צו עיקול על שכר עובד: מה המעסיק חייב לעשות, כמה מעקלים ומה הסיכון?
צו עיקול על שכר עובד: מה המעסיק חייב לעשות, כמה מעקלים ומה הסיכון
מדריך מעשי לקבלת צו עיקול: תגובה לגורם שהוציא את הצו, חישוב הסכום המוגן לשנת 2026, חוב מזונות, עובד שעוזב, ומה קורה למעסיק שלא מטפל בצו נכון.
פתיח: מכתב אחד שהופך את המעסיק לצד בתיק
יום רגיל במחלקת השכר. מגיע מכתב מלשכת ההוצאה לפועל, מביטוח לאומי או מרשות המסים: צו עיקול על שכרו של אחד העובדים. ברוב העסקים זה קורה פעם בכמה חודשים, ולכן אף אחד לא זוכר בדיוק מה עושים. מישהו מניח את המכתב בצד, מישהו אחר מתקשר לעובד, ובינתיים התלוש של החודש יוצא כרגיל.
זו בדיוק הטעות היקרה. ברגע שהצו הגיע, המעסיק כבר אינו רק המעסיק של העובד. מבחינת החוק הוא צד שלישי בתיק, שמחזיק כסף של החייב. אם הוא לא עונה, משלם לעובד את מה שהיה צריך לעקל או מחשב לא נכון, הנושה יכול לבקש לחייב אותו אישית בחוב.[3][2]
המדריך הזה נכתב למנהלי שכר, למנהלי משאבי אנוש ולבעלי עסקים. הוא מסביר מה עושים ביום שמגיע הצו, כמה מותר לעקל לפי הסכום המוגן לשנת 2026, איך מחשבים בארבע דוגמאות מספריות, מה שונה בחוב מזונות, ומה קורה כשהעובד עוזב. בסוף יש צ'קליסט שאפשר להדפיס ולתלות ליד מחלקת השכר.
בשורה אחת: מקבלים צו ← עונים בהקדם לגורם שהוציא אותו ← מחשבים מהנטו את הסכום המוגן ← מעבירים את היתרה לתיק ← ממשיכים כל חודש עד שמגיעה הודעת ביטול רשמית.
מהו צו עיקול שכר ומי יכול להוציא אותו
עיקול שכר הוא עיקול אצל צד שלישי: הכסף שמגיע לחייב אינו נמצא אצלו, אלא אצל המעסיק שאמור לשלם לו. הצו מורה למעסיק לא לשלם לעובד את החלק שמותר לעקל, אלא להעביר אותו לגורם שהוציא את הצו. שלושה גופים עיקריים שולחים צווים כאלה למעסיקים:
| מי שולח | מתי | מה חשוב לדעת |
|---|---|---|
| לשכת ההוצאה לפועל (רשות האכיפה והגבייה) | חוב אזרחי שיש עליו פסק דין או תיק פתוח: הלוואות, בנקים, ספקים, מזונות | התשובה נשלחת לפי הוראות הצו: בטופס המקוון של הרשות או בדואר ללשכה שמטפלת בתיק[3] |
| המוסד לביטוח לאומי | חוב של העובד לביטוח לאומי | פקיד הגבייה רשאי לשלוח צו בלי לפנות לבית משפט. הצו בתוקף 90 יום, ויש להשיב מיד[2] |
| רשויות נוספות (מס הכנסה, מע"מ, רשויות מקומיות) | חובות מס, ארנונה ואגרות | עיקול מנהלי. המסלול דומה, והפרטים מופיעים בצו עצמו |
בכל המקרים העיקרון זהה: המעסיק אינו שופט בין העובד לנושה. הוא לא צריך לבדוק אם החוב מוצדק, אלא לפעול לפי הצו ולשמור על הסכום שהחוק מגן עליו.
מה עושים ביום שמגיע הצו
- רושמים מתי ואיך הגיע הצו. תאריך קבלה, הגורם השולח, מספר התיק, שם העובד וסכום החוב. התאריך חשוב, בין השאר כשמגיעים כמה צווים על אותו עובד.
- בודקים שהעובד אכן מועסק אצלכם. מספר זהות, שם מלא והאם הוא עובד פעיל, בחופשה או בחל"ת.
- עונים בהקדם לגורם שהוציא את הצו. ההוצאה לפועל מצפה לתשובה מפורטת בהקדם, וביטוח לאומי דורש להשיב מיד אם יש אצלכם כספים של החייב.[3][2] התשובה כוללת אם העובד מועסק, מה גובה שכרו ואם קיימים עיקולים קודמים.
- מעדכנים את מערכת השכר עוד לפני התלוש הבא. מגדירים רכיב ניכוי ייעודי לעיקול, מזינים את המצב המשפחתי של העובד לצורך הסכום המוגן, ומסמנים את התיק.
- מודיעים לעובד באופן דיסקרטי. העובד מקבל בדרך כלל עותק מהצו מהגורם ששלח אותו, אבל שיחה קצרה ועניינית מונעת הפתעות בתלוש. המידע נשאר אצל מי שצריך אותו בלבד.
- מעבירים את הסכום שעוקל לתיק, לפי הוראות הצו, בכל חודש שבו משולם שכר.
- ממשיכים עד שמגיעה הודעת ביטול רשמית. הודעה בעל פה מהעובד, צילום של קבלה או 'סגרתי את החוב' אינם מבטלים את הצו.[2]
הסכום המוגן מעיקול בשנת 2026
חוק הגנת השכר קובע שאסור לעקל את כל השכר. לעובד נשאר סכום מינימלי למחיה, שנקבע לפי המצב המשפחתי שלו. הסכומים מבוססים על תקנות הגנת השכר (עיקול, העברה ושעבוד), התשל"ג-1973, ועל טבלת הבטחת הכנסה, ומתעדכנים מעת לעת.[1]
| מצב משפחתי | סכום מוגן חודשי (נטו) | סכום מוגן יומי |
|---|---|---|
| יחיד/ה | 2,596 ₪ | 103.84 ₪ |
| שני בני זוג | 3,893 ₪ | 155.72 ₪ |
| בני זוג + ילד אחד | 4,516 ₪ | 180.64 ₪ |
| בני זוג + 2 ילדים או יותר | 5,139 ₪ | 205.56 ₪ |
| הורה עצמאי + ילד אחד | 4,250 ₪ | 170.00 ₪ |
| הורה עצמאי + 2 ילדים או יותר | 5,289 ₪ | 211.56 ₪ |
שלושה כללים שקובעים כמה מעקלים בפועל
- מחשבים מהנטו. הבסיס הוא השכר אחרי מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות וכל ניכוי שהמעסיק חייב לבצע לפי חוק.[1]
- כלל ה-80/20. אם הסכום המוגן מהטבלה גבוה מ-80% מהנטו, העובד שומר 80% מהנטו, ומעקלים עד 20%.[1]
- אם הסכום המוגן גבוה מכל הנטו, לא מעקלים כלום החודש.[1]
לעובדים שעתיים, השכר של כל יום נחשב לשכר יומי, וההשוואה נעשית מול הסכום המוגן היומי. לעובדים בתשלום לפי תפוקה או לתקופה קצרה מחודש, מחלקים את השכר במספר ימי העבודה.[1] הסכום המוגן שייך לעובד בלבד, ואין לו קשר להכנסה של בן או בת הזוג.[1]
איך מחשבים: 4 דוגמאות
החישובים הבאים מראים איך שלושת הכללים עובדים יחד. כל הסכומים בנטו, ולפי הטבלה של 2026.
דוגמה 1: עובד יחיד, נטו 7,000 ₪
| שלב | סכום |
|---|---|
| שכר נטו | 7,000 ₪ |
| סכום מוגן לפי הטבלה (יחיד/ה) | 2,596 ₪ |
| 80% מהנטו | 5,600 ₪ |
| נשאר לעובד | 2,596 ₪ |
| מועבר לתיק | 4,404 ₪ |
הסכום המוגן (2,596 ₪) נמוך מ-80% מהנטו (5,600 ₪), ולכן העובד שומר את הסכום המוגן וכל היתרה מעוקלת.
דוגמה 2: בני זוג עם 2 ילדים, נטו 6,000 ₪
| שלב | סכום |
|---|---|
| שכר נטו | 6,000 ₪ |
| סכום מוגן לפי הטבלה (בני זוג + 2 ילדים או יותר) | 5,139 ₪ |
| 80% מהנטו | 4,800 ₪ |
| נשאר לעובד | 4,800 ₪ |
| מועבר לתיק | 1,200 ₪ |
הסכום המוגן (5,139 ₪) גבוה מ-80% מהנטו (4,800 ₪), ולכן העובד שומר 80% ומעקלים 20%.
דוגמה 3: הורה עצמאי עם 2 ילדים, נטו 5,000 ₪
| שלב | סכום |
|---|---|
| שכר נטו | 5,000 ₪ |
| סכום מוגן לפי הטבלה (הורה עצמאי + 2 ילדים או יותר) | 5,289 ₪ |
| 80% מהנטו | 4,000 ₪ |
| נשאר לעובד | 5,000 ₪ |
| מועבר לתיק | 0 ₪ |
הסכום המוגן (5,289 ₪) גבוה מכל הנטו, ולכן לא מעקלים דבר החודש.
שימו לב: הסכום שמותר לעקל הוא תקרה, לא יעד. אם החוב שבצו קטן יותר, מעבירים רק את יתרת החוב, ובחודש שבו החוב נסגר מפסיקים לנכות לפי הוראת הגורם שהוציא את הצו.
דוגמה 4: מהברוטו עד הסכום שמועבר לתיק
בדוגמת התלוש שבעמוד נתוני השכר 2026, עובד עם ברוטו של 12,000 ₪ מקבל נטו של 9,694.29 ₪ אחרי מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות והפרשה לפנסיה.[6] אם העובד יחיד ויש נגדו צו עיקול רגיל (לא מזונות), החישוב נראה כך:
| שלב | סכום |
|---|---|
| שכר ברוטו | 12,000 ₪ |
| שכר נטו (אחרי ניכויי חובה) | 9,694.29 ₪ |
| סכום מוגן ליחיד | 2,596 ₪ |
| 80% מהנטו | 7,755.43 ₪ |
| נשאר לעובד | 2,596.00 ₪ |
| מועבר לתיק (תקרה) | 7,098.29 ₪ |
הדוגמה ממחישה למה חשוב לחשב מהנטו: חישוב מהברוטו היה מעקל כ-2,300 ₪ יותר ממה שמותר. בנוסף, הסכום שמועבר לתיק לא יעלה על יתרת החוב שבצו.
עובד שעתי, שכר משתנה ותשלום לפי ימים
אצל עובד בשכר חודשי קבוע החישוב פשוט: נטו חודשי מול סכום מוגן חודשי. אצל עובדים שעתיים, עובדים בשכר לפי תפוקה או עובדים שעבדו רק חלק מהחודש, החוק מסתכל על השכר אחרת.[1]
- עובד שעתי או יומי: השכר של כל יום עבודה נחשב לשכר יומי, וההשוואה נעשית מול הסכום המוגן היומי, כלומר הסכום החודשי חלקי 25.[1]
- שכר לפי תפוקה או לתקופה קצרה מחודש: מחלקים את השכר במספר ימי העבודה שבגינם שולם, ומשווים כל יום לסכום המוגן היומי.[1]
- כלל ה-80/20 חל גם כאן: אם הסכום המוגן היומי גבוה מ-80% מהשכר היומי נטו, העובד שומר 80%.
דוגמה יומית: עובד יחיד שהשתכר ביום מסוים 400 ₪ נטו. הסכום המוגן היומי ליחיד הוא 103.84 ₪, נמוך מ-80% מהשכר היומי (320 ₪). לכן נשארים לעובד 103.84 ₪ על אותו יום, ועד 296.16 ₪ מאותו יום מותר לעקל. בחודש של 15 ימי עבודה כאלה מחשבים כל יום בנפרד ומסכמים.
במערכות שכר רבות החישוב החודשי הוא ברירת המחדל. לעובדים שעתיים כדאי לבדוק שהמערכת אכן מחשבת לפי ימים, או לבצע בדיקה ידנית בחודשים הראשונים של הצו.
נוסח תשובה לצו: מה לכלול
התשובה לגורם שהוציא את הצו היא המסמך שמגן על המעסיק אם תהיה מחלוקת בהמשך. הטופס עצמו משתנה לפי הגורם (הטופס המקוון של רשות האכיפה והגבייה, טופס ביטוח לאומי או מכתב), אבל המבנה הבא מכסה את מה שבדרך כלל נדרש:[3][2]
שומרים עותק של התשובה ואישור משלוח יחד עם הצו. זה המסמך הראשון שיבקשו לראות אם הנושה יטען שהמעסיק לא שיתף פעולה.
חוב מזונות: הכללים משתנים
כשהעיקול נועד לגבות חוב מזונות של העובד, ההגנה של הסכום המוגן אינה חלה באותה צורה, ואפשר לעקל סכומים גבוהים יותר, עד מלוא השכר או הקצבה.[1] הסיבה היא שהמזונות עצמם נועדו לקיום של ילדים ובני משפחה, והחוק נותן להם עדיפות.
בפועל, הסכום שמעקלים בחוב מזונות נקבע לפי הוראות הצו ולפי החלטת לשכת ההוצאה לפועל בתיק.[3] לכן, כשמגיע צו מזונות, לא מפעילים אוטומטית את טבלת הסכום המוגן. קוראים בדיוק מה כתוב בצו, ובמקרה של ספק פונים ללשכה שמטפלת בתיק.
מקרים מיוחדים שמבלבלים מחלקות שכר
כמה צווים על אותו עובד
כשמגיעים כמה צווים, רושמים את תאריך הקבלה של כל אחד, מדווחים בתשובה לכל גורם על הצווים הקודמים, ופועלים לפי ההנחיות שבצווים. גם כשיש כמה צווים, הסכום המוגן נשאר אחד: לא מנכים אותו פעמיים ולא מעקלים יותר ממה שהחוק מתיר בסך הכול. כשיש ספק לגבי סדר הקדימות, מבררים מול הגורמים שהוציאו את הצווים לפני ההעברה.
עובד בהליך חדלות פירעון
כשנקבע לעובד צו תשלומים חודשי במסגרת הליך חדלות פירעון, אי אפשר לחייב אותו לשלם את החובות מכל השכר, והסכום המוגן נשאר אצלו.[1] במקרה כזה פועלים לפי ההנחיות של הנאמן או של הממונה, ולא לפי צווים ישנים.
שכר שהופקד בבנק
שכר שהופקד לחשבון בבנק, בדואר או אצל חברת תשלומים מורשית מוגן מעיקול חודש אחד מיום ההפקדה.[1] זה לא משנה את חובות המעסיק. העיקול אצל המעסיק נעשה לפני שהשכר משולם.
הלוואה מהמעסיק
גם מעסיק שנתן לעובד הלוואה לא יכול לגבות אותה מהסכום המוגן. החוק אוסר להעביר או לשעבד את הסכום המוגן, כדי שלעובד יישאר מינימום למחיה.[4] ניכויים אחרים מהשכר מותרים רק כשהחוק מתיר אותם במפורש.[5]
כשהעובד עוזב: גמר חשבון, פיצויים וקופות גמל
עזיבה של עובד עם צו עיקול פעיל היא הרגע שבו נעשות הטעויות היקרות ביותר, כי גמר החשבון כולל כמה רכיבים שונים.
| רכיב | מה עושים |
|---|---|
| שכר החודש האחרון | מחשבים כרגיל לפי הסכום המוגן ומעבירים את הסכום שעוקל |
| פיצויי פיטורים | בזמן העבודה אי אפשר לעקל אותם, כי העובד עדיין לא זכאי להם. בסיום העבודה, כשהם הופכים לתשלום שהמעסיק חייב בו, מגבלות עיקול השכר אינן חלות עליהם באותה צורה[4]. מבררים מול הגורם שהוציא את הצו לפני התשלום |
| כספים בקופות גמל ופנסיה | כספים שהופקדו לקופות גמל ולביטוח פנסיוני מוגנים מעיקול עד מועד הזכאות לקצבה, לפי סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים[4] |
| פדיון חופשה ותשלומים נוספים | חלק מהשכר האחרון. מחשבים ומעבירים לפי הצו |
| הודעה לגורם שהוציא את הצו | מודיעים בכתב שהעובד סיים את עבודתו ומאיזה תאריך, כדי שלא יישלחו דרישות נוספות |
לפני שמשלמים גמר חשבון לעובד עם צו פעיל, כדאי לעבור על כל הרכיבים מול הצו ולתעד כל החלטה. אם התלוש האחרון צריך לצאת מחר, מוקד החירום למעסיק עוזר לקבל החלטה לפני התשלום.
מה קורה למעסיק שלא מטפל בצו נכון
מעסיק ששילם לעובד את מה שהיה צריך לעקל, בידיעה שיש צו ובלי סיבה סבירה, עלול להיות מחויב בחוב, עד הנמוך מבין שווי הנכס שעוקל לבין סכום החוב.[3]
- חקירה בהוצאה לפועל. הנושה יכול לבקש לזמן את המעסיק לחקירה לפני רשם ההוצאה לפועל, אם לא ענה, אם התשובה לא מלאה או אם לא העביר את מה שעוקל (סעיפים 46–48 לחוק ההוצאה לפועל).[3]
- חיוב בחוב. הנושה יכול לבקש לחייב את המעסיק בחוב הפסוק.[3]
- ביטוח לאומי. אם צד שלישי לא עונה לצו, ביטוח לאומי רשאי לחייב אותו במלוא סכום החוב שבצו.[2]
- כלפי העובד. עיקול גבוה מהמותר הוא ניכוי אסור מהשכר, והעובד יכול לפנות ללשכת ההוצאה לפועל לשחרור הכספים.[1][5]
כלומר, הטעות יכולה לעלות בשני הכיוונים: עיקול חסר חושף את המעסיק כלפי הנושה, ועיקול יתר חושף אותו כלפי העובד. רק חישוב נכון ותיעוד מסודר מגנים מפני שניהם.
7 טעויות נפוצות של מעסיקים בצווי עיקול
- להניח את הצו בצד ולטפל בו 'בחודש הבא'.
- לחשב מהברוטו במקום מהנטו אחרי ניכויי החובה.
- לשכוח את כלל ה-80/20 ולהשאיר לעובד בעל שכר נמוך פחות ממה שמגיע לו.
- לא לעדכן מצב משפחתי, למשל ילד שנולד, ולהמשיך לחשב לפי סכום מוגן ישן.
- להפסיק לנכות לפי בקשת העובד בלי הודעת ביטול רשמית.
- לשלם פיצויים וגמר חשבון בלי לבדוק את הצו הפעיל.
- לקזז הלוואה של המעסיק מתוך הסכום המוגן.
בקרה במחלקת השכר: איך לא מפספסים
עיקולים הם מקרה קלאסי שבו הטעות לא נובעת מחוסר ידע, אלא מתהליך שלא מוגדר. כמה הרגלים פשוטים מספיקים:
- תיבה אחת לכל הצווים. כל צו שמגיע, בדואר או במייל, מגיע לאדם אחד שאחראי עליו.
- רכיב ניכוי ייעודי לכל תיק. כך רואים בתלוש מה מעוקל ולאיזה תיק, ואפשר לבדוק את ההעברות מול הניכויים.
- בדיקה חודשית. לפני סגירת השכר בודקים שכל העיקולים הפעילים חושבו ושההעברות יצאו.
- תזכורת לעדכון הסכום המוגן. כשהטבלה מתעדכנת, מעדכנים את כל התיקים הפעילים.
- תיק תיעוד. הצו, התשובה, אישורי ההעברה וההודעה על הביטול נשמרים יחד.
רוצים לוודא שהעיקולים אצלכם מחושבים נכון? בדיקת 3 התלושים האחרונים של בקרת שכר מגלה גם ניכויי עיקול שחושבו מהברוטו, סכום מוגן לא מעודכן או עיקול שנמשך אחרי שהחוב נסגר.
לבדיקת הנטו של העובד ושאר נתוני השכר המעודכנים ראו את נתוני השכר 2026 בעמוד אחד.[6]
צ'קליסט למעסיק שקיבל צו עיקול
- רשמתי את תאריך הקבלה, הגורם השולח, מספר התיק וסכום החוב.
- וידאתי שהעובד מועסק ובדקתי את מצבו המשפחתי.
- עניתי לגורם שהוציא את הצו בהקדם, כולל פירוט שכר ועיקולים קודמים.
- הגדרתי רכיב ניכוי בתלוש וחישבתי מהנטו לפי הסכום המוגן ו-80/20.
- בדקתי אם זה חוב מזונות ופעלתי לפי הוראות הצו.
- העברתי את הסכום שעוקל לתיק ושמרתי אישור.
- קבעתי בדיקה חודשית עד הודעת ביטול רשמית.
- בעזיבת העובד: הודעתי לגורם שהוציא את הצו ובדקתי פיצויים וגמר חשבון לפני תשלום.
מילון מונחים: אנגלית–עברית
| English | עברית |
|---|---|
| Wage garnishment | עיקול שכר |
| Third-party garnishment | עיקול אצל צד שלישי |
| Garnishee (third party) | צד שלישי (המעסיק) |
| Judgment creditor | זוכה / נושה |
| Judgment debtor | חייב |
| Protected wage | שכר מוגן מעיקול |
| Execution Office | לשכת ההוצאה לפועל |
| Enforcement and Collection Authority | רשות האכיפה והגבייה |
| Administrative garnishment | עיקול מנהלי |
| Child support | מזונות |
שאלות ותשובות
כמה מותר לעקל ממשכורת של עובד בשנת 2026?
מהשכר נטו מנכים את הסכום המוגן לפי המצב המשפחתי של העובד, למשל 2,596 ₪ ליחיד. אם הסכום המוגן גבוה מ-80% מהנטו, העובד שומר 80% ומעקלים עד 20%. אם הסכום המוגן גבוה מכל הנטו, לא מעקלים דבר. בחוב מזונות אפשר לעקל יותר.
האם מחשבים את העיקול מהברוטו או מהנטו?
מהנטו: השכר אחרי מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות וכל ניכוי שהמעסיק חייב לבצע לפי חוק.
מה קורה אם המעסיק מתעלם מצו העיקול?
הנושה יכול לבקש לזמן את המעסיק לחקירה בהוצאה לפועל ולבקש לחייב אותו בחוב עצמו, עד גובה החוב או הסכום שהיה צריך לעקל. ביטוח לאומי, למשל, רשאי לחייב צד שלישי שלא ענה לצו בסכום החוב שבצו.
האם אפשר לעקל פיצויי פיטורים?
בזמן העבודה לא, כי העובד עדיין לא זכאי להם. כשהעבודה מסתיימת והפיצויים הופכים לתשלום שהמעסיק חייב בו, המצב משתנה, ולכן כדאי לבדוק כל מקרה מול לשכת ההוצאה לפועל לפני התשלום.
עובד ביקש שלא נעביר את הכסף כי הוא 'מסדר את החוב'. מה עושים?
ממשיכים לפעול לפי הצו עד שמגיעה הודעת ביטול רשמית מהגורם שהוציא אותו. בקשה של העובד אינה מבטלת את חובת המעסיק.
איך מחשבים עיקול לעובד שעתי?
משווים את השכר נטו של כל יום עבודה לסכום המוגן היומי, שהוא הסכום החודשי חלקי 25. ליחיד זה 103.84 ₪ ליום בשנת 2026. גם כאן חל כלל ה-80/20.
האם המעסיק יכול לקזז הלוואה שנתן לעובד מהשכר שנשאר אחרי העיקול?
לא מהסכום המוגן. הסכום המוגן נועד להשאיר לעובד מינימום למחיה, ולכן ככלל אסור להעביר או לשעבד אותו, גם לטובת המעסיק.
קיבלתם צו עיקול ואתם לא בטוחים בחישוב?
מוקד החירום למעסיק של בקרת שכר עוזר לקבל החלטה נכונה לפני שהתלוש יוצא: חישוב הסכום המוגן, תגובה לצו וטיפול בגמר חשבון של עובד עם עיקול.
למוקד החירום למעסיקמקורות
- כל זכות – שכר עבודה שלא ניתן לעקל או לשעבד (עודכן 11.5.2026)
- המוסד לביטוח לאומי – ביצוע פעולות אכיפה: עיקולים
- מדריך למעסיק עם קבלת צו עיקול שכר עובד (סעיפים 46–48 לחוק ההוצאה לפועל)
- וואלה כסף – מה עושה מעסיק כשהעובד שלו נקלע לחובות (פיצויים וקופות גמל)
- כל זכות – ניכויים משכר העובד
- בקרת שכר – נתוני השכר 2026 בעמוד אחד
המדריך הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי. בכל צו יש לפעול לפי ההוראות שבו, ובמקרה של ספק לפנות לגורם שהוציא אותו או לעורך דין. הסכומים המוגנים נכונים ל-19.10.2026 ומתעדכנים מעת לעת.