בית הדין לעבודה: "פיצוי משמעותי שירתיע את החברה מהישנות התנהגות מסוג זה המנצלת את מצוקתם של עובדיה, מסמאת את עיני בית הדין, ומקשה על בירור תובענות"

בית הדין לעבודה בירושלים פסק לאחרונה לעובד פיצוי חריג בגובה 30 אלף שקל, בשל פגמים בתלושי השכר. החוק מעניק לבית הדין סמכות לפסוק פיצוי בגין פגמים בתלושי השכר בסך עד 5,000 שקל לכל תלוש, ובית הדין נימק את החלטתו החריגה כך: "נכון לפסוק פיצוי משמעותי שירתיע את החברה ומעסיקות כדוגמתה מהִישנותה של התנהגות מסוג זה המנצלת את מצוקתם של עובדיה, מסמאת את עיני בית הדין, ומקשה על בירור תובענות".

העובד הועסק במשך כ-14 שנים בעבודות שמירה ואבטחה, עד לפיטוריו. הוא טען בין היתר שתלושי המשכורת שנמסרו לידיו לא שיקפו נאמנה את תנאי שכרו, והעמיד את תביעתו ברכיב זה על סכום מופרז של כ-170 אלף שקל.

לטענת העובד, תלושי השכר לא היו ברורים לו, ולא ניתן ללמוד מהם על גובה השכר הרגיל, מספר שעות העבודה הרגילות ושעות העבודה הנוספות, השכר ששולם בגין עבודה בשעות נוספות, בגין משמרות לילה ועוד. החברה הכחישה טענה זו, וציינה שהעובד מעולם לא פנה אליה בעניין תלושי שכרו, ודרישותיו בעניין זה נועדו רק כדי להעצים את יתר טענותיו במסגרת התביעה.

תלוש שכר – דרישות החוק 

בהתאם להוראת סעיף 24(ב) לחוק הגנת השכר וכן לתוספת שבחוק, יש לכלול בתלוש השכר בין היתר את הפרטים הבאים הרלוונטיים לענייננו:

• לגבי עובד בשכר – הבסיס שלפיו משולם השכר.
• מספר ימי העבודה ושעות העבודה במקום העבודה בתקופה שבעדה שולם השכר.
• מספר שעות העבודה בפועל של העובד בתקופה שבעדה שולם השכר.
• ערך השכר המשולם לעובד בעד שעת עבודה רגילה.
• תשלומים אחרים, נוסף על השכר הרגיל, לרבות גמול שעות נוספות ומנוחה שבועית, פריון עבודה, דמי הבראה, דמי חופשה, דמי מחלה, תשלום על חשבון תגמול למשרת במילואים ויתרת תגמול כאמור, וכיו"ב. יש לפרט לגבי תשלומים אלו את סוג התשלום, את מספר היחידות שבעבורן שולם (אם שולם לפי יחידות), וכן את סכום התשלום.
• סך כל השכר והתשלומים האחרים המובאים בחשבון לעניין זכויות פנסיוניות או זכויות סוציאליות אחרות, שיפורט לפי סוג הזכויות שלגביהן הוא מובא בחשבון.

בית הדין לעבודה: "אין המדובר בעניין טכני, אלא חלק מהחובה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת, ואין להסתפק במסירת תלוש עם נתונים גדושים שרק חשב השכר של המעסיק יכול להבין את האמור בו"

בסעיף 26א לחוק הגנת השכר, נקבע כי במקרה בו בית הדין פוסק שהמעסיק מסר לעובד ביודעין תלוש שכר שלא נרשמו בו הפרטים הנדרשים, כולם או חלקם, הוא רשאי לפסוק לעובד "פיצויים לדוגמה", כלומר מעין פיצוי עונשי – ללא הוכחת נזק.

הרציונל העומד בבסיס הדרישה לעריכת תלושי שכר מפורטים וברורים, הוא להבטיח שבידי העובד יהיה מידע בנוגע לתנאי שכרו, על מנת לאפשר לו לעמוד על זכויותיו. מטרה נוספת של דרישה זו היא מניעת מחלוקות עתידיות בין העובד לבין המעסיק.

"אין המדובר בעניין טכני, אלא חלק מהחובה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת, ואין להסתפק במסירת תלוש עם נתונים גדושים שרק חשב השכר של המעסיק יכול להבין את האמור בו", הבהיר בית הדין בהחלטתו.

"ללא הנד עפעף"

לאחר שבחן את תלושי השכר שנמסרו לעובד, הביע בית הדין תמיהה "הכיצד לשיטת החברה תלושי השכר עומדים בדרישות הדין כביכול, ועל יסוד מה היא טוענת את טענותיה בעניין זה ללא הנד עפעף".

בית הדין הוסיף שבמקרה כזה, בו תלושי השכר אינם ברורים לשופטים, ברור שאין לצפות מהעובד שיבין אותם. זאת משום שלא ניתן לעמוד על מספר ימי העבודה בחודש, על מספר שעות העבודה במשמרות השונות ובכלל זה במשמרות הלילה, על מספר שעות העבודה שאינן במשמרת לילה והמזכות בתוספת 50%, על מספר שעות העבודה בשבת, בחג ובמנוחה השבועית; ובנוסף לא מופיע בתלושים פירוט מרכיבי השכר המובאים בחשבון לעניין זכויות פנסיוניות וזכויות סוציאליות אחרות.

בית הדין לעבודה: "החברה לא עמדה בחובות המוטלות עליה בעניין זה, הפרה את תכליתן של החובות הרישומיות המוטלות על המעסיק, והנפיקה כאמור תלושי משכורת בלתי מובנים בלשון המעטה"

בנוסף התברר במסגרת ההליך המשפטי, שהחברה לא כללה חלק ניכר משעות העבודה הרגילות במשמרות הלילה בין שעות העבודה הרגילות בתלוש, ולכן קיימת סבירות שלא הופרשו עבורן זכויות סוציאליות מלאות. מדובר בטיעון שבית הדין העלה באופן יזום, מאחר שהעובד לא העלה אותה.

"נוכח האמור, החברה לא עמדה בחובות המוטלות עליה בעניין זה, הפרה את תכליתן של החובות הרישומיות המוטלות על המעסיק כפי שתיארנו לעיל, והנפיקה כאמור תלושי משכורת בלתי מובנים בלשון המעטה", פסק בית הדין.

בנוסף חויבה החברה לפצות את העובד בהפרש פיצויי פיטורים בסך כ-15 אלף שקל, בחלף הודעה מוקדמת בסך כ-4,500 שקל, וכן בפיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 7,500 שקל.

בשל נסיבות העניין ובעקבות התנהלות החברה כלפי העובד, ועל אף הפער שבין הסכום הנתבע לסכום הנפסק בפועל, חייב בית הדין את החברה לשלם לעובד שכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקל.

[סע"ש 55184-01-17]

_______________________

מאמר זה נכתב על ידי מעסיקולוג – חדשות ומידע למעסיקים