עובדים שנעדרו מעבודתם עקב מחלה, זכאים לדמי מחלה. תשלום דמי מחלה לגבי עובדים בתחומי עיסוק מסוימים, כגון: בענפי החקלאות, או ההובלה, מוסדר בהסכמים קיבוציים ובצווי הרחבה.
עובדים שלא קיים לגביהם הסדר לתשלום דמי מחלה בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה, זכאים לדמי מחלה לפי חוק דמי מחלה, תשל"ו-1976.מהי מחלה המזכה בדמי מחלה לפי חוק דמי מחלה
- אי כושר זמני או קבוע של עובדים לבצע את עבודתם, הנובע, על פי ממצאים רפואיים, ממצב בריאות לקוי כגון שפעת או דלקת ריאות.
- אי כושר חלקי עקב מגבלה רפואית, אם רופא קבע, על פי ממצאים רפואיים, שמחמת מגבלות רפואיות העובדים אינם מסוגלים, בפרק זמן מסוים, לבצע עבודה מסוימת או בתנאים מסוימים, וכתוצאה מכך העובדים אינם מסוגלים לבצע את עבודתם אלא באופן חלקי.
"עבודה מתאימה אחרת" במקרה של אי כושר חלקי
במקרה של אי כושר חלקי עקב מגבלה רפואית, על המעסיק להציע לעובדים "עבודה מתאימה אחרת", מלאה או חלקית, באותו מקום עבודה, בשכר שאינו נמוך מהשכר שהיה משולם לעובדים אילו המשיכו בעבודתם הקודמת.
עובד יהיה זכאים לדמי מחלה במקרה של אי כושר חלקי, רק אם לא הוצעה להם "עבודה מתאימה אחרת".
תעודת מחלה ("אישור מחלה")
על העובדים המבקשים לקבל דמי מחלה להמציא למעסיקם תעודת מחלה (אישור מחלה), החתומה על ידי רופא.
לפי התקנות, על תעודת המחלה לכלול את הפרטים הבאים:
- שם החולה ומספר זהותו
- התקופה שבה לא היה העובד מסוגל לעבודה עקב מחלה וכן התקופה המשוערת שבה לא יהיה מסוגל לבצע את עבודתו (אם עדיין אינו מסוגל לשוב לעבודה)
- שם הרופא ומענו וכן תאריך הוצאת התעודה
עובדים שמבוטחים בקופת חולים, ימציאו תעודת מחלה מאת קופת החולים או תעודה שאושרה על ידי קופת החולים.
המעסיק רשאי להעמיד את העובדים לבדיקה רפואית, במידה ומתעורר אצלו ספק בקשר לתעודת מחלה שלא התקבלה מקופת חולים או שלא אושרה על ידי קופת חולים.
מתי אין זכאות לדמי מחלה?
- אם עובדים עבדו בתקופת מחלתם, בשכר או בתמורה אחרת.
- ככלל, עובדים לא זכאים לדמי מחלה אם הם זכאים, לתשלום אחר על פי חוק עבור אותה תקופה, עקב אי כושר לעבודה מטעמי בריאות, כגון: דמי פגיעה עקב תאונת עבודה או דמי תאונה המשולמים לפי חוק הביטוח הלאומי.
- עם זאת, זכאות לקצבת נכות (כללית) לפי חוק ביטוח הלאומי וכן זכאות לפיצוי לפי פקודת הנזיקין, כגון פיצוי עקב פגיעה בתאונת דרכים, לא שוללות זכאות לדמי מחלה.
עוד מאמרים
עבודה בחגים: המדריך המלא והמקיף לדיני עבודה, תגמול ובקרת שכר
עבודה בחגים: המדריך המלא והמקיף לדיני עבודה, תגמול ובקרת שכר ניתוח מעמיק של הדינים, צווי ההרחבה וההלכות הפסוקות: משעות ערבי חג, דרך חישובי
השפעת הבינה המלאכותית על פערי שכר מגדריים: הזדמנות או סיכון חדש?
מחקר זה בוחן את ההשפעה המורכבת של מערכות בינה מלאכותית על פערי השכר המגדריים בישראל ובשווקים גלובליים. הממצאים מצביעים על כך שלצד הפוטנציאל הממשי לזיהוי והפחתת הטיות אנושיות בתהליכי גיוס ותמחור שכר, קיים סיכון משמעותי שמערכות AI דווקא יעמיקו פערים קיימים. הסיבה המרכזית לכך היא שאלגוריתמים המאומנים על נתונים היסטוריים עלולים לשעתק ולהגביר הטיות מגדריות שהיו קיימות בשוק העבודה לאורך שנים. המחקר מדגיש את הצורך במדיניות פיקוח ורגולציה על מערכות AI המשמשות בהחלטות שכר וגיוס, תוך הבטחת שקיפות ובקרה מתמדת על תוצאות האלגוריתמים. המסקנה המרכזית היא שהטכנולוגיה כשלעצמה אינה ניטרלית, ורק יישום מושכל ומפוקח שלה יוכל להפוך את הבינה המלאכותית לכלי לקידום שוויון מגדרי אמיתי בשכר.
מדד שגיאות השכר של ישראל 2026
מדד שגיאות השכר של ישראל לשנת 2026 הוא דוח מוסדי שנתי המרכז נתונים ומגמות הנוגעות לטעויות בחישוב שכר עובדים במשק הישראלי. הדוח בוחן תחומים מגוונים כגון אי-עמידה בדרישות חוקי העבודה, פערי שכר בין קבוצות אוכלוסייה שונות, וליקויים נפוצים בתלושי השכר. הממצאים מבוססים על נתונים מוסדיים ומיועדים לשמש כלי עבודה מעשי הן למעסיקים והן לעובדים המבקשים לוודא כי זכויותיהם נשמרות. הדוח עוסק גם בהשלכות המשפטיות והכלכליות של שגיאות שכר חוזרות ונשנות על ארגונים ועל העובדים הנפגעים מהן. בסך הכול, מדד שגיאות השכר 2026 מהווה מקור מידע אמין ומקיף לכל מי שעוסק בניהול שכר, משאבי אנוש, או ייעוץ עבודה בישראל.
פסיקה וחקיקה – אוגוסט 2026
עדכוני פסיקה וחקיקה בדיני עבודה – אוגוסט 2026 החודש האחרון הביא עמו שורה של התפתחויות חשובות בדיני העבודה. חלקן משנות נהלים באופן מיידי, אחרות קובעות
מחשבון ROI לגיוס עובדים
מחשבון ROI בגיוס איכותי המחשבון ממחיש את הכדאיות הכלכלית של השקעה בבקרת גיוס איכותית. הוא משווה בין עלות הבקרה לבין החיסכון השנתי הצפוי ממניעת גיוסים
עלות גיוס שגוי – ניתוח כלכלי של גיוס לא מוצלח
גיוס שגוי הוא אחת ההחלטות היקרות ביותר שארגון יכול לעשות, ועלויותיו הכלכליות לרוב אינן מתועדות במלואן. מחקרים בארה"ב מראים כי כ-46% מהעובדים החדשים נכשלים בתפקידם תוך 18 חודשים, כאשר הרוב המכריע של הכישלונות נובע מחוסר התאמה תרבותית ולא מפגמים מקצועיים. בישראל, כ-30% מהעובדים עוזבים את מקום עבודתם כבר בשנה הראשונה, חלקם בעקבות תהליך גיוס וקליטה לקוי. העלויות הישירות כוללות הוצאות פרסום המשרה שיכולות להגיע לעשרות אלפי שקלים, שעות עבודה יקרות של מנהלים ומגייסים, ועלויות הדרכה וקליטה המוערכות בין 10,000 ל-20,000 שקל לעובד. המאמר מציע מתודולוגיה מעשית ומובנת לזיהוי מרכיבי העלות הישירים והעקיפים ולחישוב החזר השקעה אמיתי בתהליכי גיוס מדויקים ואיכותיים יותר.
