פקיד שביצע גם שליחויות עבור הבנק במשך 33 שנה, טען כי פוטר בלי זכויות. הבנק יחד וחברת הבת שלו מת"ף טענו שהאיש היה קבלן עצמאי. בית הדין לעבודה אישר לאחרונה הסכם פשרה שאליו הגיעו הצדדים.
השופט תומר סילורה מבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב אישר הסכם פשרה אליו הגיעו הבנק הבינלאומי הראשון וחברת "מתף – מיחשוב ותפעול פיננסי", בעקבות תביעה של אדם שטען כי עבד בבנק, בעוד שהבנק טען שהיה קבלן עצמאי.
לפי התביעה, התובע עבד כפקיד וכמבצע שליחויות במחלקת ניירות ערך משנת 1982 ועד שפוטר במהלך 2015.
את התובע ייצג עו"ד אלכסנדר ספינרד, שטען כי הבנק ו"מתף" סיווגו אותו באופן פיקטיבי כ"עצמאי/קבלן" – בעוד שבפועל היה עובד הבנק לכל דבר ועניין – על מנת לנשל אותו מזכויותיו.
התביעה אף טענה, בין היתר, כי הבנק פעל בחוסר תום לב כשהקים חברה בבעלות מלאה שלו, במטרה להעסיק את עובדי הבנק באופן פורמלי ולמנוע מהם ביטחון תעסוקתי וזכויות סוציאליות.
בהקשר זה נטען כי בהתאם למבחנים שהותוו בפסיקת בתי הדין לעבודה, בין התובע לבין הבנק התקיימו יחסי עובד מעביד. כך, בין היתר, היה זה עיסוקו הבלעדי של התובע, הוא הגיע לעבודה באופן יומיומי, קיבל משכורת קבועה, נדרש להודיע על היעדרות, היה חלק בלתי נפרד מהצוות ותחת פיקוח.
בנוסף לכך התביעה טענה כי ב-2015 הבנק למעשה פיטר את התובע אחרי 33 שנות עבודה מסורות ומרובות שבחים, כאשר הודיע לו שהחליט "להוציא מכרז" על תפקידו. הטענה היתה כי הפיטורים היו רק על רקע גילו של התובע באותה עת (57), ובוצעו באופן מחפיר, ללא שימוע או הודעה מכובדת, וללא פיצויי פיטורים.
עוד נטען בהקשר זה כי הסעיפים בחוזים האישיים שעליהם הוחתם התובע, בהם הוגדר כ"עצמאי", בטלים ומבוטלים היות שהם מקפחים, נוגדים את תקנת הציבור, והושגו תוך ניצול חולשתו של התובע במשא ומתן.
סכום התביעה הועמד על כ-1.5 מיליון שקלים בגין פיצויי פיטורים, פיטורים שלא כדין, שעות נוספות, דמי הבראה, דמי חופשה וחגים, ופנסיה.
שיחה ארוכה בהמלצת בית הדין
הבנק ומתף הגישו כתב הגנה בו תיארו לאורך עשרות עמודים את תקופות ההתקשרות השונות וההסכמים שנחתמו עם התובע.
בעיקרו של דבר, הבנק והחברה הכחישו את טענות התביעה, וטענו כי התובע שימש קבלן עצמאי במסגרת של "מיקור חוץ" – כלומר לא עובד הבנק ולא עובד מתף – אשר במשך השנים סיפק שירותי שליחויות והגיש להם חשבוניות, קיבל יחס הוגן, תוך שנהנה מתמורה גבוהה ומכל היתרונות הגלומים בניהול תיק עצמאי.
לטענתם, ההתקשרות עם התובע הסתיימה בשל התקדמויות טכנולוגיות והקטנת הצורך בשירותי שליחויות, ללא קשר לגילו.
הנתבעים הוסיפו וטענו שמדובר בתביעה מופרכת וחסרת תום לב. "אין גבול לציניות, להיתממות, להעמדת הפנים", ציינו.
למרות הפערים הניכרים בין כתבי התביעה וההגנה, הצדדים הגיעו כאמור להסכם פשרה, וזאת לאחר "שיחה ארוכה שהתקיימה בהמלצת בית הדין." על פי ההסכם, הבנק ישלם לתובע 380,000 שקל (ברוטו), זאת "לפנים משורת הדין" ומבלי להודות באף טענה.
השופט תומר סילורה אישר לאחרונה את ההסכם ונתן לו תוקף של פסק דין. רכיבי הפיצוי הוגדרו על-ידו באופן הבא: 80,000 שקל בגין עגמת נפש, 210,000 שקל על הפסד השתכרות, ו-90,000 שקל כהחזר הוצאות ושכ"ט עו"ד.
- ב"כ התובע: עו"ד אלכסנדר ספינרד
- ב"כ הנתבע: עו"ד מיכל לביא
עוד מאמרים
עבודה בחגים: המדריך המלא והמקיף לדיני עבודה, תגמול ובקרת שכר
עבודה בחגים: המדריך המלא והמקיף לדיני עבודה, תגמול ובקרת שכר ניתוח מעמיק של הדינים, צווי ההרחבה וההלכות הפסוקות: משעות ערבי חג, דרך חישובי
השפעת הבינה המלאכותית על פערי שכר מגדריים: הזדמנות או סיכון חדש?
מחקר זה בוחן את ההשפעה המורכבת של מערכות בינה מלאכותית על פערי השכר המגדריים בישראל ובשווקים גלובליים. הממצאים מצביעים על כך שלצד הפוטנציאל הממשי לזיהוי והפחתת הטיות אנושיות בתהליכי גיוס ותמחור שכר, קיים סיכון משמעותי שמערכות AI דווקא יעמיקו פערים קיימים. הסיבה המרכזית לכך היא שאלגוריתמים המאומנים על נתונים היסטוריים עלולים לשעתק ולהגביר הטיות מגדריות שהיו קיימות בשוק העבודה לאורך שנים. המחקר מדגיש את הצורך במדיניות פיקוח ורגולציה על מערכות AI המשמשות בהחלטות שכר וגיוס, תוך הבטחת שקיפות ובקרה מתמדת על תוצאות האלגוריתמים. המסקנה המרכזית היא שהטכנולוגיה כשלעצמה אינה ניטרלית, ורק יישום מושכל ומפוקח שלה יוכל להפוך את הבינה המלאכותית לכלי לקידום שוויון מגדרי אמיתי בשכר.
מדד שגיאות השכר של ישראל 2026
מדד שגיאות השכר של ישראל לשנת 2026 הוא דוח מוסדי שנתי המרכז נתונים ומגמות הנוגעות לטעויות בחישוב שכר עובדים במשק הישראלי. הדוח בוחן תחומים מגוונים כגון אי-עמידה בדרישות חוקי העבודה, פערי שכר בין קבוצות אוכלוסייה שונות, וליקויים נפוצים בתלושי השכר. הממצאים מבוססים על נתונים מוסדיים ומיועדים לשמש כלי עבודה מעשי הן למעסיקים והן לעובדים המבקשים לוודא כי זכויותיהם נשמרות. הדוח עוסק גם בהשלכות המשפטיות והכלכליות של שגיאות שכר חוזרות ונשנות על ארגונים ועל העובדים הנפגעים מהן. בסך הכול, מדד שגיאות השכר 2026 מהווה מקור מידע אמין ומקיף לכל מי שעוסק בניהול שכר, משאבי אנוש, או ייעוץ עבודה בישראל.
פסיקה וחקיקה – אוגוסט 2026
עדכוני פסיקה וחקיקה בדיני עבודה – אוגוסט 2026 החודש האחרון הביא עמו שורה של התפתחויות חשובות בדיני העבודה. חלקן משנות נהלים באופן מיידי, אחרות קובעות
מחשבון ROI לגיוס עובדים
מחשבון ROI בגיוס איכותי המחשבון ממחיש את הכדאיות הכלכלית של השקעה בבקרת גיוס איכותית. הוא משווה בין עלות הבקרה לבין החיסכון השנתי הצפוי ממניעת גיוסים
עלות גיוס שגוי – ניתוח כלכלי של גיוס לא מוצלח
גיוס שגוי הוא אחת ההחלטות היקרות ביותר שארגון יכול לעשות, ועלויותיו הכלכליות לרוב אינן מתועדות במלואן. מחקרים בארה"ב מראים כי כ-46% מהעובדים החדשים נכשלים בתפקידם תוך 18 חודשים, כאשר הרוב המכריע של הכישלונות נובע מחוסר התאמה תרבותית ולא מפגמים מקצועיים. בישראל, כ-30% מהעובדים עוזבים את מקום עבודתם כבר בשנה הראשונה, חלקם בעקבות תהליך גיוס וקליטה לקוי. העלויות הישירות כוללות הוצאות פרסום המשרה שיכולות להגיע לעשרות אלפי שקלים, שעות עבודה יקרות של מנהלים ומגייסים, ועלויות הדרכה וקליטה המוערכות בין 10,000 ל-20,000 שקל לעובד. המאמר מציע מתודולוגיה מעשית ומובנת לזיהוי מרכיבי העלות הישירים והעקיפים ולחישוב החזר השקעה אמיתי בתהליכי גיוס מדויקים ואיכותיים יותר.
