כפי שקורה במסעדות רבות המעסיקים הוציאו תלושי שכר מלאכותיים ולא שילמו על זכויות סוציאליות, הפרשות לפנסיה, שעות נוספות ועוד
סגן נשיא בית הדין לעבודה בתל-אביב כאמל אבו קאעוד קיבל לאחרונה תביעה של מלצר שעבד כ-3.5 שנים במסעדת "תרזה" בראשון לציון וקיבל שכר בטיפים בלבד מבלי ששולמו לו זכויות סוציאליות. את הסכום שנפסק ישלמו שתי החברות שהפעילו את המסעדה בתקופה הרלוונטית והוא כולל גם פיצוי על תלושי שכר מלאכותיים ואי מסירת הודעה תקנית על תנאי ההעסקה.
התובע עבד במסעדה בשנים 2014-2017. שכרו שולם לו מטיפים שנאספו בסוף כל משמרת וחולקו בין המלצרים לאחר ניכוי של 10%. בתביעה שהגיש נגד החברות "אתיקם ניהול" ו"ברתר מסעדות" שהפעילו את המסעדה באותה תקופה (ובעליהן) הוא טען כי לא קיבל זכויות סוציאליות כמו דמי הבראה, חגים וחופשה, לא שולם לו שכר על עבודה בשעות נוספות ובשבת ולא הופרשו לו כספים לקרן הפנסיה. בנוסף הוא תבע פיצויים על כך שלא נמסרה לו הודעה על תנאי ההעסקה ועל תלושי שכר שלא נערכו כדין.
הבעלים של אחת החברות התגונן מטעם הנתבעות וטען כי התובע הועסק לפי חוזה עבודה מסודר וחתום, הוא היה מודע לכל תנאי העבודה ותלושי השכר שקיבל משקפים את תנאי העבודה שלו ומעידים שקיבל את כל הזכויות שהגיעו לו.
לא חריג בנוף
אלא שסגן נשיא בית הדין לעבודה כאמל אבו קאעוד קבע כי הכספים היחידים שקיבל התובע הם חלקו בתשרים – במזומן, מבלי שהוסיפו לו תשלומים כלשהם על זכויות סוציאליים למעט שי לחג וכספים מעטים שהופרשו בדיעבד לפנסיה.
השופט הוסיף כי ההודעה שקיבל על תנאי ההעסקה לא שיקפה את המציאות. כך למשל, נכתב בה שהשכר הוא שכר מינימום אבל התובע השתכר הרבה יותר (54.5 שקלים לשעה בממוצע), שעות העבודה שצוינו בה היו שרירותיות והזכויות הסוציאליות שהובטח על-פיה לא שולמו כאמור. בנוסף, ההודעה נוסחה בשפה משפטית ומסורבלות שלא בהתאם להוראות החוק ולא נמסר לתובע עותק.
למעשה, השופט התרשם כי ההודעה "נועדה לסייע למעסיק להתחמק מתשלום זכויותיו הסוציאליות של התובע, להפחית את תשלומי החובה לרשויות המס ולמוסד לביטוח לאומי ובכך אף לפגוע בביטחון הסוציאלי של התובע".
השופט הוסיף עוד כי מתחשיב התשרים שקיבל התובע כפי שעלה מטבלה שצירף ומספרי הנתבעות עלה בבירור שהזכויות שפורטו בתלושי השכר שקיבל מעולם לא שולמו לו בפועל ולמעשה מדובר בתלושים מלאכותיים.
לפיכך נקבע כי התובע זכאי לתשלום עבור הפרשות לפנסיה, דמי הבראה, דמי חגים, פדיון חופשה ועבודה בשעות נוספות, בשבתות ובחגים – בהתאם לשכר שקיבל בפועל. בנוסף, הוא זכה בפיצויים על כך שלא נמסרו לו הודעה מסודרת על תנאי ההעסקה ועל רישום לקוי בתלושים.
בסך הכל נפסקו לו כ-110 אלף שקלים כולל הפרשי הצמדה וריבית מינואר 2018 וכן 16,000 שקלים עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
יצוין כי התביעה הוגשה גם נגד בעלי החברות אבל סגן הנשיא אבו קאעוד קבע כי אין הצדקה לנקוט במקרה הזה בסעד החריג של "הרמת מסך" וחדירה לכיסם האישי. זאת, מאחר שהם פעלו כמו מסעדות רבות באותה תקופה שעדיין שרר בה חוסר בהירות סביב נושא הטיפים.
- ב"כ התובע: רועי שפריר, עורך דין לענייני עבודה
- הנתבעות לא יוצגו בהליך
עו"ד ראובן וייס עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים
אפיון תפקיד מול הגדרת שכר – המדריך המלא למעסיק
אחד האתגרים המורכבים ביותר בניהול משאבי אנוש הוא הקשר בין אפיון התפקיד לבין קביעת השכר הנכון. ארגונים רבים נוטים לדלג על שלב האפיון ולעסוק בנתוני שוק בלבד, דבר העלול להוביל לתשלום יתר או חסר ולפגוע ביכולת הגיוס. אפיון תפקיד מקיף כולל הגדרת אחריות, סמכויות, כישורים נדרשים, מיומנויות ותנאי עבודה, ומהווה את הבסיס לקביעת שכר הוגן ותחרותי. מחקר של חברת Gartner מצא כי ביצוע אפיון מעמיק מפחית שגיאות בקביעת שכר בכ-35% ומשפר את הצלחת העובד החדש בכ-28%. המדריך מציג מתודולוגיה שלב-אחר-שלב המקשרת בין הגדרת הצרכים הארגוניים, אפיון המשרה והשוואה לנתוני שוק ועד לקביעת טווח השכר הסופי. הוא מיועד למעסיקים, מנהלי משאבי אנוש וחשבי שכר המבקשים לבסס את החלטותיהם על תשתית מקצועית ומוצקה.
הקשר בין תהליך גיוס איכותי לבקרת שכר אפקטיבית
ארגונים רבים מפרידים בין תהליך הגיוס לניהול השכר, אך מחקרים מראים כי כ-63% מהטעויות בתלושי שכר נובעות מנתונים שגויים שמקורם כבר בשלב הגיוס. קביעת טווח שכר ריאלי ומדויק, בהתאם לנתוני שוק ולמבנה התגמול הארגוני, היא הצעד הראשון למניעת עיוותי שכר ותחלופה גבוהה. תיעוד מלא של כל רכיבי השכר בחוזה העבודה – לרבות שכר בסיס, בונוסים, הטבות ותנאי פרישה – מונע את תופעת הפער בין ההבנה שבעל-פה לבין הרישום במערכת. שלב קליטת העובד הוא הקריטי ביותר: איסוף מסמכים כגון טופס 101, אישורי מס ופרטי חשבון בנק, והזנתם המיידית במערכת השכר, מצמצמים את הסיכון לניכויים שגויים ולחשיפה משפטית. על פי נתוני Gartner, כ-42% מהארגונים סובלים מטעויות שכר הנובעות מפערי תיעוד בין שלב הגיוס לשלב הקליטה, כאשר כל טעות עולה בממוצע 2.5 שעות עבודה לתיקון.
פרק 5: AI במחלקת השכר: תוכנית 100 הימים להטמעה בטוחה ומבוקרת בארגון
מדריך מעשי לבניית תוכנית 100 ימים להטמעת AI במחלקת השכר, משלב המיפוי והפיילוט ועד הרחבה מבוקרת, כולל בקרות, פרטיות, אימות תוצאות והערכת הצלחה.
AI במחלקת השכר: כיצד מאמתים תוצאות ומונעים טעויות קריטיות
AI במחלקת השכר 0מאמר הפתיחה 1מוכנות ארגונית 2פרטיות ואבטחת מידע 3אימות תוצאות 4הוגנות אלגוריתמית 5תוכנית 100 הימים מאמר 3 מתוך 5 בסדרת AI במחלקת השכר
