עובד רשות האוכלוסין טען שהוא זכאי לפיצויי פיטורים בשל התפטרותו מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה. בית הדין לעבודה קבע כי נסיבות סיום העבודה כלל לא משנות נוכח התחייבות המדינה בהסכם העבודה.
בית הדין לעבודה בבאר שבע חייב את משרד הפנים לשחרר לעובד רשות האוכלוסין וההגירה לשעבר את הכספים שהופרשו לקופת הפיצויים שלו בסכום של כ-20 אלף שקל ואף הוסיף על כך פיצויי הלנה של 4,000 שקל. סגן נשיא בית הדין צבי פרנקל כלל לא הכריע בוויכוח שניטש בין המשרד לבין העובד בנוגע לנסיבות סיום יחסי העבודה וקבע כי אין לכך כל חשיבות נוכח העובדה שהעובד חתם על סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים שמחייב את המעסיק לשחרר לו את כספי הפיצויים בין אם פוטר ובין אם התפטר.
התובע הועסק כפקח וממונה ביקורת הגבולות במנהל האוכלוסין בין השנים 2012-2015. לפי גרסתו בתביעה שהגיש נגד משרד הפנים לתשלום זכויות שונות, טען התובע כי נאלץ להתפטר לאחר שסמכויותיו נשללו ממנו בשל המלצה שלילית שקיבל מהמשטרה עקב עניין פלילי אישי. לטענתו, הדבר נעשה שלא כדין ולכו יש לראות בו כמי שהתפטר בדין פיטורים וזכאי לפיצויים.
המדינה טענה מנגד כי התובע התפטר על דעת עצמו, שכן הוא ידע שלפי הנהלים והכללים המנויים בתקש"יר המלצה שלילית של המשטרה שוללת ממנו סמכויות שונות. לטענתה, למרות שלילת הסמכויות התובע המשיך למלא תפקידים שמילא בעבר עד שסירב לבצע שתי משימות ללא שום סיבה, והתפטר.
בלי הסבר
אולם סגן הנשיא פרנקל קבע כי הסכם ההעסקה של התובע לא מותיר מקום לספק: משרד הפנים החתים אותו על סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים ובכך אישר כי הוא זכאי לכספים שמופרשים עבורו לקופת הפיצויים בין אם התפטר סתם ובין אם התפטר בדין מפוטר. "על כן, זכאי התובע למלוא כספי הפיצויים שהפרישה הנתבעת לזכותו ללא קשר לנסיבות סיום העסקתו", נכתב.
השופט הוסיף כי לנוכח העובדה שלא היה ספק כי המדינה צריכה לשחרר לו את כספי הפיצויים הרי שהעובדה כי לא שחרר אותם עד היום מצדיקה לחייב אותה גם בפיצוי הלנה.
השופט קבע כי "הנתבעת לא סיפקה כל הסבר מניח את הדעת להתנהלותה", וכי לא נראה שעיכוב התשלום נעשה בשל טעות כנה או מחלוקת אמיתית לגבי החוב.
לפיכך נקבע כי לשחרור קופת הפיצויים שנצברו בה כ-19,800 שקל יתווספו גם פיצויי הלנה של 4,000 שקל.
יתר רכיבי התביעה נדחו לאחר שנקבע כי התובע לא זכאי לתוספות שכר שונות, בין היתר עבור זמני נסיעה שעליהם חתם מראש כי לא יקבל תשלום או על עבודה משפטית שעה שהועסק בתפקיד מנהלי ולא משפטי. נוכח העובדה שחלק ניכר מהתביעה נדחה (התובע דרש פיצויים של 84 אלף שקל) המדינה לא חויבה בהוצאות.
- ב"כ התובע: עו"ד אלי לנדאו
- ב"כ הנתבעת: עורך דין שלומי ירדן, פרקליטות מחוז דרום – אזרחי
עו"ד גיל זיסר עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
בקרת שכר
עוד מאמרים

מאמר מס' 9: ניהול מערך השכר בארגון
מאמר מספר 9 בסדרת מרכז הידע לבקרת שכר וזכויות עובדים ממשיך את הקו המקצועי והיישומי שנבנה לאורך הסדרה, ומעמיק באחד מהנושאים המרכזיים בניהול שכר תקין

מאמר מס' 8: דמי הבראה לעובדים
בשבוע הקודם עסקנו בנושא פנסיה חובה לעובדים והעמקנו בהיבטים המשפטיים, הפיננסיים והפרקטיים הנוגעים לחובת ההפרשה ולזכויות העובדים. כעת, אנו ממשיכים לבנות תמונה רחבה ומקצועית של

מאמר מס' 7: פנסיה חובה לעובדים
נושא המאמר: פנסיה חובה לעובדים – החובות המשפטיות והמעשיות של המעסיק מאמר זה הוא חלק מסדרת מאמרים מקצועית בתחום בקרת שכר, זכויות עובדים וניהול מערך

עדכוני פיסקה וחקיקה מרץ 2026
מאמר סקירה מקיף על השינויים האחרונים בדיני העבודה בישראל, לרבות העלאת שכר המינימום, חוק הסיוע הכלכלי (הוראת שעה), תיקון לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, הסדרי עבודה מיוחדים, ופסקי דין תקדימיים של בית הדין הארצי לעבודה.

מאמר מס' 6: חישוב שעות נוספות לפי החוק
מבוא חישוב שעות נוספות הוא אחד הנושאים המורכבים והרגישים ביותר בדיני העבודה בישראל. טעויות בחישוב, באישור או בתשלום עלולות להוביל לתביעות משפטיות מצד עובדים, לתשלומים

מאמר מס' 5: שכר מינימום בישראל
שכר מינימום בישראל: מדריך מעשי למעסיקים ולעובדים מרכז הידע לבקרת שכר וזכויות עובדים – מדריך מעשי למעסיקים מאמר זה הוא חלק מסדרת המדריכים מרכז הידע לבקרת