צו הביטוח הלאומי – מבוטחים העוסקים בסוג עבודה מסוים, או נתונים בתנאי עבודה מסוימים, ייחשבו לעניין ביטוח לאומי, כעובדים/כעובדים עצמאים/מי שאינו עובד ואינו עצמאי, ללא צורך במבחנים נוספים.
הדיווח על מבוטחים המסווגים כשכירים על צו הביטוח הלאומי יתבצע על גבי טופס 652.
בצו מפורטות שלוש טבלאות:
התוספת הראשונה מתייחסת לעובד, בגינו המעסיק חייב לנכות דמי ביטוח לאומי ולהעביר את חלקו, כאילו היה עובד שכיר.
בתוספת שלושה טורים:
- טור א – סוג העבודה.
- טור ב – תנאי העבודה.
- טור ג – המעסיק ומשלם דמי ביטוח.
התוספת השנייה מתייחסת לעובד עצמאי, ובלבד שמתקיימים לגביו התנאים של עובד עצמאי כמפורט בסעיף 1 לחוק.
בתוספת שני טורים:
- טור א – סוג העבודה.
- טור ב – תנאי עבודה.
התוספת השלישית מתייחסת למי שאינו עובד שכיר ואינו עובד עצמאי.
עוד מאמרים

ביטוח לאומי – מבוא
כל תושב ישראל שמלאו לו 18 שנה חייב להיות מבוטח ולשלם דמי ביטוח (ביטוח לאומי + דמי בריאות) וכן מחויב להיות חבר באחת מקופות החולים.

קצבת אזרח ותיק (זקנה)
ביטוח סוציאלי שנועד להבטיח לתושבי ישראל הכנסה חודשית קבועה לעת זקנה.



ביטוח אבטלה
המבוטחים: תושב ישראל או תושב ארעי שהוא עובד שכיר ומלאו לו 18 שנה וטרם הגיע לגיל הפרישה הקבוע בחוק לגבי גברים (ראו הגדרה ולוח ״הגדרות
