החברה מסרה לעובד מכתב פיטורים לאחר שדרש לקבל את טופס תנאי ההעסקה ואת העמלות להן הוא זכאי. בתום הליך משפטי היא חויבה לשלם לו יותר מ-182 אלף שקלים.
בית הדין לעבודה בירושלים חייב לאחרונה את חברת ייצור מוצרי הפלסטיק "קלבר תעשיות וסחר" לשלם כ-182 אלף שקלים פיצויים ושכר טרחת עורך דין לאיש מכירות שפוטר משום שביקש לקבל את סיכום תנאי ההעסקה שלו ואת העמלות להן הוא זכאי. כמחצית מהפיצוי נפסקה לו עבור העמלות והיתרה עבור אי-עריכת שימוע, עגמת הנפש שנגרמה לו עקב התכחשות החברה להתחייבויותיה, אי-מסירת תנאי העסקה, הפרשי פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות.
התובע (67) החל לעבוד בחברה ב-2013. לטענתו, בפברואר 2017 קיבל מכתב פיטורים לא צפוי, מבלי שנערך לו שימוע, רק משום שדרש את זכויותיו החוקיות. עוד הוא טען כי פיצויי הפיטורים שקיבל בסך 26,844 שקלים נמוכים ממה שהגיע לו בפועל, ובנוסף עתר לפיצויים על עגמת הנפש שנגרמה לו נוכח התנהלות החברה וזכויות סוציאליות שונות.
המעסיקה טענה בתגובה כי התובע זומן לפגישה עם המנהל בעקבות חוסר שביעות מהישגיו אך לא ניצל את ההזדמנות שניתנה לו לאחריה, ומשכך זומן לפגישת שימוע שלאחריה פוטר כדין. עוד נטען כי התובע קיבל את מלוא השכר והזכויות שהגיעו לו, וכי לא היה זכאי לעמלות משום שלא הגיע ליעדים. כדי להוכיח את טענתה צירפה המעסיקה העתק מטופס סיכום תנאי העסקה שלכאורה נחתם על-ידי התובע.
התובע הבהיר כי הפגישות היו פגישות עבודה רגילות, שלא נרמז לו בהן דבר על פיטורים. הוא אף הכחיש כי חתם על הטופס, וביקש מהחברה את המסמך המקורי כדי לשלוח אותו לבדיקה גרפולוגית אך היא לא המציאה אותו.
המכירות דווקא גדלו
השופטת שרה שדיאור קבעה כי עדותו של מנהל החברה הייתה "מתחמקת ומתחכמת" ולא ניתן לתת בה אמון כלל.
השופטת הבהירה כי לאורך ההליך החברה הציגה בפניה שלוש גרסאות שונות לגבי תנאי ההעסקה של התובע, באופן שאינו מאפשר לקבל אף אחת מהן, מה גם שהטופס שהוגש אינו אמין. מהצד השני עדות התובע הותירה רושם חיובי ומהימן והשופטת קיבלה את גרסתו למתווה העמלות. בהתאם לכך, נפסקו לו 84,725 שקלים עבור עמלות לשנים 2014-2016.
גם בסוגיית השימוע העדיפה השופטת את גרסת התובע. "התובע הציג גרסה סדורה ואמינה לפיה פוטר מבלי שהודע לו מראש כי נשקלת אפשרות לפטרו, מבלי שנמסרו לו הנימוקים והטענות כלפיו, מבלי שניתן לו זמן סביר להיערך לשימוע, מבלי שהוזמן לשימוע, מבלי שהתקיים שימוע בעניינו, ומבלי שניתן לו פרוטוקול לאחר קיום שימוע", נכתב.
השופטת הוסיפה כי טענת החברה שהתובע פוטר בשל אכזבה מנתוני המכירות שלו לא עולה בקנה אחד עם הנתונים שמעידים על גידול בהיקף המכירות. לעומת זאת, גרסת התובע שלפיה פוטר לאחר שביקש לקבל סיכום תנאי עבודה ועמלות הייתה אמינה ולא נסתרה. משכך, חויבה החברה בפיצויים של 50 אלף שקל על פיטורים ללא שימוע.
עוד כי באופן חריג זכאי התובע לפיצויים מתונים על עגמת הנפש שנגרמה לו עקב התנהלות החברה, שלא מילאה אחר התחייבויותיה מתחילת העסקתו.
בסיכומו של דבר זכה התובע בפיצויים של 157,397 שקלים שכללו גם השלמת פיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה, לגמל ודמי חופשה ואי מסירת הודעה על תנאי העסקה. לסכום זה הוסיפה השופטת 25 אלף שקלים עבור שכר טרחת עורך דין.
- ב"כ התובע: עו"ד ציון בהלול
- ב"כ הנתבעת: משה מאיר, עורך דין דיני עבודה
עו"ד סרגיי (דוד) מורין עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים

מדריך חגי תשרי תשפ"ז (2026)
מדריך חגי תשרי תשפ"ז מספק סקירה משפטית ומעשית מקיפה לקראת חודש תשרי תשפ"ז, הכולל את לוח מועדי החגים לתקופה ספטמבר–אוקטובר 2026. המדריך עוסק בחישוב דמי חגים הן לעובדים חודשיים והן לעובדים שעתיים, תוך התייחסות לכללים המיוחדים החלים כאשר חג נופל בשבת.

שי לחג: מתנה, זכות או חובה? כל מה שרציתם לדעת
מדי ערב ראש השנה ופסח מתעוררת מחדש השאלה האם מעסיקים חייבים על פי דין להעניק שי לחג לעובדיהם, או שמדובר במחווה וולונטרית בלבד. המאמר סוקר את המסגרת המשפטית הרלוונטית, לרבות הסכמים קיבוציים, צווי הרחבה והסדרים ענפיים הקובעים את החובה בפועל.

עבודה בחגים: המדריך המלא והמקיף לדיני עבודה, תגמול ובקרת שכר
עבודה בחגים: המדריך המלא והמקיף לדיני עבודה, תגמול ובקרת שכר ניתוח מעמיק של הדינים, צווי ההרחבה וההלכות הפסוקות: משעות ערבי חג, דרך חישובי

השפעת הבינה המלאכותית על פערי שכר מגדריים: הזדמנות או סיכון חדש?
מחקר זה בוחן את ההשפעה המורכבת של מערכות בינה מלאכותית על פערי השכר המגדריים בישראל ובשווקים גלובליים. הממצאים מצביעים על כך שלצד הפוטנציאל הממשי לזיהוי והפחתת הטיות אנושיות בתהליכי גיוס ותמחור שכר, קיים סיכון משמעותי שמערכות AI דווקא יעמיקו פערים קיימים. הסיבה המרכזית לכך היא שאלגוריתמים המאומנים על נתונים היסטוריים עלולים לשעתק ולהגביר הטיות מגדריות שהיו קיימות בשוק העבודה לאורך שנים. המחקר מדגיש את הצורך במדיניות פיקוח ורגולציה על מערכות AI המשמשות בהחלטות שכר וגיוס, תוך הבטחת שקיפות ובקרה מתמדת על תוצאות האלגוריתמים. המסקנה המרכזית היא שהטכנולוגיה כשלעצמה אינה ניטרלית, ורק יישום מושכל ומפוקח שלה יוכל להפוך את הבינה המלאכותית לכלי לקידום שוויון מגדרי אמיתי בשכר.

מדד שגיאות השכר של ישראל 2026
מדד שגיאות השכר של ישראל לשנת 2026 הוא דוח מוסדי שנתי המרכז נתונים ומגמות הנוגעות לטעויות בחישוב שכר עובדים במשק הישראלי. הדוח בוחן תחומים מגוונים כגון אי-עמידה בדרישות חוקי העבודה, פערי שכר בין קבוצות אוכלוסייה שונות, וליקויים נפוצים בתלושי השכר. הממצאים מבוססים על נתונים מוסדיים ומיועדים לשמש כלי עבודה מעשי הן למעסיקים והן לעובדים המבקשים לוודא כי זכויותיהם נשמרות. הדוח עוסק גם בהשלכות המשפטיות והכלכליות של שגיאות שכר חוזרות ונשנות על ארגונים ועל העובדים הנפגעים מהן. בסך הכול, מדד שגיאות השכר 2026 מהווה מקור מידע אמין ומקיף לכל מי שעוסק בניהול שכר, משאבי אנוש, או ייעוץ עבודה בישראל.

פסיקה וחקיקה – אוגוסט 2026
עדכוני פסיקה וחקיקה בדיני עבודה – אוגוסט 2026 החודש האחרון הביא עמו שורה של התפתחויות חשובות בדיני העבודה. חלקן משנות נהלים באופן מיידי, אחרות קובעות