שכר העבודה של כל עובד שכיר במשק הישראלי מורכב מהתגמול הבסיסי אשר סוכם בין העובד למעסיק, כאשר על פי חוק שכר המינימום, שכר העבודה לא

אי תשלום שכר עבודה וההשלכות של הלנת שכר

לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.

הנתונים מראים כי כרבע מהישראלים תבעו את מעסיקיהם בגין הלנת שכר. בחלק מן המקרים מדובר בהלנת שכר מכוונת, אולם ברבים מהמקרים, המעסיק אינו מודע לכל

פקיד שביצע גם שליחויות עבור הבנק במשך 33 שנה, טען כי פוטר בלי זכויות. הבנק יחד וחברת הבת שלו מת"ף טענו שהאיש היה קבלן עצמאי.

השופטת שוכנעה שהפיטורים לא קשורים להיריון אך הבהירה שעדיין אסור למעסיק לצמצם משרה ללא היתר מהממונה במשרד הכלכלה. הפיצוי: כ-78,000 שקל.

העבודה של כל אחד מאתנו חשובה לנו מאוד והיא מהווה חלק מהותי ומרכזי בחיים שלנו.

החברה המעסיקה טענה כי שכרו של העובד כלל רכיב גלובאלי עבור שעות נוספות, כיוון שמדובר במשרת "אמון אישי", אולם השופטת לא שוכנעה שהתובע היה כה

המעסיקה טענה כי פעלה לפי בקשת התובע ושילמה לו שכר חודשי גבוה שכולל גם את עלות המעסיק בתשלום הפנסיה אך לא הצליחה להוכיח זאת. משכך

השופטת דחתה את עמדת החברה המעסיקה, וקבעה כי על יחסי הצדדים חלות הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, לפיהן אחרי 8 שעות יומיות יש לשלם שעות

בעקבות כתב אישום שהגישה הלשכה המשפטית במשרד העבודה והרווחה: קנס של 106,000 ₪ על חברה ומנהלה שפעלו ללא רישיון קבלן והפרו זכויות עובדים בנוסף, חתמו

בעקבות כתב אישום שהגיש משרד העבודה והרווחה: קנס של 1 מיליון ₪ על חברת ניקיון שהפרה זכויות עובדים.