החברה מסרה לעובד מכתב פיטורים לאחר שדרש לקבל את טופס תנאי ההעסקה ואת העמלות להן הוא זכאי. בתום הליך משפטי היא חויבה לשלם לו יותר מ-182 אלף שקלים.
בית הדין לעבודה בירושלים חייב לאחרונה את חברת ייצור מוצרי הפלסטיק "קלבר תעשיות וסחר" לשלם כ-182 אלף שקלים פיצויים ושכר טרחת עורך דין לאיש מכירות שפוטר משום שביקש לקבל את סיכום תנאי ההעסקה שלו ואת העמלות להן הוא זכאי. כמחצית מהפיצוי נפסקה לו עבור העמלות והיתרה עבור אי-עריכת שימוע, עגמת הנפש שנגרמה לו עקב התכחשות החברה להתחייבויותיה, אי-מסירת תנאי העסקה, הפרשי פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות.
התובע (67) החל לעבוד בחברה ב-2013. לטענתו, בפברואר 2017 קיבל מכתב פיטורים לא צפוי, מבלי שנערך לו שימוע, רק משום שדרש את זכויותיו החוקיות. עוד הוא טען כי פיצויי הפיטורים שקיבל בסך 26,844 שקלים נמוכים ממה שהגיע לו בפועל, ובנוסף עתר לפיצויים על עגמת הנפש שנגרמה לו נוכח התנהלות החברה וזכויות סוציאליות שונות.
המעסיקה טענה בתגובה כי התובע זומן לפגישה עם המנהל בעקבות חוסר שביעות מהישגיו אך לא ניצל את ההזדמנות שניתנה לו לאחריה, ומשכך זומן לפגישת שימוע שלאחריה פוטר כדין. עוד נטען כי התובע קיבל את מלוא השכר והזכויות שהגיעו לו, וכי לא היה זכאי לעמלות משום שלא הגיע ליעדים. כדי להוכיח את טענתה צירפה המעסיקה העתק מטופס סיכום תנאי העסקה שלכאורה נחתם על-ידי התובע.
התובע הבהיר כי הפגישות היו פגישות עבודה רגילות, שלא נרמז לו בהן דבר על פיטורים. הוא אף הכחיש כי חתם על הטופס, וביקש מהחברה את המסמך המקורי כדי לשלוח אותו לבדיקה גרפולוגית אך היא לא המציאה אותו.
המכירות דווקא גדלו
השופטת שרה שדיאור קבעה כי עדותו של מנהל החברה הייתה "מתחמקת ומתחכמת" ולא ניתן לתת בה אמון כלל.
השופטת הבהירה כי לאורך ההליך החברה הציגה בפניה שלוש גרסאות שונות לגבי תנאי ההעסקה של התובע, באופן שאינו מאפשר לקבל אף אחת מהן, מה גם שהטופס שהוגש אינו אמין. מהצד השני עדות התובע הותירה רושם חיובי ומהימן והשופטת קיבלה את גרסתו למתווה העמלות. בהתאם לכך, נפסקו לו 84,725 שקלים עבור עמלות לשנים 2014-2016.
גם בסוגיית השימוע העדיפה השופטת את גרסת התובע. "התובע הציג גרסה סדורה ואמינה לפיה פוטר מבלי שהודע לו מראש כי נשקלת אפשרות לפטרו, מבלי שנמסרו לו הנימוקים והטענות כלפיו, מבלי שניתן לו זמן סביר להיערך לשימוע, מבלי שהוזמן לשימוע, מבלי שהתקיים שימוע בעניינו, ומבלי שניתן לו פרוטוקול לאחר קיום שימוע", נכתב.
השופטת הוסיפה כי טענת החברה שהתובע פוטר בשל אכזבה מנתוני המכירות שלו לא עולה בקנה אחד עם הנתונים שמעידים על גידול בהיקף המכירות. לעומת זאת, גרסת התובע שלפיה פוטר לאחר שביקש לקבל סיכום תנאי עבודה ועמלות הייתה אמינה ולא נסתרה. משכך, חויבה החברה בפיצויים של 50 אלף שקל על פיטורים ללא שימוע.
עוד כי באופן חריג זכאי התובע לפיצויים מתונים על עגמת הנפש שנגרמה לו עקב התנהלות החברה, שלא מילאה אחר התחייבויותיה מתחילת העסקתו.
בסיכומו של דבר זכה התובע בפיצויים של 157,397 שקלים שכללו גם השלמת פיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה, לגמל ודמי חופשה ואי מסירת הודעה על תנאי העסקה. לסכום זה הוסיפה השופטת 25 אלף שקלים עבור שכר טרחת עורך דין.
- ב"כ התובע: עו"ד ציון בהלול
- ב"כ הנתבעת: משה מאיר, עורך דין דיני עבודה
עו"ד סרגיי (דוד) מורין עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים
מוקד חירום למעסיק: 7 החלטות רגישות בניהול עובדים ושכר
מוקד חירום למעסיק מסייע בקבלת החלטות רגישות בניהול עובדים ושכר. המדריך מציג שבעה תחומים מרכזיים: פיטורים, שינוי תנאי העסקה, תשלומים וקיזוזים, מילואים, היעדרויות, טיפול בתלונות וביקורות רגולטוריות. בנוסף, המאמר כולל טבלאות בקרה, נוהל קבלת החלטות והמלצות לצמצום סיכונים משפטיים, כספיים ותפעוליים בשגרה ובמצבי חירום.
מבנה ארגוני והגדרת תחומי אחריות וסמכות בניהול משאבי אנוש
מבנה ארגוני נכון מגדיר מי אחראי לכל תחום, מי מוסמך לקבל החלטות וכיצד עוברים מידע ואחריות בין עובדים ומחלקות. המדריך מציג דרך מעשית לתכנון מבנה ארגוני, הגדרת תפקידים, חלוקת אחריות וסמכות, בניית מטריצת סמכויות, שימוש במודל RACI וחיבור בין ניהול משאבי אנוש, תהליכי עבודה ובקרת שכר.
כמה פעמים נוגעים בתלוש? המחיר הסמוי של עבודה ידנית במערך השכר
עבודה ידנית במערך השכר אינה מסתכמת בזמן ההקלדה. כל העתקה, תיקון, אישור או העברת נתון בין עובדים, קבצים ומערכות יוצרת נקודת מגע נוספת שעלולה להגדיל עלויות, להאריך את תהליך סגירת השכר ולהעלות את הסיכון לטעויות. המאמר מציג מודל מעשי למיפוי נקודות מגע ידניות, מדידת זמן וסיכון, איתור צווארי בקבוק ותעדוף תהליכים לאוטומציה. בנוסף, הוא מסביר כיצד לשלב אוטומציה עם בקרות, התאמות נתונים וניהול חריגים, ולמדוד את השיפור באמצעות מדדי ביצוע והשוואה לפני ואחרי.
מדד דליפת השכר: איפה כסף יוצא ממערך השכר בלי שההנהלה רואה?
מודל Payroll Leakage לאיתור תשלומי יתר, כפילויות, שעות חריגות, רכיבים ישנים ופערי נתונים שמגדילים את עלות השכר בלי החלטה מודעת.
עדכוני פסיקה וחקיקה ספטמבר 2026
עדכוני פסיקה וחקיקה לספטמבר 2026 בתחום בקרת השכר: שינויים בשכר המינימום, מדרגות המס, ניכויים לעובדים זרים, היתרי העסקה, זכויות מילואים, חופשה שנתית ואכיפת דיני עבודה. המאמר מרכז את העדכונים המרכזיים ואת המשמעות המעשית שלהם למעסיקים, חשבי שכר ומנהלי משאבי אנוש.
מדד חוסן השכר: האם הארגון מסוגל לשלם שכר גם כשהמערכת נופלת?
האם מערך השכר ימשיך לפעול גם בזמן תקלה, מתקפת סייבר או השבתת מערכת? מדד חוסן השכר בוחן את יכולת הארגון לשמור על רציפות תשלום השכר בתרחישי כשל באמצעות גיבויים, נהלי חירום, חלוקת אחריות ותהליכים חלופיים. המאמר מציג כיצד לזהות נקודות תורפה, להעריך את רמת המוכנות ולבנות מערך שכר עמיד שממשיך לתפקד גם כשהשגרה משתבשת.