בית הדין לעבודה פסק לטובת העובד יותר מ-300,000 שקל. בפסק הדין הובהר כי אי הפרשת כספים לפנסיה היא ליקוי חמור שצריך להיות מטופל באופן מיידי.
השופט בועז גולדברג קיבל לאחרונה תביעה שהגיש עובד לשעבר בחברת ״דלתון עבודות אלומיניום״ נגד החברה. השופט קבע שהעובד זכאי לפיצויי פיטורים אף שהתפטר מהחברה, מאחר שהיא התעלמה מפניותיו החוזרות לבצע עבורו הפרשות כספים לפנסיה כחוק. בתוך כך דחה השופט את טענת החברה כי העובד עזב מאחר שמצא עבודה אחרת, וקבע כי הסיבה להתפטרות הייתה הפגיעה הקשה בזכויותיו.
התובע סיפר שהועסק בחברה במשך כ-22 שנה עד שהתפטר מעבודתו באוקטובר 2018. הוא טען שנסיבות התפטרותו מזכות אותו בפיצויי פיטורים.
הוא צירף מספר מכתבים ששלח למעסיקתו בהן ביקש כי תדאג להפריש עבורו כספים לפנסיה כחוק ותחזיר לו רכיב בונוס שהפסיקה לשלם לו, שכן הוא ראה בו חלק משכרו הקובע.
לדבריו, למעט תקופה זניחה המעסיקה התעלמה מפניותיו ולא דאגה להפריש עבורו כספים לפנסיה. יתר על כן, בחודשים מסויימים היא ניכתה משכרו כספים עבור הפרשות לפנסיה אך לא העבירה אותם לקופת הפנסיה.
המעסיקה טענה שהתובע התפטר מהעבודה לאחר שמצא עבודה אצל חברה מתחרה. לשיטתה, התובע אינו עומד בתנאי החוק להכרה בהתפטרות בדין מפוטר. כך לדבריה, הוא לא הוכיח הרעה מוחשית בתנאי העסקתו, או נסיבות אחרות שלא ניתן לדרוש ממנו להמשיך בעבודתו.
הנתבעת טענה כי גילתה שהתובע החל לעבוד בחברה מתחרה בסמוך להתפטרותו, וכי לאחר קבלת מכתב התראה ששלח לה, שנועד לטענתה, רק להכשיר את הקרקע להגשת התביעה, הוא לא שיתף פעולה עמה ולא נתן לה הזדמנות נאותה לתקן את מה שטעון תיקון.
אין לצפות שימשיך לעבוד
השופט בועז גולדברג מבית הדין לעבודה בחיפה השתכנע כי התובע עמד בתנאים שנקבעו בחוק, וכי יש לראותו כמי שהתפטר בדין מפוטר, ובנסיבות שבהן אין לצפות ממנו כי ימשיך לעבוד.
הוא כתב כי הנתבעת הפרישה לתובע כספים לפנסיה במשך תקופה קצרה מאוד במהלך העסקתו, בין החודשים מאי 2016 ליוני 2017 בלבד. השופט ציין כי אי ביצוע הפרשות לפנסיה, לעובד שעבד בנתבעת במשך 22 שנים מהווה פגיעה חמורה בזכויותיו של התובע שמחייבת טיפול מידי.
השופט הוסיף כי בשנה האחרונה להעסקתו של התובע לא הופרשו עבורו כספים לקופת הפנסיה, וזאת בעוד הנתבעת מנכה בכל חודש את חלקו של התובע ולא מעבירה את הכספים לקופת הפנסיה.
עוד קבע השופט כי אי ביצוע ההפרשות לפנסיה הייתה אכן הסיבה להתפטרותו של התובע וכי הוא נתן התראה סבירה לנתבעת והזדמנות לתקן את מחדליה אך היא לא עשתה כן.
השופט הבהיר כי אין פסול בכך שהתובע חיפש מקום עבודה חדש בטרם הסתיימו 30 הימים שהוא נתן לנתבעת כדי לתקן את המחדלים. זאת, בהתאם לפסיקה שלפיה במקרים שברור כי המעסיק לא יפעל לתיקון הנסיבות או ההרעה המוחשית, אי מתן התראה לא ישלול את הזכות לפיצויי פיטורים.
בנסיבות אלה פסק השופט לטובת התובע פיצויי פיטורים בסך 200,508 שקל.
עוד נפסקו לטובתו פיצויים בגין הפרשות לפנסיה, הלנת שכר, תוספת ותק, דמי חופשה, עוגמת נפש, אי מתן הודעה לעובד ותלושי שכר פיקטיביים.
בסופו של דבר הנתבעת חויבה בפיצויים בסך כולל של 304,998 שקל.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב״כ התובע: עו"ד וג'די אבו אלהיג'א ואח'
- ב״כ הנתבעת: עו"ד אורי שאבי
עו״ד הנרי הלר עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים
עבודה בחגים: המדריך המלא והמקיף לדיני עבודה, תגמול ובקרת שכר
עבודה בחגים: המדריך המלא והמקיף לדיני עבודה, תגמול ובקרת שכר ניתוח מעמיק של הדינים, צווי ההרחבה וההלכות הפסוקות: משעות ערבי חג, דרך חישובי
השפעת הבינה המלאכותית על פערי שכר מגדריים: הזדמנות או סיכון חדש?
מחקר זה בוחן את ההשפעה המורכבת של מערכות בינה מלאכותית על פערי השכר המגדריים בישראל ובשווקים גלובליים. הממצאים מצביעים על כך שלצד הפוטנציאל הממשי לזיהוי והפחתת הטיות אנושיות בתהליכי גיוס ותמחור שכר, קיים סיכון משמעותי שמערכות AI דווקא יעמיקו פערים קיימים. הסיבה המרכזית לכך היא שאלגוריתמים המאומנים על נתונים היסטוריים עלולים לשעתק ולהגביר הטיות מגדריות שהיו קיימות בשוק העבודה לאורך שנים. המחקר מדגיש את הצורך במדיניות פיקוח ורגולציה על מערכות AI המשמשות בהחלטות שכר וגיוס, תוך הבטחת שקיפות ובקרה מתמדת על תוצאות האלגוריתמים. המסקנה המרכזית היא שהטכנולוגיה כשלעצמה אינה ניטרלית, ורק יישום מושכל ומפוקח שלה יוכל להפוך את הבינה המלאכותית לכלי לקידום שוויון מגדרי אמיתי בשכר.
מדד שגיאות השכר של ישראל 2026
מדד שגיאות השכר של ישראל לשנת 2026 הוא דוח מוסדי שנתי המרכז נתונים ומגמות הנוגעות לטעויות בחישוב שכר עובדים במשק הישראלי. הדוח בוחן תחומים מגוונים כגון אי-עמידה בדרישות חוקי העבודה, פערי שכר בין קבוצות אוכלוסייה שונות, וליקויים נפוצים בתלושי השכר. הממצאים מבוססים על נתונים מוסדיים ומיועדים לשמש כלי עבודה מעשי הן למעסיקים והן לעובדים המבקשים לוודא כי זכויותיהם נשמרות. הדוח עוסק גם בהשלכות המשפטיות והכלכליות של שגיאות שכר חוזרות ונשנות על ארגונים ועל העובדים הנפגעים מהן. בסך הכול, מדד שגיאות השכר 2026 מהווה מקור מידע אמין ומקיף לכל מי שעוסק בניהול שכר, משאבי אנוש, או ייעוץ עבודה בישראל.
פסיקה וחקיקה – אוגוסט 2026
עדכוני פסיקה וחקיקה בדיני עבודה – אוגוסט 2026 החודש האחרון הביא עמו שורה של התפתחויות חשובות בדיני העבודה. חלקן משנות נהלים באופן מיידי, אחרות קובעות
מחשבון ROI לגיוס עובדים
מחשבון ROI בגיוס איכותי המחשבון ממחיש את הכדאיות הכלכלית של השקעה בבקרת גיוס איכותית. הוא משווה בין עלות הבקרה לבין החיסכון השנתי הצפוי ממניעת גיוסים
עלות גיוס שגוי – ניתוח כלכלי של גיוס לא מוצלח
גיוס שגוי הוא אחת ההחלטות היקרות ביותר שארגון יכול לעשות, ועלויותיו הכלכליות לרוב אינן מתועדות במלואן. מחקרים בארה"ב מראים כי כ-46% מהעובדים החדשים נכשלים בתפקידם תוך 18 חודשים, כאשר הרוב המכריע של הכישלונות נובע מחוסר התאמה תרבותית ולא מפגמים מקצועיים. בישראל, כ-30% מהעובדים עוזבים את מקום עבודתם כבר בשנה הראשונה, חלקם בעקבות תהליך גיוס וקליטה לקוי. העלויות הישירות כוללות הוצאות פרסום המשרה שיכולות להגיע לעשרות אלפי שקלים, שעות עבודה יקרות של מנהלים ומגייסים, ועלויות הדרכה וקליטה המוערכות בין 10,000 ל-20,000 שקל לעובד. המאמר מציע מתודולוגיה מעשית ומובנת לזיהוי מרכיבי העלות הישירים והעקיפים ולחישוב החזר השקעה אמיתי בתהליכי גיוס מדויקים ואיכותיים יותר.
