השופטת שוכנעה שהפיטורים לא קשורים להיריון אך הבהירה שעדיין אסור למעסיק לצמצם משרה ללא היתר מהממונה במשרד הכלכלה. הפיצוי: כ-78,000 שקל.
השופטת אסנת רובוביץ-ברכש מבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב פסקה כ-78,000 שקל פיצויים לעובדת שפוטרה מחנות נעליים בראשון לציון בעת שהיתה בהיריון, וזאת אף שהחנות נסגרה בשל קשיים כלכליים וללא קשר להריונה של התובעת.
התובעת החלה לעבוד כמוכרת בחנות בנובמבר 2015. במהלך אפריל 2016 היא הודיעה לבעל החנות שהיא בהריון.
באותה תקופה, בשל צרות כלכליות אליהן נקלע בעל החנות, נקבע בהליך משפטי בינו לבין עיריית ראשל"צ כי הוא יפנה את הנכס. בחודשים שלאחר מכן שעות העבודה פחתו, עד שבספטמבר 2016 החנות נסגרה.
בתוך כך התובעת שלחה תלונה למשרד הכלכלה. בבירור שנערך בדיעבד, הממונה במשרד קבע כי התובעת פוטרה בניגוד לחוק עבודת נשים וללא היתר לסיום העסקתה, אך סבר שההיריון לא היווה גורם בהחלטת הפיטורים.
בתביעתה לבית הדין טענה התובעת כי לאחר שהודיעה על ההריון, הנתבע החל להפחית את שעות העבודה שלה למחצית, ולאחר שהתלוננה, הוא התנה את המשך עבודתה בקבלת התנאים החדשים.
מנגד, הנתבע טען כי מלכתחילה התובעת הועסקה במשרה חלקית משתנה, ומשרתה צומצמה בשל מצוקה כלכלית של החנות יחד עם יתר העובדות, ולראייה החנות נסגרה בספטמבר 2016 – החודש שבו פוטרה. עוד נטען כי בכל מקרה פיטוריה והשינוי בהיקף המשרה כלל לא היו קשורים להריונה.
הסיבה לא רלוונטית
השופטת רובוביץ-ברכש הזכירה שלפי חוק עבודת נשים, כל פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה של עובדת בהריון, תהא סיבתה אשר תהא, דורשת אישור של הממונה במשרד הכלכלה. במקרה הנדון, אישור לא התקבל, ואף לא בדיעבד.
כמו כן, לאחר שבחנה את הראיות והעדויות, כולל תלושי השכר וההתרשמות מהעדים עצמם, השופטת קיבלה את גרסת התובעת, ולפיה בתחילה היא עבדה במתכונת קבועה או כמעט קבועה, אשר השתנתה לרעה בצורה משמעותית, לאחר שהודיעה על ההריון.
בהקשר זה ובכלל, השופטת אף זקפה לחובת הנתבע את העובדה שלא הביא אף אחת מעובדות החנות לתמוך בגרסתו כי לא היתה מתכונת עבודה קבועה לעובדות בחנות, וכי עבדו הן לפי הצורך.
"לאור קביעתנו שהפגיעה בהיקף עבודתה של התובעת בהיותה בהריון נעשתה בניגוד לחוק עבודת נשים, אנו נעתרים לתביעתה לפסוק לה פיצוי בגובה השכר שהייתה מקבלת לולא הפגיעה בתקופה המוגנת", קבעה השופטת.
יחד עם זאת, לנוכח הנסיבות (סגירת החנות) ועמדת הממונה כאמור, השופטת שוכנעה שפיטורי התובעת, כמו גם הפחתת השעות, לא היו קשורים להריון. לכן נקבע כי התובעת לא זכאית לפי כלשהו בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
הפיצוי נפסק בין היתר עבור אבדן הכנסה, פיצויי פיטורים, פיטורים שלא כדין, ונזק לא ממוני בגין הפרת חוק עבודת נשים.
התביעה הוגשה גם נגד בעל החנות אישית, אך השופטת קבעה כי אין הצדקה ל"הרמת מסך" בינו לבין החברה, משום שלא הוכח עירוב נכסים, שימוש בחברה למטרת מרמה או לקיחת סיכון בלתי סביר באשר ליכולת החברה לפרוע את חובותיה.
לטובת התובעת אף נפסקו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד רונית מאור קשלס
- ב"כ הנתבעים: עו"ד כנרת מסיקה
עו"ד לילך סנג'רו עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים
עבודה בחגים: המדריך המלא והמקיף לדיני עבודה, תגמול ובקרת שכר
עבודה בחגים: המדריך המלא והמקיף לדיני עבודה, תגמול ובקרת שכר ניתוח מעמיק של הדינים, צווי ההרחבה וההלכות הפסוקות: משעות ערבי חג, דרך חישובי
השפעת הבינה המלאכותית על פערי שכר מגדריים: הזדמנות או סיכון חדש?
מחקר זה בוחן את ההשפעה המורכבת של מערכות בינה מלאכותית על פערי השכר המגדריים בישראל ובשווקים גלובליים. הממצאים מצביעים על כך שלצד הפוטנציאל הממשי לזיהוי והפחתת הטיות אנושיות בתהליכי גיוס ותמחור שכר, קיים סיכון משמעותי שמערכות AI דווקא יעמיקו פערים קיימים. הסיבה המרכזית לכך היא שאלגוריתמים המאומנים על נתונים היסטוריים עלולים לשעתק ולהגביר הטיות מגדריות שהיו קיימות בשוק העבודה לאורך שנים. המחקר מדגיש את הצורך במדיניות פיקוח ורגולציה על מערכות AI המשמשות בהחלטות שכר וגיוס, תוך הבטחת שקיפות ובקרה מתמדת על תוצאות האלגוריתמים. המסקנה המרכזית היא שהטכנולוגיה כשלעצמה אינה ניטרלית, ורק יישום מושכל ומפוקח שלה יוכל להפוך את הבינה המלאכותית לכלי לקידום שוויון מגדרי אמיתי בשכר.
מדד שגיאות השכר של ישראל 2026
מדד שגיאות השכר של ישראל לשנת 2026 הוא דוח מוסדי שנתי המרכז נתונים ומגמות הנוגעות לטעויות בחישוב שכר עובדים במשק הישראלי. הדוח בוחן תחומים מגוונים כגון אי-עמידה בדרישות חוקי העבודה, פערי שכר בין קבוצות אוכלוסייה שונות, וליקויים נפוצים בתלושי השכר. הממצאים מבוססים על נתונים מוסדיים ומיועדים לשמש כלי עבודה מעשי הן למעסיקים והן לעובדים המבקשים לוודא כי זכויותיהם נשמרות. הדוח עוסק גם בהשלכות המשפטיות והכלכליות של שגיאות שכר חוזרות ונשנות על ארגונים ועל העובדים הנפגעים מהן. בסך הכול, מדד שגיאות השכר 2026 מהווה מקור מידע אמין ומקיף לכל מי שעוסק בניהול שכר, משאבי אנוש, או ייעוץ עבודה בישראל.
פסיקה וחקיקה – אוגוסט 2026
עדכוני פסיקה וחקיקה בדיני עבודה – אוגוסט 2026 החודש האחרון הביא עמו שורה של התפתחויות חשובות בדיני העבודה. חלקן משנות נהלים באופן מיידי, אחרות קובעות
מחשבון ROI לגיוס עובדים
מחשבון ROI בגיוס איכותי המחשבון ממחיש את הכדאיות הכלכלית של השקעה בבקרת גיוס איכותית. הוא משווה בין עלות הבקרה לבין החיסכון השנתי הצפוי ממניעת גיוסים
עלות גיוס שגוי – ניתוח כלכלי של גיוס לא מוצלח
גיוס שגוי הוא אחת ההחלטות היקרות ביותר שארגון יכול לעשות, ועלויותיו הכלכליות לרוב אינן מתועדות במלואן. מחקרים בארה"ב מראים כי כ-46% מהעובדים החדשים נכשלים בתפקידם תוך 18 חודשים, כאשר הרוב המכריע של הכישלונות נובע מחוסר התאמה תרבותית ולא מפגמים מקצועיים. בישראל, כ-30% מהעובדים עוזבים את מקום עבודתם כבר בשנה הראשונה, חלקם בעקבות תהליך גיוס וקליטה לקוי. העלויות הישירות כוללות הוצאות פרסום המשרה שיכולות להגיע לעשרות אלפי שקלים, שעות עבודה יקרות של מנהלים ומגייסים, ועלויות הדרכה וקליטה המוערכות בין 10,000 ל-20,000 שקל לעובד. המאמר מציע מתודולוגיה מעשית ומובנת לזיהוי מרכיבי העלות הישירים והעקיפים ולחישוב החזר השקעה אמיתי בתהליכי גיוס מדויקים ואיכותיים יותר.
