החברה מסרה לעובד מכתב פיטורים לאחר שדרש לקבל את טופס תנאי ההעסקה ואת העמלות להן הוא זכאי. בתום הליך משפטי היא חויבה לשלם לו יותר מ-182 אלף שקלים.
בית הדין לעבודה בירושלים חייב לאחרונה את חברת ייצור מוצרי הפלסטיק "קלבר תעשיות וסחר" לשלם כ-182 אלף שקלים פיצויים ושכר טרחת עורך דין לאיש מכירות שפוטר משום שביקש לקבל את סיכום תנאי ההעסקה שלו ואת העמלות להן הוא זכאי. כמחצית מהפיצוי נפסקה לו עבור העמלות והיתרה עבור אי-עריכת שימוע, עגמת הנפש שנגרמה לו עקב התכחשות החברה להתחייבויותיה, אי-מסירת תנאי העסקה, הפרשי פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות.
התובע (67) החל לעבוד בחברה ב-2013. לטענתו, בפברואר 2017 קיבל מכתב פיטורים לא צפוי, מבלי שנערך לו שימוע, רק משום שדרש את זכויותיו החוקיות. עוד הוא טען כי פיצויי הפיטורים שקיבל בסך 26,844 שקלים נמוכים ממה שהגיע לו בפועל, ובנוסף עתר לפיצויים על עגמת הנפש שנגרמה לו נוכח התנהלות החברה וזכויות סוציאליות שונות.
המעסיקה טענה בתגובה כי התובע זומן לפגישה עם המנהל בעקבות חוסר שביעות מהישגיו אך לא ניצל את ההזדמנות שניתנה לו לאחריה, ומשכך זומן לפגישת שימוע שלאחריה פוטר כדין. עוד נטען כי התובע קיבל את מלוא השכר והזכויות שהגיעו לו, וכי לא היה זכאי לעמלות משום שלא הגיע ליעדים. כדי להוכיח את טענתה צירפה המעסיקה העתק מטופס סיכום תנאי העסקה שלכאורה נחתם על-ידי התובע.
התובע הבהיר כי הפגישות היו פגישות עבודה רגילות, שלא נרמז לו בהן דבר על פיטורים. הוא אף הכחיש כי חתם על הטופס, וביקש מהחברה את המסמך המקורי כדי לשלוח אותו לבדיקה גרפולוגית אך היא לא המציאה אותו.
המכירות דווקא גדלו
השופטת שרה שדיאור קבעה כי עדותו של מנהל החברה הייתה "מתחמקת ומתחכמת" ולא ניתן לתת בה אמון כלל.
השופטת הבהירה כי לאורך ההליך החברה הציגה בפניה שלוש גרסאות שונות לגבי תנאי ההעסקה של התובע, באופן שאינו מאפשר לקבל אף אחת מהן, מה גם שהטופס שהוגש אינו אמין. מהצד השני עדות התובע הותירה רושם חיובי ומהימן והשופטת קיבלה את גרסתו למתווה העמלות. בהתאם לכך, נפסקו לו 84,725 שקלים עבור עמלות לשנים 2014-2016.
גם בסוגיית השימוע העדיפה השופטת את גרסת התובע. "התובע הציג גרסה סדורה ואמינה לפיה פוטר מבלי שהודע לו מראש כי נשקלת אפשרות לפטרו, מבלי שנמסרו לו הנימוקים והטענות כלפיו, מבלי שניתן לו זמן סביר להיערך לשימוע, מבלי שהוזמן לשימוע, מבלי שהתקיים שימוע בעניינו, ומבלי שניתן לו פרוטוקול לאחר קיום שימוע", נכתב.
השופטת הוסיפה כי טענת החברה שהתובע פוטר בשל אכזבה מנתוני המכירות שלו לא עולה בקנה אחד עם הנתונים שמעידים על גידול בהיקף המכירות. לעומת זאת, גרסת התובע שלפיה פוטר לאחר שביקש לקבל סיכום תנאי עבודה ועמלות הייתה אמינה ולא נסתרה. משכך, חויבה החברה בפיצויים של 50 אלף שקל על פיטורים ללא שימוע.
עוד כי באופן חריג זכאי התובע לפיצויים מתונים על עגמת הנפש שנגרמה לו עקב התנהלות החברה, שלא מילאה אחר התחייבויותיה מתחילת העסקתו.
בסיכומו של דבר זכה התובע בפיצויים של 157,397 שקלים שכללו גם השלמת פיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה, לגמל ודמי חופשה ואי מסירת הודעה על תנאי העסקה. לסכום זה הוסיפה השופטת 25 אלף שקלים עבור שכר טרחת עורך דין.
- ב"כ התובע: עו"ד ציון בהלול
- ב"כ הנתבעת: משה מאיר, עורך דין דיני עבודה
עו"ד סרגיי (דוד) מורין עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים
מחשבון ROI לגיוס עובדים
מחשבון ROI בגיוס איכותי המחשבון ממחיש את הכדאיות הכלכלית של השקעה בבקרת גיוס איכותית. הוא משווה בין עלות הבקרה לבין החיסכון השנתי הצפוי ממניעת גיוסים
עלות גיוס שגוי – ניתוח כלכלי של גיוס לא מוצלח
גיוס שגוי הוא אחת ההחלטות היקרות ביותר שארגון יכול לעשות, ועלויותיו הכלכליות לרוב אינן מתועדות במלואן. מחקרים בארה"ב מראים כי כ-46% מהעובדים החדשים נכשלים בתפקידם תוך 18 חודשים, כאשר הרוב המכריע של הכישלונות נובע מחוסר התאמה תרבותית ולא מפגמים מקצועיים. בישראל, כ-30% מהעובדים עוזבים את מקום עבודתם כבר בשנה הראשונה, חלקם בעקבות תהליך גיוס וקליטה לקוי. העלויות הישירות כוללות הוצאות פרסום המשרה שיכולות להגיע לעשרות אלפי שקלים, שעות עבודה יקרות של מנהלים ומגייסים, ועלויות הדרכה וקליטה המוערכות בין 10,000 ל-20,000 שקל לעובד. המאמר מציע מתודולוגיה מעשית ומובנת לזיהוי מרכיבי העלות הישירים והעקיפים ולחישוב החזר השקעה אמיתי בתהליכי גיוס מדויקים ואיכותיים יותר.
אפיון תפקיד מול הגדרת שכר – המדריך המלא למעסיק
אחד האתגרים המורכבים ביותר בניהול משאבי אנוש הוא הקשר בין אפיון התפקיד לבין קביעת השכר הנכון. ארגונים רבים נוטים לדלג על שלב האפיון ולעסוק בנתוני שוק בלבד, דבר העלול להוביל לתשלום יתר או חסר ולפגוע ביכולת הגיוס. אפיון תפקיד מקיף כולל הגדרת אחריות, סמכויות, כישורים נדרשים, מיומנויות ותנאי עבודה, ומהווה את הבסיס לקביעת שכר הוגן ותחרותי. מחקר של חברת Gartner מצא כי ביצוע אפיון מעמיק מפחית שגיאות בקביעת שכר בכ-35% ומשפר את הצלחת העובד החדש בכ-28%. המדריך מציג מתודולוגיה שלב-אחר-שלב המקשרת בין הגדרת הצרכים הארגוניים, אפיון המשרה והשוואה לנתוני שוק ועד לקביעת טווח השכר הסופי. הוא מיועד למעסיקים, מנהלי משאבי אנוש וחשבי שכר המבקשים לבסס את החלטותיהם על תשתית מקצועית ומוצקה.
הקשר בין תהליך גיוס איכותי לבקרת שכר אפקטיבית
ארגונים רבים מפרידים בין תהליך הגיוס לניהול השכר, אך מחקרים מראים כי כ-63% מהטעויות בתלושי שכר נובעות מנתונים שגויים שמקורם כבר בשלב הגיוס. קביעת טווח שכר ריאלי ומדויק, בהתאם לנתוני שוק ולמבנה התגמול הארגוני, היא הצעד הראשון למניעת עיוותי שכר ותחלופה גבוהה. תיעוד מלא של כל רכיבי השכר בחוזה העבודה – לרבות שכר בסיס, בונוסים, הטבות ותנאי פרישה – מונע את תופעת הפער בין ההבנה שבעל-פה לבין הרישום במערכת. שלב קליטת העובד הוא הקריטי ביותר: איסוף מסמכים כגון טופס 101, אישורי מס ופרטי חשבון בנק, והזנתם המיידית במערכת השכר, מצמצמים את הסיכון לניכויים שגויים ולחשיפה משפטית. על פי נתוני Gartner, כ-42% מהארגונים סובלים מטעויות שכר הנובעות מפערי תיעוד בין שלב הגיוס לשלב הקליטה, כאשר כל טעות עולה בממוצע 2.5 שעות עבודה לתיקון.
פרק 5: AI במחלקת השכר: תוכנית 100 הימים להטמעה בטוחה ומבוקרת בארגון
מדריך מעשי לבניית תוכנית 100 ימים להטמעת AI במחלקת השכר, משלב המיפוי והפיילוט ועד הרחבה מבוקרת, כולל בקרות, פרטיות, אימות תוצאות והערכת הצלחה.
פרק 4: AI במחלקת השכר: הוגנות אלגוריתמית, הטיות ופערי שכר בארגון
כיצד מזהים ומונעים הטיות במערכות AI המשמשות את מחלקת השכר? מדריך מעשי לבדיקת פערי שכר, הוגנות אלגוריתמית, מדדי בקרה, קבוצות השוואה ותהליכי ניטור.