סע"ש (י-ם)15897-06-21 רבקה אהרוני נ' מפעל הפיס

השארת עובדת שלא התחסנה במקום העבודה

מאת: עו"ד משה בושי

בהחלטה של בית הדין האזורי בירושלים שניתנה החודש נקבע כי עובדת אשר סירבה להתחסן תוחזר מחל"ת/חופשה על חשבון ימי חופשה עתידיים(קרי, הכנסת העובדת למינוס ימי חופשה).

מדובר בעובדת אשר אינה מקבלת קהל, אך בסביבתה יש אנשים מבוגרים.

ההסתדרות אשר ייצגה בבקשה זו את המבקשת הציגה את עמדתה כי יש לפעול בצורה בה תינתן לעובד אשר מסרב להתחסן אפשרות להמשיך את עבודתו באמצעות הצגת בדיקות קורונה שליליות או העברה למקום מרוחק מעובדים נוספים.

נסיבות המקרה הן כדלקמן: בתאריך 10.3.2021 המבקשת הורחקה מעבודתה עד אמצע אפריל, בהמשך המשיבה הודיעה למבקשת כי עליה לבחור בין האופציות הבאות: יציאה לחל"ת, יציאה לחופשה בתשלום או למחלה בתשלום.

בנוסף לכך, במסגרת מבצע שומר החומות המעסיק אפשר לעובדים לעבוד מביתם אך לא אפשר זאת למבקשת.

בית הדין ציין כי בהחלטות שונות שהתקבלו על ידי בתי הדין בתקופת משבר הקורונה, נקבע כי קיימת זכות לעובד לא להתחסן וכי זכות זו נובעת מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שלא לערוך בדיקה קורונה.

מאידך, קיימת זכות נגדית של בריאות יתר העובדים.

בית הדין מסביר כי במקרים הנ"ל נקבע כי האיזון צריך להישמר בכך שהעובדים הלא מחוסנים ידרשו לבדיקות תקופתיות.

במקרה הנ"ל, מדובר בעובדת אשר הסכימה הן לבדיקות תקופתיות, הן לעטיית מסיכה והן לישיבה בחדר מבודד.

בהתייחסותו לנגיף הקורונה בית הדין מפרט כך את המורכבות איתה נאלצים בתי הדין ומקומות העבודה להתמודד בסוגיה סבוכה זו:

"הסוגיות אותן מציגה מגפת הקורונה ובכלל זה הבקשה דכאן לפתחם של בתי הדין הן חדשות כפי שאף צוין בפסיקת בתי הדין הארצי לעבודה כמוזכר מטה. עסקינן בהליכה בארץ לא זרועה ועם הזמן יגובשו ההלכות המתחייבות. אם כן, הערכת סיכויי התביעה לעת הזו אינה יכולה בהכרח להוות הרכיב הדומיננטי שעל ביה"ד לבחון, אלא יש מקום ליתן משקל מאזן הנוחות."

בית הדין מציין כי יש לאזן בין הזכות לפרנסה/הזכות הכספית של המבקשת מול הזכות לבריאות וחיים של הסובבים, בית הדין מדגיש כי הסיכון שיש לבחון אותו משתנה תדיר ומדובר במצב הפכפך שיש לעקוב אחריו כל העת כך בית הדין:

"עסקינן במציאות משתנה ומורכבת המחייבת את העובדים והמעסיקים לגמישות בהפעלת שיקול הדעת ובהערכות למצבים משתנים תכופות. פתרון מסוים עשוי להיחשב סביר ומידתי בנקודת זמן אחת אך לא כזה בנקודת זמן אחרת, יתכן שאף כזו הסמוכה לכך.

עלינו לבחון איפוא, את התנהלות המשיב כפי שהיא נכון למועד הגשת הבקשה מחד גיסא ומתוך ראיה רחבה של הנסיבות המשתנות מאידך גיסא."

בנוסף לכך, בית הדין קבע כי המשיב לא איזן ולא ניסה לאזן בין הנזק למבקשת לבין האינטרס שלו כמעסיק ושל יתר עובדיו.

ציטוט שהובא בפסק הדין למעשה מראה כי עמדת המשיב היא כי העובדת תוכל לחזור לעבודתה רק כאשר הקורונה תעלם, כך דבר בית הדין:

"אם כן, עמדת המשיב למעשה אינה כפי שהוצגה בתגובה ולפניה-לפיה כל עוד מוכרז מצד חירום ובהתאם להחלטות הממשלה היא עומדת על עמדתה, אלא למעשה מדובר בעמדה לפיה רק ככל שתכלה הקורונה מן העולם ולחילופין כי לא יהיה כל סיכון ממנה-רק אז יסכים המשיב להשיבה מהחל"ת"

בית הדין בחן את עמדת וגישת המשיב וחילק את הניתוח שלו לשלושה חלקים:

1. הכוונה המשתמעת-נראה כי המטרה הסופית היא פיטורי העובדת, שהרי לא ניתן להשאיר עובדים בחל"ת נצחי.
2. הגישה הפורמלית-קרי, העמדה אותה מציג המשיב, הוכחה כלא נכונה כפי שפורט לעיל.
3. שיקול אמיתי-נראה כי מסתתרת אידיאולוגיה נגד אי ההתחסנות כפי שבית הדין קובע בפסק הדין, כך:" על המעסיק להפעיל שיקולים עניינים בהכריעו כיצד לפעול ביחס לעובד בלתי מתחסן. זאת בלא קשר לעמדה פרטית של גורם זה או אחר ביחס לעמדתם של הנמנעים מחיסון."

בסופו של דבר, הוחלט לקבל את הבקשה, קרי החל"ת/ימי החופשה על חשבון הימים העתידיים יבוטלו והעובדת תוחזר עם ההתאמות הנדרשות.