בשבוע האחרון גובשה במשק הישראלי "עסקת חבילה".
במסגרת העסקה הגיעו להסכמות ואף הוכרז כי נמצאה נקודת האיזון בין צורכי המעסיקים, העובדים והממשלה. מדובר בעסקת חבילה שהושגה במאמץ רב ע"י נשיאות המגזר העסקי תוך שיתוף פעולה עם הארגונים החברים בנשיאות והעומדים בראשם, אשר תביא, בשאיפה להקטנת עלויות העסקה ולשיפור בהתמודדות עם המשבר הכלכלי בעקבות נגיף הקורונה.
- במשך כל שנת 2022 תהיה הקפאת שכר מוחלטת במשק (למעט תיקון עיוותים מעטים) – לא יהיו העלאות או הפחתות שכר במגזר הציבורי.
- שכר המינימום יעלה בחמש פעימות החל מחודש אפריל 2022 באופן הבא:
- החל בחודש ינואר הקרוב יינתן אישור לכל העובדים במגזר הציבורי לעבוד מהבית יום בשבוע במקצועות המתאימים (נהג לא יכול לעבוד מהבית). "זאת פריצת דרך", אמרו בהסתדרות.
כיום 5,300 ₪ 2022 5,400 ₪ 2023 5,500 ₪ 2024 5,700 ₪ 2025 5,800 ₪ דצמבר 2025 6,000 ₪
- שעון גמיש- סוכם על החלת שעון גמיש בתעסוקה אשר ייכנס לתוקף לאחר היערכות של 9 חודשים; החלטה בעניין סוגי העובדים והיקף העובדים עליהם יחול ההסדר תהיה לבחירת המעסיק לאחר חתימת ההסכם. עובד שהחסיר שעות ביום מסוים לא יקבל תשלום שעות נוספות אם השלים את השעות ביום אחר.
- תיקון חוק שעות עבודה ומנוחה– יאושר הסדר אשר מטרתו הקטנת עלויות העסקת עובדים אשר מועסקים בשעות נוספות תוך חישוב השעות הנוספות באופן חודשי ולא באופן יומי.
- תיקון חוק חופשה שנתית– בעד כל אחת מ-5 השנים הראשון במקום העבודה יתווסף לעובד יום חופש נוסף, כל שהזכאות תעמוד על 13 ימי חופשה (נטו) במקום 12.
- גיבוש דרכי פעולה להתמודדות עם סוגיית ניצול לרעה של ימי מחלה, יגובשו המלצות עד ליום 30.6.2022.
- חתירה למתן היתר להעלאת מגבלת שעות העבודה היומיות מ-12 שעות ל- 13.5 שעות.
עוד מאמרים

כמה פעמים נוגעים בתלוש? המחיר הסמוי של עבודה ידנית במערך השכר
עבודה ידנית במערך השכר אינה מסתכמת בזמן ההקלדה. כל העתקה, תיקון, אישור או העברת נתון בין עובדים, קבצים ומערכות יוצרת נקודת מגע נוספת שעלולה להגדיל עלויות, להאריך את תהליך סגירת השכר ולהעלות את הסיכון לטעויות. המאמר מציג מודל מעשי למיפוי נקודות מגע ידניות, מדידת זמן וסיכון, איתור צווארי בקבוק ותעדוף תהליכים לאוטומציה. בנוסף, הוא מסביר כיצד לשלב אוטומציה עם בקרות, התאמות נתונים וניהול חריגים, ולמדוד את השיפור באמצעות מדדי ביצוע והשוואה לפני ואחרי.

מדד דליפת השכר: איפה כסף יוצא ממערך השכר בלי שההנהלה רואה?
מודל Payroll Leakage לאיתור תשלומי יתר, כפילויות, שעות חריגות, רכיבים ישנים ופערי נתונים שמגדילים את עלות השכר בלי החלטה מודעת.

עדכוני פסיקה וחקיקה ספטמבר 2026
עדכוני פסיקה וחקיקה לספטמבר 2026 בתחום בקרת השכר: שינויים בשכר המינימום, מדרגות המס, ניכויים לעובדים זרים, היתרי העסקה, זכויות מילואים, חופשה שנתית ואכיפת דיני עבודה. המאמר מרכז את העדכונים המרכזיים ואת המשמעות המעשית שלהם למעסיקים, חשבי שכר ומנהלי משאבי אנוש.

מדד חוסן השכר: האם הארגון מסוגל לשלם שכר גם כשהמערכת נופלת?
האם מערך השכר ימשיך לפעול גם בזמן תקלה, מתקפת סייבר או השבתת מערכת? מדד חוסן השכר בוחן את יכולת הארגון לשמור על רציפות תשלום השכר בתרחישי כשל באמצעות גיבויים, נהלי חירום, חלוקת אחריות ותהליכים חלופיים. המאמר מציג כיצד לזהות נקודות תורפה, להעריך את רמת המוכנות ולבנות מערך שכר עמיד שממשיך לתפקד גם כשהשגרה משתבשת.

מדד התלות בחשב השכר: מה יקרה אם איש המפתח לא יגיע מחר?
מה קורה למערך השכר כאשר האדם שמחזיק בידע הקריטי אינו זמין? מדד התלות בחשב השכר בוחן את רמת התלות של הארגון באיש מפתח באמצעות מיפוי ידע, הרשאות, תהליכים, תיעוד וגיבויים. המאמר מציג כיצד לזהות נקודות כשל, למדוד את הסיכון התפעולי ולבנות מערך שכר יציב שמסוגל להמשיך לפעול גם בהיעדרו של גורם מרכזי.

מדד אמון בתלוש: כמה העובדים באמת מאמינים שהשכר שלהם נכון?
עד כמה העובדים באמת סומכים על תלוש השכר שהם מקבלים? מדד אמון בתלוש בוחן את הפער בין תקינות חישובי השכר לבין תחושת הביטחון של העובדים. המאמר מציג גורמים המשפיעים על האמון, סימנים לירידה באמינות הנתפסת, השפעת טעויות וחוסר שקיפות, וכלים לבקרת שכר שמסייעים לצמצם פערים ולחזק את אמון העובדים במערכת.