דוח סיכום הפעילות השנתי של מינהל הסדרה ואכיפת חוקי העבודה במשרד העבודה מציג תמונה מורכבת של שוק העבודה הישראלי בשנת 2025, שנה שהמשיכה להתמודד עם השלכות מלחמת "חרבות ברזל" לצד התאוששות הדרגתית . עיקר הממצאים מעידים על הגברת האכיפה בקרב אוכלוסיות מוחלשות, לצד עלייה מדאיגה בשיעור העובדים בשכר נמוך הנבדקים על ידי המינהל.
נתוני אכיפה ומקורות מידע
במהלך שנת 2025, המינהל בדק 7,234 עובדים ו-1,682 מעסיקים חדשים במסגרת הליכי אכיפה . מדובר בנתונים יציבים יחסית לשנים קודמות, עם עלייה קלה במספר העובדים הנבדקים לעומת 2024 .
מקורות האכיפה התפלגו בין פעילות יזומה לתלונות עובדים. בשנת 2025 נרשמה עלייה משמעותית בהיקף התלונות שהגיעו למינהל, בדומה למגמה שנצפתה בשנות משבר קודמות (2020, 2023) . ממצא זה מעיד על כך שבעתות חירום ומשבר, עובדים נוטים יותר לפנות בבקשה למימוש זכויותיהם.
מאפייני האוכלוסייה הנבדקת
עובדים בשכר נמוך
הנתון הבולט ביותר בדוח הוא כי 67% מהעובדים שנבדקו במינהל בשנת 2025 משתכרים שכר נמוך (פחות משני שליש מהשכר החציוני במשק) . זוהי עלייה חדה לעומת 52% בשנת 2024, ומשקפת את יישום החלטת הממשלה למקד את משאבי האכיפה באוכלוסיות מוחלשות .
לשם השוואה, שיעור העובדים בשכר נמוך בישראל עומד על כ-23.4% מכלל העובדים, ובמדינות ה-OECD על כ-12.7% בלבד . פער זה מדגיש את היקף התופעה בישראל ואת חשיבות האכיפה הממוקדת.
שכר מינימום
שכר המינימום בישראל עלה באפריל 2025 ל-6,247 ש"ח בחודש (34.32 ש"ח לשעה) . עם זאת, מנתוני המינהל עולה כי כ-11% מהעובדים שנבדקו משתכרים שכר הנמוך משכר המינימום . נתון זה מעיד על היקף משמעותי של הפרות בתחום זה, בפרט בקרב אוכלוסיות מוחלשות.
מגזר חרדי וחברה ערבית
כ-23% מהעובדים שנבדקו במינהל משתייכים למגזר החרדי והחברה הערבית , למרות ששיעורם היחסי באוכלוסייה נמוך יותר. כחצי מהמשפחות העניות בישראל הן ממגזרים אלו , ונתון זה עולה בקנה אחד עם ממצאי דוח העוני של הביטוח הלאומי לשנת 2024 .
היקף הסנקציות שהוטלו על מעסיקים מאוכלוסיות אלו עמד על למעלה מ-12 מיליון ש"ח, וניתנו 346 התראות . נתונים אלו מדגישים את הצורך באכיפה ממוקדת במגזרים בהם שיעור העוני והפגיעות גבוהים במיוחד.
עובדים זרים
בעקבות החלטת ממשלה להרחיב את מכסת העובדים הזרים לכ-330,000, הוגברה האכיפה בקרב אוכלוסייה זו בשנת 2025 . הוטלו עיצומים כספיים בהיקף של כ-3.6 מיליון ש"ח, ונבדקו 252 מעסיקים בחשד להפרת זכויות עובדים זרים .
מרבית הבדיקות התמקדו בענפים המסורתיים: חקלאות (58%), בניין (9%), מסחר (4%), מסעדנות (3%) ותעשייה (3%) . עם הרחבת הרישיונות גם לענפים חדשים כמו מסחר ושירותים (כולל קבלני ניקיון) ותשתיות, צפויה עלייה בהיקף המעסיקים הנבדקים בשנים הקרובות .
בני נוער
בשנת 2025 הועסקו כ-8.4% מכלל בני הנוער, כאשר שיעורם בקרב העובדים שנבדקו במינהל עמד על כ-5% בלבד . עם זאת, עיקר ההפרות שנמצאו נוגעות להעסקת נערים בשעות אסורות: בלילה ללא היתר, מעל 8 שעות ביום, מעל 40 שעות בשבוע, ובזמן המנוחה השבועית . בשנת 2024 הוטלו עיצומים בסכום של כ-1.8 מיליון ש"ח בגין הפרות חוק עבודת הנוער .
היבטי מגדר
כ-23% מהנשים בישראל מצויות מתחת לקו העוני, לעומת 18% מהגברים . במינהל נבדקות נשים עובדות, והנתון משקף מגמה המכוונת למיקוד אכיפה בקרב נשים המשתכרות שכר נמוך . מתוך העובדים שנבדקו, 56% היו נשים ו-44% גברים .
אכיפה לפי ענפי תעסוקה
מניתוח נתוני המינהל עולה התאמה בין הענפים בעלי תחולת עוני גבוהה לבין אלו שבהם הסיכוי למצוא הפרות דיני עבודה הוא הגבוה ביותר .
| ענף | תחולת עוני (באחוזים) | אחוז מעסיקים מפרים |
|---|---|---|
| שירותי ניהול ותמיכה (כולל קבלני כוח אדם) | 40.3% | 60% |
| שירותי אירוח ואוכל | 37.7% | 75% |
| חינוך (ללא משרד החינוך) | 38.4% | 72% |
| בניין | 30.1% | 90% |
| חקלאות | 22.3% | 43% |
| מסחר | 22% | 73% |
מקור: דוח מינהל הסדרה ואכיפה 2025 , דוח העוני 2024
ענפי הבניין (90%), שירותי האירוח והאוכל (75%) והמסחר (73%) בולטים בשיעור המעסיקים המפרים הגבוה ביותר .
אכיפה בתחום משרתי המילואים
בשנים 2024-2025 התקבלו למעלה מ-700 פניות של אנשי מילואים בחשד להפרות חוקי עבודה . תלונות אלו נגעו בעיקר לתגמולי מילואים, החזרה לעבודה (פיטורים), ואי-תשלום צווי הרחבה (פנסיה). בעקבות כך, הוטלו על 169 מעסיקים עיצומים כספיים בסכום של כ-6.2 מיליון ש"ח, וניתנו 274 התראות . תופעה זו משקפת את האתגר הייחודי שהביא גיוס המילואים הנרחב במהלך שנת 2024 ונוכח המשך הלחימה .
העסקה קבלנית וצווי הרחבה
מינהל הסדרה ואכיפה הוא הגורם המאסדר את העסקת עובדים באמצעות קבלני שירותים, באמצעות מתן רישיונות ופיקוח . בשנת 2025 נרשמה יציבות במספר מחזיקי הרישיונות (כ-2,391), לעומת עלייה של למעלה מ-30% מאז 2020 . עם זאת, נצפתה עלייה ברמות הציות של המעסיקים, ושיעור המפירים ירד בכ-14% בהשוואה ל-2024 .
הפרות בולטות בתחום זה כללו:
אי תשלום תשלומים מכוח צווי הרחבה לפנסיה: עיצומים בסך 6.4 מיליון ש"ח (ירידה מ-10.5 מיליון ב-2024)
אי העברת סכומים שנוכו או למי שיועדו באיחור: 2.7 מיליון ש"ח
אי תשלום שכר מינימום: 2.9 מיליון ש"ח
סנקציות והחזרים כספיים
בשנת 2025 הוטלו סנקציות על 1,437 מעסיקים מפרים, והוצאו 1,918 התראות. סכום העיצומים הכספיים הכולל עמד על 74.5 מיליון ש"ח . מדובר בירידה לעומת 2024 בה הוטלו עיצומים בהיקף של 100.6 מיליון ש"ח , אך במקביל נרשמה עלייה במספר ההתראות שהוצאו.
לצד הסנקציות, 470 מעסיקים השיבו למעלה מ-16 מיליון ש"ח לכ-2,500 עובדים . מדיניות המינהל מחייבת מעסיקים להרחיב את היקף הבדיקה לכלל עובדיהם, ולא רק לעובדים שנדגמו. היקף העובדים שקיבלו החזרים גדול בכ-81% מכמות העובדים שנדגמו (539), מה שמעיד על יישום מוצלח של עיקרון זה .
עיקרי ההפרות והסנקציות לפי חוקים
ההפרות הבולטות בשנת 2025 כללו :
אי-העברת סכומים שנוכו למי שיועדו (חוק הגנת השכר): 310 כוונות חיוב, 46.2 מיליון ש"ח
אי-תשלום תשלומים מכוח צווי הרחבה לפנסיה: 30 כוונות חיוב, 9.8 מיליון ש"ח
אי-תשלום שכר מינימום: 103 כוונות חיוב, 12.8 מיליון ש"ח
אחריות מנהל כללי למניעת הפרות (חוק להגברת האכיפה): 114 כוונות חיוב, 3.7 מיליון ש"ח
סיכום
דוח מינהל הסדרה ואכיפה לשנת 2025 מצביע על המשך מגמת מיקוד האכיפה באוכלוסיות המוחלשות ביותר בשוק העבודה הישראלי: עובדים בשכר נמוך, עובדים זרים, בני נוער, נשים, ומגזרים חרדיים וערביים. עליית שיעור העובדים בשכר נמוך בקרב הנבדקים ל-67% מלמדת על ההצלחה ביישום החלטת הממשלה למיקוד, אך גם מעידה על היקף התופעה הרחב בישראל בהשוואה למדינות ה-OECD.
הנתונים חושפים קורלציה ברורה בין ענפים בעלי תחולת עוני גבוהה (כגון בניין, שירותי אירוח ואוכל, וחינוך) לבין שיעור גבוה של הפרות חוקי עבודה. התמקדות זו, יחד עם הרחבת אכיפה כלפי משרתי מילואים ועובדים זרים, ממחישה את גישת המינהל להתאמת כלי האכיפה למציאות המשתנה של שוק העבודה בישראל .
בה בעת, היקף ההחזרים הכספיים המשמעותי (16 מיליון ש"ח לכ-2,500 עובדים) והעלייה ברמות הציות בענפים מסוימים מלמדים על אפקט ההרתעה של מנגנוני האכיפה המנהלית. יישום עקרון הרחבת הבדיקה לכלל העובדים מהווה כלי מרכזי בהגנה האפקטיבית על זכויות העובדים .