בית הדין לעבודה פסק לטובת העובד יותר מ-300,000 שקל. בפסק הדין הובהר כי אי הפרשת כספים לפנסיה היא ליקוי חמור שצריך להיות מטופל באופן מיידי.
השופט בועז גולדברג קיבל לאחרונה תביעה שהגיש עובד לשעבר בחברת ״דלתון עבודות אלומיניום״ נגד החברה. השופט קבע שהעובד זכאי לפיצויי פיטורים אף שהתפטר מהחברה, מאחר שהיא התעלמה מפניותיו החוזרות לבצע עבורו הפרשות כספים לפנסיה כחוק. בתוך כך דחה השופט את טענת החברה כי העובד עזב מאחר שמצא עבודה אחרת, וקבע כי הסיבה להתפטרות הייתה הפגיעה הקשה בזכויותיו.
התובע סיפר שהועסק בחברה במשך כ-22 שנה עד שהתפטר מעבודתו באוקטובר 2018. הוא טען שנסיבות התפטרותו מזכות אותו בפיצויי פיטורים.
הוא צירף מספר מכתבים ששלח למעסיקתו בהן ביקש כי תדאג להפריש עבורו כספים לפנסיה כחוק ותחזיר לו רכיב בונוס שהפסיקה לשלם לו, שכן הוא ראה בו חלק משכרו הקובע.
לדבריו, למעט תקופה זניחה המעסיקה התעלמה מפניותיו ולא דאגה להפריש עבורו כספים לפנסיה. יתר על כן, בחודשים מסויימים היא ניכתה משכרו כספים עבור הפרשות לפנסיה אך לא העבירה אותם לקופת הפנסיה.
המעסיקה טענה שהתובע התפטר מהעבודה לאחר שמצא עבודה אצל חברה מתחרה. לשיטתה, התובע אינו עומד בתנאי החוק להכרה בהתפטרות בדין מפוטר. כך לדבריה, הוא לא הוכיח הרעה מוחשית בתנאי העסקתו, או נסיבות אחרות שלא ניתן לדרוש ממנו להמשיך בעבודתו.
הנתבעת טענה כי גילתה שהתובע החל לעבוד בחברה מתחרה בסמוך להתפטרותו, וכי לאחר קבלת מכתב התראה ששלח לה, שנועד לטענתה, רק להכשיר את הקרקע להגשת התביעה, הוא לא שיתף פעולה עמה ולא נתן לה הזדמנות נאותה לתקן את מה שטעון תיקון.
אין לצפות שימשיך לעבוד
השופט בועז גולדברג מבית הדין לעבודה בחיפה השתכנע כי התובע עמד בתנאים שנקבעו בחוק, וכי יש לראותו כמי שהתפטר בדין מפוטר, ובנסיבות שבהן אין לצפות ממנו כי ימשיך לעבוד.
הוא כתב כי הנתבעת הפרישה לתובע כספים לפנסיה במשך תקופה קצרה מאוד במהלך העסקתו, בין החודשים מאי 2016 ליוני 2017 בלבד. השופט ציין כי אי ביצוע הפרשות לפנסיה, לעובד שעבד בנתבעת במשך 22 שנים מהווה פגיעה חמורה בזכויותיו של התובע שמחייבת טיפול מידי.
השופט הוסיף כי בשנה האחרונה להעסקתו של התובע לא הופרשו עבורו כספים לקופת הפנסיה, וזאת בעוד הנתבעת מנכה בכל חודש את חלקו של התובע ולא מעבירה את הכספים לקופת הפנסיה.
עוד קבע השופט כי אי ביצוע ההפרשות לפנסיה הייתה אכן הסיבה להתפטרותו של התובע וכי הוא נתן התראה סבירה לנתבעת והזדמנות לתקן את מחדליה אך היא לא עשתה כן.
השופט הבהיר כי אין פסול בכך שהתובע חיפש מקום עבודה חדש בטרם הסתיימו 30 הימים שהוא נתן לנתבעת כדי לתקן את המחדלים. זאת, בהתאם לפסיקה שלפיה במקרים שברור כי המעסיק לא יפעל לתיקון הנסיבות או ההרעה המוחשית, אי מתן התראה לא ישלול את הזכות לפיצויי פיטורים.
בנסיבות אלה פסק השופט לטובת התובע פיצויי פיטורים בסך 200,508 שקל.
עוד נפסקו לטובתו פיצויים בגין הפרשות לפנסיה, הלנת שכר, תוספת ותק, דמי חופשה, עוגמת נפש, אי מתן הודעה לעובד ותלושי שכר פיקטיביים.
בסופו של דבר הנתבעת חויבה בפיצויים בסך כולל של 304,998 שקל.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב״כ התובע: עו"ד וג'די אבו אלהיג'א ואח'
- ב״כ הנתבעת: עו"ד אורי שאבי
עו״ד הנרי הלר עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים
כמה פעמים נוגעים בתלוש? המחיר הסמוי של עבודה ידנית במערך השכר
עבודה ידנית במערך השכר אינה מסתכמת בזמן ההקלדה. כל העתקה, תיקון, אישור או העברת נתון בין עובדים, קבצים ומערכות יוצרת נקודת מגע נוספת שעלולה להגדיל עלויות, להאריך את תהליך סגירת השכר ולהעלות את הסיכון לטעויות. המאמר מציג מודל מעשי למיפוי נקודות מגע ידניות, מדידת זמן וסיכון, איתור צווארי בקבוק ותעדוף תהליכים לאוטומציה. בנוסף, הוא מסביר כיצד לשלב אוטומציה עם בקרות, התאמות נתונים וניהול חריגים, ולמדוד את השיפור באמצעות מדדי ביצוע והשוואה לפני ואחרי.
מדד דליפת השכר: איפה כסף יוצא ממערך השכר בלי שההנהלה רואה?
מודל Payroll Leakage לאיתור תשלומי יתר, כפילויות, שעות חריגות, רכיבים ישנים ופערי נתונים שמגדילים את עלות השכר בלי החלטה מודעת.
עדכוני פסיקה וחקיקה ספטמבר 2026
עדכוני פסיקה וחקיקה לספטמבר 2026 בתחום בקרת השכר: שינויים בשכר המינימום, מדרגות המס, ניכויים לעובדים זרים, היתרי העסקה, זכויות מילואים, חופשה שנתית ואכיפת דיני עבודה. המאמר מרכז את העדכונים המרכזיים ואת המשמעות המעשית שלהם למעסיקים, חשבי שכר ומנהלי משאבי אנוש.
מדד חוסן השכר: האם הארגון מסוגל לשלם שכר גם כשהמערכת נופלת?
האם מערך השכר ימשיך לפעול גם בזמן תקלה, מתקפת סייבר או השבתת מערכת? מדד חוסן השכר בוחן את יכולת הארגון לשמור על רציפות תשלום השכר בתרחישי כשל באמצעות גיבויים, נהלי חירום, חלוקת אחריות ותהליכים חלופיים. המאמר מציג כיצד לזהות נקודות תורפה, להעריך את רמת המוכנות ולבנות מערך שכר עמיד שממשיך לתפקד גם כשהשגרה משתבשת.
מדד התלות בחשב השכר: מה יקרה אם איש המפתח לא יגיע מחר?
מה קורה למערך השכר כאשר האדם שמחזיק בידע הקריטי אינו זמין? מדד התלות בחשב השכר בוחן את רמת התלות של הארגון באיש מפתח באמצעות מיפוי ידע, הרשאות, תהליכים, תיעוד וגיבויים. המאמר מציג כיצד לזהות נקודות כשל, למדוד את הסיכון התפעולי ולבנות מערך שכר יציב שמסוגל להמשיך לפעול גם בהיעדרו של גורם מרכזי.
מדד אמון בתלוש: כמה העובדים באמת מאמינים שהשכר שלהם נכון?
עד כמה העובדים באמת סומכים על תלוש השכר שהם מקבלים? מדד אמון בתלוש בוחן את הפער בין תקינות חישובי השכר לבין תחושת הביטחון של העובדים. המאמר מציג גורמים המשפיעים על האמון, סימנים לירידה באמינות הנתפסת, השפעת טעויות וחוסר שקיפות, וכלים לבקרת שכר שמסייעים לצמצם פערים ולחזק את אמון העובדים במערכת.