כיום, יותר ויותר חברות, ארגונים ומקומות עבודה עתירי כוח אדם, מסתייעים בשירותיו של בודק שכר מוסמך לצרכי קיומן של בדיקות תקופתיות שמטרתן לוודא עמידה בתנאי העבודה והשכר של העובדים על פי התקנות המעוגנות בחוקי העבודה.

מקצוע בודק שכר התפתח בשנים האחרונות לנוכח הוראות החוק להגברת האכיפה על דיני עבודה אשר נכנס לתוקפו ביום ה-19 ביוני 2012. על פי סעיף 27 לחוק זה, מוענקת הגנה מאחריות אזרחית למזמין השירות אשר הסתמך על דו"חות של בודק שכר מוסמך, וכמו כן, תוענק הפתחה בעיצום הכספי במקרים בהם יימצא כי ההפרה בתחום השכר בגינה הוטל העיצום הכספי מלכתחילה, תוקנה והופסקה.

מספר מילים על החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה

כניסתו לתוקף של חוק זה, נועדה להפעיל "מנופי לחץ" על כלל ציבור המעסיקים במדינת ישראל, ובפרט על קבלני כוח האדם, כאשר ההתייחסות היא לכלל הזכויות הסוציאליות הבסיסיות להן זכאי כל עובד במשק, לרבות, גמול עבור שעות נוספות, ימי חופשה, דמי הבראה, הפרשות פנסיוניות, פיצויי פיטורים וכדומה.

במסגרת החוק נקבע כי במקרים בהם תתקיים הפרה של זכויות העובדים, הן מצד הקבלן והן מצד מזמין השירות, הצדדים יישאו באחריות בגין העוולה, למעט מקרים בהם הם התבססו על המלצתו של בודק שכר מוסמך. זכויות העובד.

מי רשאי לעסוק במקצוע בודק שכר?

הסכמה מקצועית כבודק שכר מיועדת ל: רואי חשבון, יועצי מס, חשבי שכר, מבקרי פנים בתחום השכר, כלכלנים, עורכי דין העוסקים בדיני עבודה ומפקחי עבודה. ההסמכה מוענקת על ידי משרד הכלכלה וזאת בהתאם להשכרה מקצועית בת 150 שעות לימוד ועמידה מוקדמת ב-2 בחינות המתקיימות בנושא על ידי משרד הכלכלה.

חשיבותה של ההסכמה המקצועית

תפקידו המקצועי של בודק שכר מוסמך כולל בין היתר בדיקת חוזי עבודה, בדיקת מערכות שכר ממוחשבות, תשאול עובדים, עריכה והגשה של דו"חות שכר למזמין השירות ובמידת הצורך מתן עדות מומחה בבתי הדין לענייני עבודה. ההכשרה המקצועית הנדרשת לצרכי הסמכת בודקי שכר, נובעת בין היתר לנוכח הידע הרב אותו נדרש הבודק להפגין במסגרת עבודתו וזאת בתחום החשבות שכר ותחום בקרת שכר, תחום דיני העבודה, תחום חוזי והסכמי עבודה וכדומה.