לקוחות נכבדים,
להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.
העובד החדש – "מעין עובד"
התקשרות יחסי עבודה
ישנם שני סוגים של אופני התקשרות ביחסי עבודה; האחד, "עובד שכיר", קרי, מי שמתקיימים בינו לבין מעסיקו יחסי עובד– מעביד, והשני, "עובד עצמאי" או כמו שכולנו מכירים "פרילנסר", קרי ,עובד עצמאי במעמד של עוסק פטור, עוסק מורשה או חברה בע"מ הנותן שירותים מקצועיים למעסיק, מבלי שמתקיימים ביניהם יחסי עובד מעביד המקנים לעובד זכויות סוציאליות לסוגיהן.
עובד עצמאי
ישנה דעה רווחת כי עבודה בתור עובד עצמאי אינה מחייבת יחסי עובד מעביד, אולם דעה זו אינה בהכרח נכונה, שכן, על פי הפסיקה מה שקובע הוא מהות היחסים בין הצדדים ולא הקבוע בהסכם העבודה בינהם.
במהלך השנים נקבעו מספר מבחנים לקיום יחסי עובד מעביד, ביניהם – המבחן המעורב אשר מורכב ממבחן ההשתלבות, כלומר מבחן ההשתלבות במפעלו של המעסיק הן בפן החיובי ובפן השלילי, מבחן הפיקוח והשליטה שיש לאותו מעסיק על העובד, מבחן הביצוע האישי המבקש לבחון קיום קשר אישי בין העובד למפעל, מבחן הציוד, משך ההעסקה, רצונם של הצדדים, צורת התשלום, מקום ביצוע העובדה וכן מבחן התלות הכלכלית של העובד במעסיק.
כאמור, ככל והתנאים הללו מתקיימים יוכרו יחסי עובד מעביד, ואותו עובד שראינו כעובד עצמאי יהא זכאי לקבלת זכויות סוציאליות שונות.
פסיקה
לאחרונה, הפסיקה הכירה באופן התקשרות נוסף שהינו יצור כלאיים בין עובד שכיר לעובד עצמאי אשר מכונה- "מעין עובד למעבידו" במקרה שבו אין המדובר בעובד בהגדרתו הקלאסית וגם לא עסקינן בבעל עסק עצמאי.
המעמד של "מעין עובד" מקנה לאותם נותני שירות או מבצעי עבודה חלק מזכויות המגן ובעיקר את הזכות לפיצויי פיטורין אם ניתק הקשר בינם לבין מעסיקם. 1ע"ע 1141/02 ציפורה בשן נ' מדינת ישראל.כב' הנשיא דאז אהרון ברק קבע בהסתמכו על המשפט הגרמני כי גם במקרים גבוליים שבהם לא מתקיימים כל המבחנים לצורך קיבלת יחסי עובד ומעביד בין הצדדים ניתן לקבוע כי מדובר במעמד של "מעין עובד". 2בג"ץ 5168/93 שמואל מור נ' בית הדין הארצי לעבודה.
בעניין סע"ש (ת"א) 70518-03-19 וונצובסקי דוד נ' החברה המרכזית לייצור משקאות קלים, עמדה בפני כב' השופטת אריאלה גילצר-כץ השאלה המשפטית "האם היה התובע עובד הנתבעת או ששימש כנותן שירותים במסגרת עסק להסעות שהיה בבעלותו?", דובר בתובע, בעל עסק להסעות אשר סיפק הסעות לנתבעת במשך כ-40 שנים כאשר בחלק מן השנים עבד כעובד שכיר ולאחר מכן החל לתת שירותיו לנתבעת כעובד עצמאי.
מחד, התובע טען כי מתקיימים בין הצדדים יחסי עובד מעביד וטען לקיומם של כלל מבחני הפסיקה כפי המפורט לעיל, מאידך, הנתבעת טענה לאי קיומם של מבחני הפסיקה ליחסי עובד מעביד.
בית הדין החל בבחינת המבחנים לקיומם של יחסי עובד מעביד המפורטים לעיל, והגיע למסקנה כי כלל המבחנים הן מבחן ההשתלבות (הפן החיובי), הן מבחן ההשתלבות (הפן השלילי) והן המבחן המעורב מתקיימים באופן חלקי בלבד, אולם על אף כי המבחנים מתקיימים באופן חלקי בלבד, בית הדין קבע כי מאחר ועסקינן בתביעה שעניינה מתן שירות כמעט בלעדי לנתבעת והוכחה תלותו הכלכלית של התובע בנתבעת, אף כי לא הוכח כי עיקר מקור פרנסתו נגדע בעקבות סיום ההתקשרות ובשל העובדה כי התובע התנהג כעצמאי ואף הפריש לעצמו כספים לפנסיה וקרן השתלמות מדובר במקרה גבולי ועל כן יש ליתן לתובע מעמד של "מעין עובד" והוא זכאי לפיצויי פיטורין בסיום ההתקשרות.
כאמור, ישנם מצבים בהם הדין עשוי להכיר ביחסי עובד מעביד מול עובד עצמאי, גם אם הגדרת יחסי העובדה אינה כזו מבחינת המעביד, לכן, מעסיקים יקרים, אנא בחנו היטב טרם ההתקשרות כי אינכם מזמין השירות היחיד והעיקרי של העובד העצמאי שמא תמצאו עצמכם בהליך משפטי אשר יכיר ביחסים אלו כיחסי עובד מעביד.
מאמרים קשורים לנושא:
- מיצוי זכויות העובד עובד הסבור שזכויותיו בתחום יחסי העבודה נפגעו, יכול לפנות למשרד...
- פרישה מהעבודה עקב גיל העובד גיל פרישה מהעבודה עובד המגיע לגיל פרישה, זכאי לפרוש מעבודתו,...
- פגמים בתלושי השכר: המעסיק חויב לפצות את העובד ב-30 אלף שקל בית הדין לעבודה: "פיצוי משמעותי שירתיע את החברה מהישנות התנהגות...
- זכויות עובד תוכן עניינים להלן ריכוז זכויותיו של עובד שפוטר בטרם השלים...
- הכרה ביחסי עובד – מעסיק למפתח אפליקציה תוכן עניינים הקדמה בפסק דין זה נידונה סוגיית קיומם של...
- עובד שעתי או יומי? ייתכן כי מגיע לך 250% עבור עבודה בחגים עובד שעתי או יומיעד היום, עובדים שעתי או יומי, אשר...
זקיפת שווי למס
מהי זקיפת שווי?
רכיב של זקיפת שווי בתלוש השכר הוא רכיב המבטא מצב בו המעסיק מעניק הטבה לעובד אשר אינה באה לידי ביטוי בכסף. גם הטבות שאינן באות לידי ביטוי ככסף בשכר העובד ייחשבו כהכנסה של העובד ועל המעסיק יהיה לנכות דמי ביטוח לאומי ומס הכנסה בגינן, כלומר, כאשר המעסיק זוקף את שווי ההטבה העובד יאלץ לשלם מס בגינה.
באילו סיטואציות יש לבצע זקיפת שווי בגין הטבה כאמור?
כאשר ניתנת לעובד הטבה כלשהי אשר משמשת אותו לצורכי עבודתו, למשל: רכב, טלפון נייד וכד'.
במצב בו ניתנת לעובד הטבה כזו, על המעסיק לבחון האם ההטבה משמשת את העובד לצורכי עבודה בלבד או שמא משמשת אותו גם לצרכים האישיים שלו. ככל שההטבה מטיבה יותר עם העובד מעבר לצורכי העבודה, כף תיטה הכף לכך שהמעסיק יבצע בגינה זקיפת שווי לעובד.
דוגמאות
זקיפת שווי גמל
כאשר קיימת הפרשה לרכיב הגמל של העובד מסכום של מעל ל- פעמיים וחצי השכר הממוצע במשק. (נכון לשנת 2023, השכר הממוצע במשק עומד על 11,870₪ ולכן, הכוונה היא כאשר מפרישים לעובד לגמל לפי שכר של מעל ל – 29,675₪) יש לבצע זקיפת שווי על כל סכום שמעל לסכום כאמור.
זקיפת שווי קרן השתלמות
כאשר מבוצעת הפרשה לקרן השתלמות מעל לתקרה של 15,712₪ יש לבצע זקיפת שווי על ההפרש שמעל לסכום.
זקיפת שווי טלפון נייד
להלן ציטוט מתוך תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברדיו טלפון נייד), שס"ב – 2002:
שווי השימוש בטלפון נייד
"שווי השימוש לכל חודש ברדיו טלפון נייד שהועמד לרשות העובד, למעט רדיו טלפון כאמור שניתן להתקשר ממנו למקום העבודה בלבד, יהיה מחצית מההוצאה החודשית, או 80 שקלים חדשים לפי הנמוך, והכל בניכוי סכום ההוצאה החודשית ששילם העובד בשל אותו רדיו טלפון נייד."
כאשר העובד מקבל מהמעסיק טלפון נייד המשמש לצורכי עובדה יש לבצע זקיפת שווי על חבילת הסלולר המשולמת. נכון לשנת 2023 הסכום העדכני עומד על 115₪ (במקום 80₪ כפי שכתוב בתקנות), כלומר, יש לגלם שווי של חצי מהערך של חבילת הסלולר ועד לתקרה של 115₪ (גם אם חצי משווי חבילת הסלולר שווה מעל 115₪).
לגבי זקיפת השווי בגין המכשיר הסלולרי עצמו – מאחר והמכשיר הוא בבעלות המעסיק והעובד רק מבצע בו שימוש, אין זקיפה על סכום זה.
זקיפת שווי רכב
כאשר העובד מקבל רכב חברה מהמעסיק, יש לבצע זקיפת שווי רכב בגין הטבה זו כאשר השאלה הנשאלת היא מה שנת הייצור שלו:
במידה והרכב יוצר לפני ה – 1.1.2010 ישנן טבלאות ייעודיות אשר מפרטות את סכום הזקיפה בהתאם לסוג הרכב.
במידה והרכב יוצר אחרי ה – 1.1.2010 החישוב יהיה לפי – 2.48% משווי הרכב בעת עלייתו לכביש והסכום אינו משתנה על אף שהרכב הולך ומתיישן, כלומר, שווי הרכב נגזר מעלות הרכב מיום עלייתו על הכביש ללא התחשבות בשינוי הערך שלו עם השנים.
זקיפת שווי בגין מתנה לרגל אירוע אישי
כאשר לעובד יש אירוע אישי והמעסיק מעניק לו מתנה יש לבחון באיזה אירוע אישי מדובר ומה שווי המתנה אותה מעניק המעסיק.
אירוע אישי לעניין זה יהיה אירוע שאינו חוזר על עצמו באופן קבוע, למשל: חתונה, הולדת ילד/ה וכד'. אירועים אלה הינם אירועים אשר יכולים לחזור על עצמם אך הם אינם אירועים קבועים כמו יום הולדת למשל – אירוע שלא נחשב לאירוע אישי לעניין זה.
נכון לשנת 2023 התקרה למתנה זו עומדת על 230₪, כלומר, על כל סכום שייתן המעסיק לעובד מעבר לכך העובד יחויב במס על ההפרש, או במילים אחרות, תתבצע זקיפת שווי על הפרש הסכום.
ישנן כמובן סיטואציות נוספות בהן יש לבצע זקיפת שווי בגין הטבות שיקבל העובד, כאשר כאמור, המבחן הקובע הוא מי הנהנה העיקרי מההטבה וככל שהזיקה בין ההטבה למקום העבודה היא גבוהה יותר, כך תיטה הכף כאמור לכך שהמעסיק יבצע זקיפת שווי.
מאמרים קשורים לנושא:
- זקיפת שווי הטבה בגין ימי גיבוש לעובדים השאלה מה דינו של אירוע גיבוש שעורך ומממן המעסיק, לעניין...
- שווי טלפון נייד תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברדיו טלפון נייד), התשס"ב-2002...
- שווי רכב תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב), התשמ"ז-1987...
- שווי הוצאות נסיעה לחו"ל תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות), התשל"ב-1972 בפרק זה נעסוק...
- שווי ריבית (הלוואה) סעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה קובע שבמצב שבו העובד מקבל...
- שווי קופות גמל, קרן השתלמות ואובדן כושר עבודה הפרשה לקופות גמל (סעיף 3(ה3)(1) לפקודת מס הכנסה)...
העסקה משולשת וחוזה הפסד – מהם המבחנים לקביעת יחסי עובד – מעסיק?
"העסקה משולשת"
צורת העסקה נפוצה בימינו הינה "העסקה משולשת"
- מזמין שירות
- נותן השירות
- עובד
שיטת העסקה זו נועדה לשמש את מזמיני השירות להעסיק בהעסקה שאינה ישירה עובדים למטרת עסקם ומזמין העבודה אינו נחשב למעסיקו הישיר של עובד בהעסקה שכזו.
חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע"ב-2011
על מנת להגן על העובדים נחקק חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע"ב-2011 זאת במטרה שמעסיקים לא ינצלו את שיטת העסקה זו בכדי להימלט מחובותיהם הקוגנטיות כמעסיקים.
במקרה דנן, נידון בבית הדין האזורי לעבודה מקרה בו עובדת זרה הועסקה ע"י חברת שירותים והוצבה כעובדת ניקיון בקאנטרי ("המזמינה").
העובדת פוטרה ע"י חברת השירותים בתקופה המוגנת מפיטורים לאחר לידה תוך התעלמותה מפניות העובדת על קיפוח זכויותיה.
העובדת תבעה את חברת השירותים ואת המזמינה.
בית הדין האזורי קבע כי התקיימו יחסי עובד מעסיק בין המזמינה לעובדת וכי המזמינה לא קיימה את הוראות החוק להגברת האכיפה.
חומרת התנהלות המזמינה קיבלה ביטוי בפיטורי העובדת שלא כדין לאחר לידה תוך התעלמות מהוראות חוק עבודת נשים.
המזמינה ערערה לבית הדין הארצי[1] בטענה כי לא התקיימו יחסי עובד– מעסיק בינה לבין העובדת, ובנוסף טענה כי לא ידעה על פיטורי העובדת.
בית הדין הארצי קבע כי על מנת לקבוע יחסי עובד מעביד היה על בית הדין האזורי לבדוק את היחסים על פי מבחן הלגיטימיות והאותנטיות.
בית הדין הארצי הסתמך על ניתוח המבחנים הנ"ל בעניין רביע[2]:
אותנטיות: יש לבחון מי קיבל את העובד לעבודה? עם מי סוכמו תנאי שכרו? מי נשא בעלות שכרו? בידי מי הכוח לפטר את העובד ובפני מי היה עליו להתפטר?
לגיטימיות: יש לבחון האם בתבנית ההעסקה "אין כל דבר הנוגד יסודות משפט העבודה", ובכך להפכה למנוגדת ל"תקנת הציבור".
מבחן הלגיטימיות מתחלק ל- 2 תתי בחינות:
- בחינה סובייקטיבית – האם הצדדים ניסו להתחמק מחובות דיני העבודה החלות עליהם?
- בחינה אובייקטיבית – אפילו אם לא התכוונו הצדדים לפגוע בחוקי העבודה האם עולה פגיעה בהשגת תכליות משפט העבודה?
בענייננו, נקבע כי לא התקיימו יחסי עבודה בין מזמינת העבודה לעובדת ועל כן לא חויבה המזמינה בתשלום פיצוי בשל אי מסירת הודעה לעובד; פיצויי פיטורים; פיצויים חלף שכר בתקופה המוגנת; פיצוי לפי חוק עבודת נשים וחלף הפקדות לפיקדון מסתננים.
יחד עם זאת, אין הדבר פוטר את מזמינת העבודה מאחריות לפקח שאכן העובדת שנמצאת בתחומה ועובדת אצלה מקבלת את כל זכויותיה המגיעות לה על פי דיני העבודה.
משכך, מזמינת העבודה בענייננו התרשלה בכך שלא קיימה את הוראות החוק להגברת האכיפה ויצירת חוזה הפסד מול חברת השירותים, ובית הדין הארצי קבע כי במעשיה עצמה עיניים ולא פיקחה על נותנת השירותים אם פעלה כדין, כך לדוגמה לא בדקה דו"חות במהלך השנה וכיו"ב ועל כן נתקבל הערעור בחלקו והמזמינה חויבה בגין הפקדת מרכיב פיצויי פיטורים לקופת גמל בלבד.
לסיכום:
אם הנכם מזמיני עבודה בצורת העסקה משולשת כזו, יש לבצע פיקוח על התנהלות נותנת השירות (בדר"כ חברות השמה) שאכן פועלת על פי דיני העבודה בכל הקשור לעובד שמספקות לעבודה ובכלל זה, מעקב אחר דו"חות וההפרשות הנדרשות, ובכל הקשור להליך פיטורים לבדוק האם ההליך נעשה בצורה תקינה וכיו"ב.
[1] עע (ארצי) 37690-03-22 מרכז לחינוך וספורט רמת השרון – FREWYNI TSAGU
[2] עע (ארצי) 36771-01-20 ד"ר רביע איברהים – בית חולים "המשפחה הקדושה" [פורסם בנבו] (13.8.20)
מאמרים קשורים לנושא:
- יחסי עובד מעביד מיני-רציו: ההתקשרות בין הצדדים הייתה לא להעסקת המערער כעובד אלא...
- הכרה ביחסי עובד – מעסיק למפתח אפליקציה תוכן עניינים הקדמה בפסק דין זה נידונה סוגיית קיומם של...
- המדינה תפצה עובד שלא קיבל מידע מלא על תנאי הפרישה רק בדיעבד התברר לעובד שפרישה אחרי גיל 60 מביאה להפחתה...
- כתב אישום נגד מעסיק שפגע בזכויותיה של עובדת בהיריון על פי כתב האישום שהוגש על ידי הלשכה המשפטית במשרד...
- יחסי עבודה – חוקים ותקנות ריכוז חוקים ותקנות בתחום יחסי עבודה.תאריך פרסום: 24.01.2021...
- סיום יחסי עבודה תוכן עניינים שעה שיחסי העבודה, בין אם ע"י המעסיק ובין...
עדכוני פסיקה וחקיקה
מאמרים קשורים לנושא:
- עדכוני פסיקה וחקיקה פבר' 2023 לקוחות נכבדים,להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף. עדכוני פסיקה וחקיקה...
- עדכוני פסיקה וחקיקה מרץ 2023 קצבאות לאחר גיל פרישהביטוח לאומי משלם קצבאות שונות למבוטחיו לאורך...
- עדכוני פסיקה וחקיקה דצמ' 2022 לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף. עדכוני פסיקה...
- עדכוני פסיקה וחקיקה אוק’ 2022 לקוחות נכבדים,להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף. חובת ההפרשה לפנסיה...
- החובה למסור מידע למועמדים לעבודה מעסיקים המבקשים להעסיק עובדים, חייבים למסור למועמדים לעבודה המשתתפים בהליכי מיון לעבודה,...
- איסור קבלת תשלום ממועמדים לעבודה ואיסור קבלת בטחונות מעובדים מעסיקים, לשכות פרטיות וקבלני כוח אדם אינם רשאים לדרוש ממועמדים...