בתביעה נגד מועצה מקומית נטען להפרה חמורה ובוטה של חוקי העבודה, בראשם חוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

סייעת טיפולית שטוענת כי המועצה המקומית  סירבה להחזיר אותה לעבודה אחרי חופשת לידה, והותירה אותה "תלויה באוויר" במשך כשנתיים עד שהודיעה לה על פיטוריה, תובעת פיצויים של כ-650 אלף שקל על הפגיעה הגסה בזכויותיה כאם וכעובדת. בתביעה, שהוגשה לאחרונה בבית הדין לעבודה בחיפה באמצעות עו"ד יאיר ארן, נטען כי המועצה הפרה את חוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות לעבודה, לא שילמה לתובעת את מלוא השכר והזכויות שהגיעו לה ולבסוף פיטרה אותה בהליך לא תקין, ללא שימוע.

התובעת הועסקה כסייעת טיפולית במוסדות חינוך במועצה וסביבתה החל מספטמבר 2005.

לפי הנטען בכתב התביעה, באוגוסט 2017 ילדה התובעת בת ויצאה לחופשת לידה. בסמוך לסיום תקופת החופשה שבתשלום היא הודיעה על כוונתה לחזור לעבודה אך נאמר לה כי אין כרגע תלמיד שזקוק לסייעת והיא התבקשה להמתין עד למינוי ראש מועצה חדש.

חלפו שבועות וחודשים אך התובעת לא הוחזרה לעבודה ואף לא הוצע לה תפקיד חלופי למרות פניותיה הרבות למועצה. בשלב מסוים התובעת כבר ביקשה לקבל מכתב פיטורים כדי שתוכל לחתום אבטלה אך בקשתה סורבה. נאמר לה שאין כוונה לפטר אותה תוך שהובטחו לה פיצויים על הזמן האבוד וכן שמירת ותק.

במהלך החודשים הבאים התקיימו מספר פגישות במועצה בתיווך ההסתדרות אך עדיין לא נמצא לתובעת פתרון, עד שבמאי 2019 עו"ד ארן פנה אל המועצה בכתב ודרש להשיב את התובעת לעבודה לאלתר או לחילופין לפטר אותה, אך גם הפעם בחרה המועצה למשוך את הזמן ללא מענה ברור.

לבסוף, ביולי 2019 זומנה התובעת לפגישה ללא ידיעתו של עורך הדין, ורק אז נאמר לה כי תפוטר תוך שהובטח לה כי כל זכויותיה ישולמו כחוק. אלא שלמרות זאת, עד היום התובעת לא זכתה לקבל מכתב פיטורים ולא נערך לה גמר חשבון.

התנהלות קפקאית

בתביעה נטען להתנהלות קפקאית, חסרת תום לב ומפרת חוק, שהסבה לתובעת נזקים כלכליים אדירים לנוכח העובדה שבמשך כשנתיים סירבה המועצה לשבץ אותה לעבודה מצד אחד אך מצד שני גם סירבה לפטר אותה.

משכך התבקש בית הדין לעבודה לקבוע כי יחסי העבודה בין התובעת לבין המועצה נמשכו עד אוגוסט 2019 ולהורות למועצה לשלם את מלוא השכר והזכויות שהגיעו לה בתקופה הארוכה שבה נאלצה לשבת בחיבוק ידיים כשהיא "תלויה באוויר".  

בנוסף לכך דורשת התובעת פיצויים של כ-157 אלף שקל על הפרת חוק עבודת נשים האוסר על פיטורי עובדת בתקופה של 60 ימים שלאחר חופשת הלידה ללא היתר מהממונה על חוק עבודת נשים. פיצוי נוסף של 50 אלף שקל התבקש מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה עקב טענה לאפליית התובעת מחמת היריון והורות.

בנוסף תבעה הסייעת פיצויי פיטורים, שחרור כספי פנסיה, דמי הודעה מוקדמת ופיצויים על פיטורים שלא כדין וללא שימוע. כמו כן דרשה התובעת הפרשי שכר וזכויות סוציאליות ששולמו לה בחסר.

בסיכומו של עניין התבקש בית הדין לעבודה לחייב את המועצה בפיצויים בסך כולל של 640,542 שקל בתוספת פיצויי הלנה, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

פורסם באתר פסק דין