צו הביטוח הלאומי – מבוטחים העוסקים בסוג עבודה מסוים, או נתונים בתנאי עבודה מסוימים, ייחשבו לעניין ביטוח לאומי, כעובדים/כעובדים עצמאים/מי שאינו עובד ואינו עצמאי, ללא צורך במבחנים נוספים.
הדיווח על מבוטחים המסווגים כשכירים על צו הביטוח הלאומי יתבצע על גבי טופס 652.
בצו מפורטות שלוש טבלאות:
התוספת הראשונה מתייחסת לעובד, בגינו המעסיק חייב לנכות דמי ביטוח לאומי ולהעביר את חלקו, כאילו היה עובד שכיר.
בתוספת שלושה טורים:
- טור א – סוג העבודה.
- טור ב – תנאי העבודה.
- טור ג – המעסיק ומשלם דמי ביטוח.
התוספת השנייה מתייחסת לעובד עצמאי, ובלבד שמתקיימים לגביו התנאים של עובד עצמאי כמפורט בסעיף 1 לחוק.
בתוספת שני טורים:
- טור א – סוג העבודה.
- טור ב – תנאי עבודה.
התוספת השלישית מתייחסת למי שאינו עובד שכיר ואינו עובד עצמאי.
עוד מאמרים
ביטוח אבטלה
המבוטחים: תושב ישראל או תושב ארעי שהוא עובד שכיר ומלאו לו 18 שנה וטרם הגיע לגיל הפרישה הקבוע בחוק לגבי גברים (ראו הגדרה ולוח ״הגדרות
חופשה ללא תשלום
עובד רשאי לצאת ולשהות בחופשה ללא תשלום. למעסיק קמה חובת תשלום דמי ביטוח עבור עובד השוהה בחופשה ללא תשלום, בהתקיים התנאים המצטברים הבאים:
