בשבוע האחרון גובשה במשק הישראלי "עסקת חבילה".
במסגרת העסקה הגיעו להסכמות ואף הוכרז כי נמצאה נקודת האיזון בין צורכי המעסיקים, העובדים והממשלה. מדובר בעסקת חבילה שהושגה במאמץ רב ע"י נשיאות המגזר העסקי תוך שיתוף פעולה עם הארגונים החברים בנשיאות והעומדים בראשם, אשר תביא, בשאיפה להקטנת עלויות העסקה ולשיפור בהתמודדות עם המשבר הכלכלי בעקבות נגיף הקורונה.
- במשך כל שנת 2022 תהיה הקפאת שכר מוחלטת במשק (למעט תיקון עיוותים מעטים) – לא יהיו העלאות או הפחתות שכר במגזר הציבורי.
- שכר המינימום יעלה בחמש פעימות החל מחודש אפריל 2022 באופן הבא:
- החל בחודש ינואר הקרוב יינתן אישור לכל העובדים במגזר הציבורי לעבוד מהבית יום בשבוע במקצועות המתאימים (נהג לא יכול לעבוד מהבית). "זאת פריצת דרך", אמרו בהסתדרות.
כיום 5,300 ₪ 2022 5,400 ₪ 2023 5,500 ₪ 2024 5,700 ₪ 2025 5,800 ₪ דצמבר 2025 6,000 ₪
- שעון גמיש- סוכם על החלת שעון גמיש בתעסוקה אשר ייכנס לתוקף לאחר היערכות של 9 חודשים; החלטה בעניין סוגי העובדים והיקף העובדים עליהם יחול ההסדר תהיה לבחירת המעסיק לאחר חתימת ההסכם. עובד שהחסיר שעות ביום מסוים לא יקבל תשלום שעות נוספות אם השלים את השעות ביום אחר.
- תיקון חוק שעות עבודה ומנוחה– יאושר הסדר אשר מטרתו הקטנת עלויות העסקת עובדים אשר מועסקים בשעות נוספות תוך חישוב השעות הנוספות באופן חודשי ולא באופן יומי.
- תיקון חוק חופשה שנתית– בעד כל אחת מ-5 השנים הראשון במקום העבודה יתווסף לעובד יום חופש נוסף, כל שהזכאות תעמוד על 13 ימי חופשה (נטו) במקום 12.
- גיבוש דרכי פעולה להתמודדות עם סוגיית ניצול לרעה של ימי מחלה, יגובשו המלצות עד ליום 30.6.2022.
- חתירה למתן היתר להעלאת מגבלת שעות העבודה היומיות מ-12 שעות ל- 13.5 שעות.
עוד מאמרים
עבודה בחגים: המדריך המלא והמקיף לדיני עבודה, תגמול ובקרת שכר
עבודה בחגים: המדריך המלא והמקיף לדיני עבודה, תגמול ובקרת שכר ניתוח מעמיק של הדינים, צווי ההרחבה וההלכות הפסוקות: משעות ערבי חג, דרך חישובי
השפעת הבינה המלאכותית על פערי שכר מגדריים: הזדמנות או סיכון חדש?
מחקר זה בוחן את ההשפעה המורכבת של מערכות בינה מלאכותית על פערי השכר המגדריים בישראל ובשווקים גלובליים. הממצאים מצביעים על כך שלצד הפוטנציאל הממשי לזיהוי והפחתת הטיות אנושיות בתהליכי גיוס ותמחור שכר, קיים סיכון משמעותי שמערכות AI דווקא יעמיקו פערים קיימים. הסיבה המרכזית לכך היא שאלגוריתמים המאומנים על נתונים היסטוריים עלולים לשעתק ולהגביר הטיות מגדריות שהיו קיימות בשוק העבודה לאורך שנים. המחקר מדגיש את הצורך במדיניות פיקוח ורגולציה על מערכות AI המשמשות בהחלטות שכר וגיוס, תוך הבטחת שקיפות ובקרה מתמדת על תוצאות האלגוריתמים. המסקנה המרכזית היא שהטכנולוגיה כשלעצמה אינה ניטרלית, ורק יישום מושכל ומפוקח שלה יוכל להפוך את הבינה המלאכותית לכלי לקידום שוויון מגדרי אמיתי בשכר.
מדד שגיאות השכר של ישראל 2026
מדד שגיאות השכר של ישראל לשנת 2026 הוא דוח מוסדי שנתי המרכז נתונים ומגמות הנוגעות לטעויות בחישוב שכר עובדים במשק הישראלי. הדוח בוחן תחומים מגוונים כגון אי-עמידה בדרישות חוקי העבודה, פערי שכר בין קבוצות אוכלוסייה שונות, וליקויים נפוצים בתלושי השכר. הממצאים מבוססים על נתונים מוסדיים ומיועדים לשמש כלי עבודה מעשי הן למעסיקים והן לעובדים המבקשים לוודא כי זכויותיהם נשמרות. הדוח עוסק גם בהשלכות המשפטיות והכלכליות של שגיאות שכר חוזרות ונשנות על ארגונים ועל העובדים הנפגעים מהן. בסך הכול, מדד שגיאות השכר 2026 מהווה מקור מידע אמין ומקיף לכל מי שעוסק בניהול שכר, משאבי אנוש, או ייעוץ עבודה בישראל.
פסיקה וחקיקה – אוגוסט 2026
עדכוני פסיקה וחקיקה בדיני עבודה – אוגוסט 2026 החודש האחרון הביא עמו שורה של התפתחויות חשובות בדיני העבודה. חלקן משנות נהלים באופן מיידי, אחרות קובעות
מחשבון ROI לגיוס עובדים
מחשבון ROI בגיוס איכותי המחשבון ממחיש את הכדאיות הכלכלית של השקעה בבקרת גיוס איכותית. הוא משווה בין עלות הבקרה לבין החיסכון השנתי הצפוי ממניעת גיוסים
עלות גיוס שגוי – ניתוח כלכלי של גיוס לא מוצלח
גיוס שגוי הוא אחת ההחלטות היקרות ביותר שארגון יכול לעשות, ועלויותיו הכלכליות לרוב אינן מתועדות במלואן. מחקרים בארה"ב מראים כי כ-46% מהעובדים החדשים נכשלים בתפקידם תוך 18 חודשים, כאשר הרוב המכריע של הכישלונות נובע מחוסר התאמה תרבותית ולא מפגמים מקצועיים. בישראל, כ-30% מהעובדים עוזבים את מקום עבודתם כבר בשנה הראשונה, חלקם בעקבות תהליך גיוס וקליטה לקוי. העלויות הישירות כוללות הוצאות פרסום המשרה שיכולות להגיע לעשרות אלפי שקלים, שעות עבודה יקרות של מנהלים ומגייסים, ועלויות הדרכה וקליטה המוערכות בין 10,000 ל-20,000 שקל לעובד. המאמר מציע מתודולוגיה מעשית ומובנת לזיהוי מרכיבי העלות הישירים והעקיפים ולחישוב החזר השקעה אמיתי בתהליכי גיוס מדויקים ואיכותיים יותר.
