משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מוסמך לקיים הליכי בירור וחקירה בנסיבות בהן קיים חשד להפרה של ההוראות שבחוקי העבודה.
החוק להגברת האכיפה מסמיך את המשרד לנקוט בהליכים לאכיפה מינהליים, בנסיבות בהן קיים חשד להפרה של הוראות שבחוקי העבודה המפורטות בתוספת השנייה לחוק. זאת כנגד המעסיק, ובמקרים מסוימים נגד מנכ"ל של מעסיק שהוא תאגיד ונגד מזמין שירות.התראה מינהלית
ממונה עיצומים רשאי להודיע למעסיק על כוונתו להטיל עליו עיצום כספי, בנסיבות בהן קיים חשד שהמעסיק הפר הוראה שבחוקי העבודה, המפורטת בתוספת השניה לחוק להגברת האכיפה, או במקום זאת, למסור למעסיק התראה מינהלית.
בהתראה המינהלית ניתנת למעסיק אזהרה כי עליו להפסיק הפרה של הוראה שבדיני העבודה, המפורטת בתוספת השניה לחוק להגברת האכיפה, שאם לא כן יוטל עליו עיצום כספי בשל הפרה נמשכת או חוזרת.
התראה מינהלית מאפשרת למעסיק לתקן את ההפרה בלא שיוטל עליו עיצום כספי.
מעסיק שנמסרה לו התראה מינהלית, רשאי לפנות לממונה עיצומים בכתב, תוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה מסיבות אלה: המעסיק לא ביצע את ההפרה, או שהמעשה שביצע המעסיק אינו מהווה הפרה.
ממונה עיצומים שקיבל בקשה לביטול התראה מינהלית, רשאי לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה.
בנסיבות בהן מעסיק ממשיך בהפרה, אף שקיבל התראה מינהלית, תימסר לו דרישת לתשלום עיצום כספי בשל הפרה נמשכת ואם חזר והפר את אותה הוראה, תוך שנתיים מיום שנמסרה לו ההתראה, תימסר לו הודעה על כוונה לחייבו בתשלום עיצום כספי בשל הפרה חוזרת.
עיצום כספי
החוק להגברת האכיפה קובע כי ניתן להטיל עיצום כספי, עקב הפרת הוראות שבחוקי העבודה המפורטות בתוספת השניה לחוק, על המעסיק, על המנכ"ל של מעסיק שהוא תאגיד ובמקרים מסוימים גם על מזמין שירות.
הטלת עיצום כספי על מעסיק
ממונה עיצומים, רשאי להטיל עיצום כספי על מעסיק שפעל בניגוד להוראות שבחוקי העבודה המפורטות בתוספת השניה לחוק, זאת לאחר שהממונה מסר למעסיק הודעה על כוונתו להטיל את העיצום הכספי.
מעסיק שקיבל הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי, רשאי לטעון את טענותיו בדבר הטלת העיצום, תוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה.
בנסיבות בהן המעסיק הגיש את טענותיו בקשר להטלת העיצום – ממונה העיצומים יכול להחליט אם להטיל על המעסיק עיצום כספי וכן אם יש מקום להטיל על המעסיק עיצום בסכום מופחת. במקרה של החלטה על הטלת עיצום כספי, נשלחת למעסיק דרישת תשלום שבה מפורט סכום העיצום והמועד לתשלומו.
בנסיבות בהן המעסיק בחר שלא להגיש טענות בקשר להטלת העיצום – ההודעה על הכוונה להטיל עיצום כספי תחשב, בתום 30 ימים מיום שנמסרה, כדרישת תשלום.
סכומי העיצום הכספי
החוק להגברת האכיפה קובע שלוש רמות של עיצומים כספיים, בהתאם לסוג העבירה, ולגבי כל אחת מהרמות, נקבע סכום נמוך יותר המתייחס למעסיק יחיד המעסיק עובד שלא לצרכי עסק, משלח יד או שירות ציבורי:
- הרמה הראשונה – חלה לגבי הפרה של ההוראות בחוקי העבודה המפורטות בחלק א' של התוספת השניה שבחוק, כגון: החובה לנהל פנקס חופשה לפי חוק חופשה שנתית, התשי"א –1951, או החובה לקבוע תקנון לפי החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998.
- הרמה השניה – חלה לבי הפרה של ההוראות בחוקי העבודה המפורטות בחלק ב' של התוספת השניה שבחוק, כגון: אי מתן חופשה שנתית לפי חוק חופשה שנתית, התשי"א –1951, או הפרת החובה לשלם גמול שעות נוספות לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א -1951.
- הרמה השלישית – חלה לגבי הפרה של ההוראות בחוקי העבודה המפורטות בחלק ג' של התוספת השניה שבחוק, כגון: איסור הלנת שכר לפי החוק להגנת השכר, התשי"ח – 1958, אי הפרשות לפנסיה לפי צווי הרחבה לפנסיה חובה, או אי תשלום שכר מינימום לפי חוק שכר מינימום תשמ"ז-1987.
הפרשי הצמדה וריבית עקב אי תשלום העיצום הכספי במועד
לעיצום כספי שלא שולם במועד מתווספים הפרשי הצמדה וריבית, עבור התקופה שמהיום שנקבע לתשלום ועד לתשלום בפועל.
עדכון סכום העיצום הכספי
סכום העיצום הכספי מתעדכן ב-1 בינואר של כל שנה, בהתאם לעליית המדד. להלן סכומי העיצום הכספי כפי שעודכנו מאז התקבל החוק.
מעסיק
| שנה | גובה עיצום רמה א' | גובה עיצום רמה ב' | גובה עיצום רמה ג' |
|---|---|---|---|
| 2012 | 5,000 ₪ | 20,000 ₪ | 35,000 ₪ |
| 2013 | 5,010 ₪ | 20,040 ₪ | 35,070 ₪ |
| 2014 | 5,010 ₪ | 20,420 ₪ | 35,740 ₪ |
| 2015 | 5,010 ₪ | 20,420 ₪ | 35,070 ₪ |
| 2016 | 5,010 ₪ | 20,420 ₪ | 35,070 ₪ |
| 2017 | 5,040 ₪ | 20,160 ₪ | 35,280 ₪ |
| 2018 | 5,050 ₪ | 20,220 ₪ | 35,380 ₪ |
| 2019 | 5,120 ₪ | 20,460 ₪ | 35,800 ₪ |
יחיד המעסיק שלא למשלח ידו
| שנה | גובה עיצום רמה א' | גובה עיצום רמה ב' | גובה עיצום רמה ג' |
|---|---|---|---|
| 2012 | 2,500 ₪ | 10,000 ₪ | 17,500 ₪ |
| 2013 | 2,500 ₪ | 10,020 ₪ | 17,530 ₪ |
| 2014 | 2,550 ₪ | 10,210 ₪ | 17,870 ₪ |
| 2015 | 2,250 ₪ | 10,020 ₪ | 17,870 ₪ |
| 2016 | 2,250 ₪ | 10,020 ₪ | 17,870 ₪ |
| 2017 | 2,520 ₪ | 10,080 ₪ | 17,640 ₪ |
| 2018 | 2,530 ₪ | 10,110 ₪ | 17,690 ₪ |
| 2019 | 2,560 ₪ | 10,230 ₪ | 17,900 ₪ |
עיצום כספי מוגדל עקב הפרה נמשכת או חוזרת
- עקב הפרה נמשכת של הוראה שבחוקי העבודה, סכום העיצום הכספי גדל בשיעור של 2%, עבור כל יום שבו נמשכת ההפרה.
- עקב הפרה חוזרת של הוראה שבחוקי העבודה, שבוצעה תוך שנתיים ממועד ביצועה של הפרה קודמת שבגינה הוטל עיצום כספי, או שבגינה המעסיק הורשע בביצוע עבירה פלילית, מוכפל סכום העיצום הכספי.
עיצום כספי ואחריות פלילית
תשלום עיצום כספי לא גורע מהאחריות הפלילית של אדם בשל הפרה של הוראה שבחוקי העבודה המפורטת בתוספת השניה בחוק להגברת האכיפה. ואולם אם הוגש נגד המעסיק כתב אישום בשל הפרת הוראה שבחוקי העבודה שבתוספת השניה, לא יוטל עליו עיצום כספי בשל אותו מעשה ואם המעסיק כבר שילם את העיצום הכספי, יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום ועד יום ההחזר.
דוגמא: ניתן להגיש כתב אישום כנגד מעסיק שלא שילם לעובד שכר מינימום, אף אם הוא שילם, עקב כך, עיצום כספי. בנסיבות אלה העיצום הכספי ששולם על ידי המעסיק יוחזר לו בתוספת ריבית והפרשי הצמדה. יובהר – לא נהוג להגיש כתב אישום כנגד מעסיק ששילם עיצום כספי, עקב אותה הפרה, אלא במקרים נדירים, כגון: כאשר מדובר בהפרה חוזרת או חמורה מבחינת היקפה.
עוד מאמרים
מדריך חגי תשרי תשפ"ז (2026)
מדריך חגי תשרי תשפ"ז מספק סקירה משפטית ומעשית מקיפה לקראת חודש תשרי תשפ"ז, הכולל את לוח מועדי החגים לתקופה ספטמבר–אוקטובר 2026. המדריך עוסק בחישוב דמי חגים הן לעובדים חודשיים והן לעובדים שעתיים, תוך התייחסות לכללים המיוחדים החלים כאשר חג נופל בשבת.
שי לחג: מתנה, זכות או חובה? כל מה שרציתם לדעת
מדי ערב ראש השנה ופסח מתעוררת מחדש השאלה האם מעסיקים חייבים על פי דין להעניק שי לחג לעובדיהם, או שמדובר במחווה וולונטרית בלבד. המאמר סוקר את המסגרת המשפטית הרלוונטית, לרבות הסכמים קיבוציים, צווי הרחבה והסדרים ענפיים הקובעים את החובה בפועל.
עבודה בחגים: המדריך המלא והמקיף לדיני עבודה, תגמול ובקרת שכר
עבודה בחגים: המדריך המלא והמקיף לדיני עבודה, תגמול ובקרת שכר ניתוח מעמיק של הדינים, צווי ההרחבה וההלכות הפסוקות: משעות ערבי חג, דרך חישובי
השפעת הבינה המלאכותית על פערי שכר מגדריים: הזדמנות או סיכון חדש?
מחקר זה בוחן את ההשפעה המורכבת של מערכות בינה מלאכותית על פערי השכר המגדריים בישראל ובשווקים גלובליים. הממצאים מצביעים על כך שלצד הפוטנציאל הממשי לזיהוי והפחתת הטיות אנושיות בתהליכי גיוס ותמחור שכר, קיים סיכון משמעותי שמערכות AI דווקא יעמיקו פערים קיימים. הסיבה המרכזית לכך היא שאלגוריתמים המאומנים על נתונים היסטוריים עלולים לשעתק ולהגביר הטיות מגדריות שהיו קיימות בשוק העבודה לאורך שנים. המחקר מדגיש את הצורך במדיניות פיקוח ורגולציה על מערכות AI המשמשות בהחלטות שכר וגיוס, תוך הבטחת שקיפות ובקרה מתמדת על תוצאות האלגוריתמים. המסקנה המרכזית היא שהטכנולוגיה כשלעצמה אינה ניטרלית, ורק יישום מושכל ומפוקח שלה יוכל להפוך את הבינה המלאכותית לכלי לקידום שוויון מגדרי אמיתי בשכר.
מדד שגיאות השכר של ישראל 2026
מדד שגיאות השכר של ישראל לשנת 2026 הוא דוח מוסדי שנתי המרכז נתונים ומגמות הנוגעות לטעויות בחישוב שכר עובדים במשק הישראלי. הדוח בוחן תחומים מגוונים כגון אי-עמידה בדרישות חוקי העבודה, פערי שכר בין קבוצות אוכלוסייה שונות, וליקויים נפוצים בתלושי השכר. הממצאים מבוססים על נתונים מוסדיים ומיועדים לשמש כלי עבודה מעשי הן למעסיקים והן לעובדים המבקשים לוודא כי זכויותיהם נשמרות. הדוח עוסק גם בהשלכות המשפטיות והכלכליות של שגיאות שכר חוזרות ונשנות על ארגונים ועל העובדים הנפגעים מהן. בסך הכול, מדד שגיאות השכר 2026 מהווה מקור מידע אמין ומקיף לכל מי שעוסק בניהול שכר, משאבי אנוש, או ייעוץ עבודה בישראל.
פסיקה וחקיקה – אוגוסט 2026
עדכוני פסיקה וחקיקה בדיני עבודה – אוגוסט 2026 החודש האחרון הביא עמו שורה של התפתחויות חשובות בדיני העבודה. חלקן משנות נהלים באופן מיידי, אחרות קובעות
