בעקבות ביקורות שערך מינהל הסדרה ואכיפה בזרוע העבודה, הוגשו כתבי אישום כנגד חברות שפעלו כקבלני כוח אדם למפעילי עגורנים ללא רישיונות כחוק וכנגד נושאי משרה רלוונטיים וכן כנגד מי שהתקשרו עימם לקבלת השירותים.
כתב אישום הוגש כנגד חברת מרום גמה בע"מ, העוסקת באספקת שירותי כח אדם ובין היתר, באספקת מנופאים לאתרי בנייה שונים. החברה עסקה בכך ללא רישיון כדין ממשרד העבודה, וזאת בניגוד לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם. כתב אישום הוגש גם כנגד הבעלים ומנכ"ל החברה על הפרת חובת פיקוח.
חברת מרום גמה סיפקה כח אדם בתחום המנופאים למספר גורמים שגם כנגדם וכנגד בעלים ונושאי משרה בכירים בהן, ננקטו הליכים בגין התקשרות עם קבלן כח אדם ללא רישיון כדין. המדובר בעוסק מורשה ושלוש חברות: א.ש.י. פרשקובסקי, שיר ויהל נדל"ן, ח. מיתר לבניין בע"מ וגוטליב אחריות בבנייה.
חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם קובע כי קבלני כוח אדם בתחום העגורנאות (מנופאים) נדרשים לרישיון ממשרד העבודה. קבלתו מותנית בתנאים הקבועים בחוק, במטרה לאפשר למינהל לפקח על העסקת העובדים בחברה למען הבטחת קיום זכויותיהם הסוציאליות.
יודגש, כי החוק קובע סנקציה פלילית לא רק כנגד הקבלן הפועל ללא רישיון, אלא אף כנגד המזמין המתקשר עם קבלן שפועל ללא רישיון. האחריות הפלילית שמוטלת על מזמיני השירות נועדה להגן על עובדי הקבלן הנמנים על האוכלוסיות המוחלשות במשק.
גם כנגד חברת א.ג. סער הנדסה וניהול פרויקטים בע"מ הוגש כתב אישום על שעסקה כקבלן כח אדם וסיפקה עגורנאיםללא רישיון כנדרש בחוק. בנוסף, ביקורת שערך האגף לאכיפה פלילית במינהל הסדרה ואכיפה העלתה כי החברה אף הפרה זכויות עובדים: היא שילמה לעובד שכר נמוך משכר המינימום הקבוע בצו הרחבה בענף הבנייה, בניגוד לחוק שכר מינימום. כמו כן, ניכתה החברה משכרם של עובדיה עבור קרנות ההשתלמות והפנסיה, אך לא העבירה את הכספים לייעדם במועד הקבוע בחוק ובמקרים מסוימים אף לא מעבירה אותם כלל, בניגוד לחוק הגנת השכר. מדובר בעבירות שהתבצעו בנסיבות מחמירות; כתב אישום הוגש גם כנגד המנכ"ל על שהפר את חובתו לעשות כל שניתן למנוע את העבירה.
כתבי אישום נוספים הוגשו כנגד חברת סטליס פלסטר פרוז'קטס בע"מ מהרצליה, חברה העוסקת בין היתר בביצוע עבודות בנייה ומתן שירותי כח אדם בתחום המנופאות וכנגד 2 הבעלים והמנהלים של החברה על הפרת חובת פיקוח; ביקורת של האגף לאכיפה פלילית העלתה כי החברה התקשרה עם חברת "ב.ר. אטיאה חברה לבניין בע"מ" וסיפקה לה שירותי כח אדם, מבלי שהיה ברשותה רישיון, בניגוד לחוק.
בעקבות סדרת חקירות שניהל מינהל הסדרה ואכיפה, מתחילת שנת 2021 הוגשו 24 כבשי אישום כנגד חברות קבלן בתחומי כח אדם, שמירה וניקיון שפעלו ללא רישיון ו-36 כתבי אישום כנגד מזמינות שירות שהתקשרו עם קבלנים ללא רישיון.
הסכום הכולל של הקנסות במסגרת גזרי הדין שניתנו על עבירות על חוק קבלני כח אדם עומד על כחצי מיליון ש"ח.
ראש אגף אכיפה פלילית במינהל הסדרה ואכיפה בזרוע העבודה, מר איל אסף: "נמשיך ונפעל לאכיפת חוקי העבודה של האוכלוסיות המוחלשות, בדגש על עובדי הקבלן. קבלת רישיון ממשרד העבודה לפעול כקבלן כח אדם או קבלן שירות בתחומי אבטחה וניקיון הנה הצעד הראשון והבסיסי להתקיימותו של פיקוח מוסדר של זכויות העובדים. נדגיש כי ישנה חשיבות לכך שכל מזמין שירות המתקשר עם קבלן כוח אדם או שירות יבדוק את תוקף רישיונו באתר המשרד, וזאת בנוסף – אך לא במקום – לדרישה של הצגת מסמך הרישיון מהקבלן עצמו".
התובעת הראשית של זרוע העבודה, עו"ד גלי לוי: "תחום קבלני כוח האדם הוא תחום בו ההליכים הינם פליליים בלבד לאור החשיבות שיש לכך. אנו רואים שלעיתים לנושא הרישום מתווספות עבירות נוספות בתחום דיני העבודה וכאשר הקבלן אינו תחת משטר רישוי העובדים פחות מוגנים. ניהול ההליכים הפליליים כנגד הגורמים המפרים את חוקי העבודה הינו חשוב להגנה על עובדים שיכולת המיקוח שלהם נמוכה בדרך כלל. יחד עם זאת, הסטנדרטים הבסיסיים וההסדרה שהמחוקק קבע מהווים את המינימום הכרחי שיש לעמוד עליו, בפרט ביחס לכתבי אישום בהן מתבצעות מספר רב של עבירות ובנסיבות מחמירות בגינן, מטבע הדברים, נדרוש ענישה משמעותית ומרתיעה יותר".
עוד מאמרים
מדד שגיאות השכר של ישראל 2026
מדד שגיאות השכר של ישראל לשנת 2026 הוא דוח מוסדי שנתי המרכז נתונים ומגמות הנוגעות לטעויות בחישוב שכר עובדים במשק הישראלי. הדוח בוחן תחומים מגוונים כגון אי-עמידה בדרישות חוקי העבודה, פערי שכר בין קבוצות אוכלוסייה שונות, וליקויים נפוצים בתלושי השכר. הממצאים מבוססים על נתונים מוסדיים ומיועדים לשמש כלי עבודה מעשי הן למעסיקים והן לעובדים המבקשים לוודא כי זכויותיהם נשמרות. הדוח עוסק גם בהשלכות המשפטיות והכלכליות של שגיאות שכר חוזרות ונשנות על ארגונים ועל העובדים הנפגעים מהן. בסך הכול, מדד שגיאות השכר 2026 מהווה מקור מידע אמין ומקיף לכל מי שעוסק בניהול שכר, משאבי אנוש, או ייעוץ עבודה בישראל.
פסיקה וחקיקה – אוגוסט 2026
עדכוני פסיקה וחקיקה בדיני עבודה – אוגוסט 2026 החודש האחרון הביא עמו שורה של התפתחויות חשובות בדיני העבודה. חלקן משנות נהלים באופן מיידי, אחרות קובעות
מחשבון ROI לגיוס עובדים
מחשבון ROI בגיוס איכותי המחשבון ממחיש את הכדאיות הכלכלית של השקעה בבקרת גיוס איכותית. הוא משווה בין עלות הבקרה לבין החיסכון השנתי הצפוי ממניעת גיוסים
עלות גיוס שגוי – ניתוח כלכלי של גיוס לא מוצלח
גיוס שגוי הוא אחת ההחלטות היקרות ביותר שארגון יכול לעשות, ועלויותיו הכלכליות לרוב אינן מתועדות במלואן. מחקרים בארה"ב מראים כי כ-46% מהעובדים החדשים נכשלים בתפקידם תוך 18 חודשים, כאשר הרוב המכריע של הכישלונות נובע מחוסר התאמה תרבותית ולא מפגמים מקצועיים. בישראל, כ-30% מהעובדים עוזבים את מקום עבודתם כבר בשנה הראשונה, חלקם בעקבות תהליך גיוס וקליטה לקוי. העלויות הישירות כוללות הוצאות פרסום המשרה שיכולות להגיע לעשרות אלפי שקלים, שעות עבודה יקרות של מנהלים ומגייסים, ועלויות הדרכה וקליטה המוערכות בין 10,000 ל-20,000 שקל לעובד. המאמר מציע מתודולוגיה מעשית ומובנת לזיהוי מרכיבי העלות הישירים והעקיפים ולחישוב החזר השקעה אמיתי בתהליכי גיוס מדויקים ואיכותיים יותר.
אפיון תפקיד מול הגדרת שכר – המדריך המלא למעסיק
אחד האתגרים המורכבים ביותר בניהול משאבי אנוש הוא הקשר בין אפיון התפקיד לבין קביעת השכר הנכון. ארגונים רבים נוטים לדלג על שלב האפיון ולעסוק בנתוני שוק בלבד, דבר העלול להוביל לתשלום יתר או חסר ולפגוע ביכולת הגיוס. אפיון תפקיד מקיף כולל הגדרת אחריות, סמכויות, כישורים נדרשים, מיומנויות ותנאי עבודה, ומהווה את הבסיס לקביעת שכר הוגן ותחרותי. מחקר של חברת Gartner מצא כי ביצוע אפיון מעמיק מפחית שגיאות בקביעת שכר בכ-35% ומשפר את הצלחת העובד החדש בכ-28%. המדריך מציג מתודולוגיה שלב-אחר-שלב המקשרת בין הגדרת הצרכים הארגוניים, אפיון המשרה והשוואה לנתוני שוק ועד לקביעת טווח השכר הסופי. הוא מיועד למעסיקים, מנהלי משאבי אנוש וחשבי שכר המבקשים לבסס את החלטותיהם על תשתית מקצועית ומוצקה.
הקשר בין תהליך גיוס איכותי לבקרת שכר אפקטיבית
ארגונים רבים מפרידים בין תהליך הגיוס לניהול השכר, אך מחקרים מראים כי כ-63% מהטעויות בתלושי שכר נובעות מנתונים שגויים שמקורם כבר בשלב הגיוס. קביעת טווח שכר ריאלי ומדויק, בהתאם לנתוני שוק ולמבנה התגמול הארגוני, היא הצעד הראשון למניעת עיוותי שכר ותחלופה גבוהה. תיעוד מלא של כל רכיבי השכר בחוזה העבודה – לרבות שכר בסיס, בונוסים, הטבות ותנאי פרישה – מונע את תופעת הפער בין ההבנה שבעל-פה לבין הרישום במערכת. שלב קליטת העובד הוא הקריטי ביותר: איסוף מסמכים כגון טופס 101, אישורי מס ופרטי חשבון בנק, והזנתם המיידית במערכת השכר, מצמצמים את הסיכון לניכויים שגויים ולחשיפה משפטית. על פי נתוני Gartner, כ-42% מהארגונים סובלים מטעויות שכר הנובעות מפערי תיעוד בין שלב הגיוס לשלב הקליטה, כאשר כל טעות עולה בממוצע 2.5 שעות עבודה לתיקון.
