המעסיקה טענה כי פעלה לפי בקשת התובע ושילמה לו שכר חודשי גבוה שכולל גם את עלות המעסיק בתשלום הפנסיה אך לא הצליחה להוכיח זאת. משכך היא חויבה בתשלומים בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי בענף מורי הדרך.
בית הדין לעבודה בירושלים חייב את משרד הנסיעות "נט-ניר איסט טוריסט אנד טרבל אג'נסי" לשלם כ-202 אלף שקל למדריך תיירים שהתפטר לפני כ-4 שנים משום שלא הפרישו לו כספים לקרן פנסיה. השופטת שרה שדיאור קבעה כי המשרד לא הצליח להוכיח את טענתו כי המדריך ביקש לבצע את ההפקדות בעצמו ולכן קיבל שכר גבוה שכולל גם את עלות המעסיק.
המדריך עבד במשרד הנסיעות כ-14 שנה עד שהתפטר לטענתו משום שסירבו להיענות לדרישתו להפריש לו כספים לגמל ולפיצויים ולשלם לו דמי הבראה. מאחר שהתפטר בשל הפרת זכויותיו הוא טען כי זכאי גם לפיצויי פיטורים.
מטעם המשרד נטען מנגד כי פעל בתום לב והיה בטוח שהוא מממש את רצונו של התובע, שלפי הנטען ביקש לבצע את ההפקדות בעצמו. על כן, נטען כי שולם לו שכר גבוה שכולל גם את עלות המעסיק בהפרשי הפנסיה, ובנסיבות אלה הרי שאין הצדקה לחייב את המשרד בכפל תשלום.
אולם עדויות שהובאו מצד עובדי המשרד העלו כי הם ביקשו שוב ושוב שיפרישו להם את הכספים לקרן הפנסיה והפיצויים לפי ההסכם הקיבוצי, ולא נענו. לפיכך השופטת שדיאור קיבלה את טענת התובע כי ביקש מהמשרד להפריש את הכספים עבורו ולא רצה להפקידם בעצמו.
בנוסף השופטת קיבלה את בקשת התובע לחייב את משרד הנסיעות בתשלום המס על הפיצוי, וכן את תביעתו לתשלום דמי הבראה בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי.
נבלעים בהפרשים
לבסוף השופטת קבעה כי התובע זכאי עקרונית לפיצויי פיטורים. זאת, משום שהוכח כי במשך שנים נתן למשרד את האפשרות לתקן את המחדל באי הפרשת הכספים אך זה לא שינה את דרכו.
עם זאת, מאחר שההסכם הקיבוצי קובע כי פיצויי הפיטורים למדריכים שפוטרו או התפטרו ישולמו מקרן הפיצויים, הרי שהם נכללים למעשה בפיצוי שיקבל התובע כתחליף להפרשי הפנסיה ואין מקום לפיצוי נוסף מעבר לכך.
לקראת סיום השופטת התייחסה לטענת המשרד כי התובע התפטר ללא הודעה מוקדמת. בהקשר זה השופטת ציינה כי מאחר שהמשרד לא קבע לו ימי הדרכה לאחר שהודיע על התפטרותו, הרי שלא ניתנה לו הזדמנות לממש את חובתו לתת הודעה מוקדמת. משכך, בקשת המשרד לקיזוז דמי ההודעה המוקדמת מהפיצויים נדחתה.
בסיכומו של דבר המשרד חויב לשלם לתובע 179,235 שקלים עבור הפרשי הפנסיה ופיצויי הפיטורים בנוסף ל-23,625 שקלים דמי הבראה. לסכומים אלה יתווסף שכר טרחת עו"ד של 20,000 שקל.
- ב"כ התובע: עורך דין בנימין ברליין
- ב"כ הנתבעת: חליפה עבאסי, עורך דין לענייני עבודה
עו"ד לילך אהל מסנר עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים
מדריך חגי תשרי תשפ"ז (2026)
מדריך חגי תשרי תשפ"ז מספק סקירה משפטית ומעשית מקיפה לקראת חודש תשרי תשפ"ז, הכולל את לוח מועדי החגים לתקופה ספטמבר–אוקטובר 2026. המדריך עוסק בחישוב דמי חגים הן לעובדים חודשיים והן לעובדים שעתיים, תוך התייחסות לכללים המיוחדים החלים כאשר חג נופל בשבת.
שי לחג: מתנה, זכות או חובה? כל מה שרציתם לדעת
מדי ערב ראש השנה ופסח מתעוררת מחדש השאלה האם מעסיקים חייבים על פי דין להעניק שי לחג לעובדיהם, או שמדובר במחווה וולונטרית בלבד. המאמר סוקר את המסגרת המשפטית הרלוונטית, לרבות הסכמים קיבוציים, צווי הרחבה והסדרים ענפיים הקובעים את החובה בפועל.
עבודה בחגים: המדריך המלא והמקיף לדיני עבודה, תגמול ובקרת שכר
עבודה בחגים: המדריך המלא והמקיף לדיני עבודה, תגמול ובקרת שכר ניתוח מעמיק של הדינים, צווי ההרחבה וההלכות הפסוקות: משעות ערבי חג, דרך חישובי
השפעת הבינה המלאכותית על פערי שכר מגדריים: הזדמנות או סיכון חדש?
מחקר זה בוחן את ההשפעה המורכבת של מערכות בינה מלאכותית על פערי השכר המגדריים בישראל ובשווקים גלובליים. הממצאים מצביעים על כך שלצד הפוטנציאל הממשי לזיהוי והפחתת הטיות אנושיות בתהליכי גיוס ותמחור שכר, קיים סיכון משמעותי שמערכות AI דווקא יעמיקו פערים קיימים. הסיבה המרכזית לכך היא שאלגוריתמים המאומנים על נתונים היסטוריים עלולים לשעתק ולהגביר הטיות מגדריות שהיו קיימות בשוק העבודה לאורך שנים. המחקר מדגיש את הצורך במדיניות פיקוח ורגולציה על מערכות AI המשמשות בהחלטות שכר וגיוס, תוך הבטחת שקיפות ובקרה מתמדת על תוצאות האלגוריתמים. המסקנה המרכזית היא שהטכנולוגיה כשלעצמה אינה ניטרלית, ורק יישום מושכל ומפוקח שלה יוכל להפוך את הבינה המלאכותית לכלי לקידום שוויון מגדרי אמיתי בשכר.
מדד שגיאות השכר של ישראל 2026
מדד שגיאות השכר של ישראל לשנת 2026 הוא דוח מוסדי שנתי המרכז נתונים ומגמות הנוגעות לטעויות בחישוב שכר עובדים במשק הישראלי. הדוח בוחן תחומים מגוונים כגון אי-עמידה בדרישות חוקי העבודה, פערי שכר בין קבוצות אוכלוסייה שונות, וליקויים נפוצים בתלושי השכר. הממצאים מבוססים על נתונים מוסדיים ומיועדים לשמש כלי עבודה מעשי הן למעסיקים והן לעובדים המבקשים לוודא כי זכויותיהם נשמרות. הדוח עוסק גם בהשלכות המשפטיות והכלכליות של שגיאות שכר חוזרות ונשנות על ארגונים ועל העובדים הנפגעים מהן. בסך הכול, מדד שגיאות השכר 2026 מהווה מקור מידע אמין ומקיף לכל מי שעוסק בניהול שכר, משאבי אנוש, או ייעוץ עבודה בישראל.
פסיקה וחקיקה – אוגוסט 2026
עדכוני פסיקה וחקיקה בדיני עבודה – אוגוסט 2026 החודש האחרון הביא עמו שורה של התפתחויות חשובות בדיני העבודה. חלקן משנות נהלים באופן מיידי, אחרות קובעות
