ביטוח סוציאלי שנועד להבטיח לתושבי ישראל הכנסה חודשית קבועה לעת זקנה.
תנאי זכאות לקצבת אזרח ותיק הם:
- תושב ישראל מעל גיל 18 ומי שעלה לארץ לפני גיל 62-60 ועונה על תנאי הזכאות.
- עולה אשר נעשה תושב ישראל לאחר גיל 62-60 מקבל קצבת אזרח ותיק מיוחדת (משרד האוצר).
- תושב ישראל שעבר למדינת אמנה עשוי להיות זכאי לקצבת אזרח ותיק.
- תושב ישראל שמקבל קצבת אזרח ותיק ועבר להתגורר בחו"ל, עשוי להמשיך לקבל קצבת אזרח ותיק גם אם חדל להיות תושב ישראל.
גיל פרישה והגעה לגיל המזכה לקצבת אזרח ותיק
- גיל פרישה של גברים הוא 67 שנים וגיל הזכאות לקצבה לגברים הוא 70 שנים.
- גיל פרישה וגיל זכאות לקצבה של נשים נקבע על פי הטבלה בחוק.
תקופת אכשרה (תקופת ביטוח)
| גבר ואישה שהגיעה לגיל פרישה כשהיא במסלול מספר 1 ומבוטחת בביטוח אזרח ותיק לפי מסלול 2 | אישה שלא צברה אחת מתקופות מסלול 2 אך הייתה מבוטחת לפי מסלול 1 |
60 חודשים בתוך 10 השנים האחרונות שקדמו לגיל המזכה לקצבת אזרח ותיק. | 60 חודשים בתוך 10 שנים האחרונות שקדמו לגיל המזכה לקצבת אזרח ותיק. |
144 חודשים. | 144 חודשים. |
60 חודשים לפחות, ובלבד שמספר החודשים שהיה מבוטח גדול ממספר החודשים שבהם לא היה מבוטח מיום שנעשה תושב ישראל. |
|
עמידה במבחן ההכנסות
הזכאות לקצבת אזרח ותיק מגיל פרישה ועד גיל הזכאות מותנית במבחן ההכנסות של המבוטח בלבד, ובמצבו המשפחתי.
- מבחן הכנסות למי שיש הכנסות מעבודה בלבד.
- מבחן הכנסות למי שיש הכנסות שלא מעבודה בלבד.
- מבחן הכנסות למי שיש הכנסות מעבודה וגם שלא מעבודה.
עוד מאמרים בנושא ביטוח לאומי…
עבודה בחגים: המדריך המלא והמקיף לדיני עבודה, תגמול ובקרת שכר
עבודה בחגים: המדריך המלא והמקיף לדיני עבודה, תגמול ובקרת שכר ניתוח מעמיק של הדינים, צווי ההרחבה וההלכות הפסוקות: משעות ערבי חג, דרך חישובי
השפעת הבינה המלאכותית על פערי שכר מגדריים: הזדמנות או סיכון חדש?
מחקר זה בוחן את ההשפעה המורכבת של מערכות בינה מלאכותית על פערי השכר המגדריים בישראל ובשווקים גלובליים. הממצאים מצביעים על כך שלצד הפוטנציאל הממשי לזיהוי והפחתת הטיות אנושיות בתהליכי גיוס ותמחור שכר, קיים סיכון משמעותי שמערכות AI דווקא יעמיקו פערים קיימים. הסיבה המרכזית לכך היא שאלגוריתמים המאומנים על נתונים היסטוריים עלולים לשעתק ולהגביר הטיות מגדריות שהיו קיימות בשוק העבודה לאורך שנים. המחקר מדגיש את הצורך במדיניות פיקוח ורגולציה על מערכות AI המשמשות בהחלטות שכר וגיוס, תוך הבטחת שקיפות ובקרה מתמדת על תוצאות האלגוריתמים. המסקנה המרכזית היא שהטכנולוגיה כשלעצמה אינה ניטרלית, ורק יישום מושכל ומפוקח שלה יוכל להפוך את הבינה המלאכותית לכלי לקידום שוויון מגדרי אמיתי בשכר.
מדד שגיאות השכר של ישראל 2026
מדד שגיאות השכר של ישראל לשנת 2026 הוא דוח מוסדי שנתי המרכז נתונים ומגמות הנוגעות לטעויות בחישוב שכר עובדים במשק הישראלי. הדוח בוחן תחומים מגוונים כגון אי-עמידה בדרישות חוקי העבודה, פערי שכר בין קבוצות אוכלוסייה שונות, וליקויים נפוצים בתלושי השכר. הממצאים מבוססים על נתונים מוסדיים ומיועדים לשמש כלי עבודה מעשי הן למעסיקים והן לעובדים המבקשים לוודא כי זכויותיהם נשמרות. הדוח עוסק גם בהשלכות המשפטיות והכלכליות של שגיאות שכר חוזרות ונשנות על ארגונים ועל העובדים הנפגעים מהן. בסך הכול, מדד שגיאות השכר 2026 מהווה מקור מידע אמין ומקיף לכל מי שעוסק בניהול שכר, משאבי אנוש, או ייעוץ עבודה בישראל.
פסיקה וחקיקה – אוגוסט 2026
עדכוני פסיקה וחקיקה בדיני עבודה – אוגוסט 2026 החודש האחרון הביא עמו שורה של התפתחויות חשובות בדיני העבודה. חלקן משנות נהלים באופן מיידי, אחרות קובעות
מחשבון ROI לגיוס עובדים
מחשבון ROI בגיוס איכותי המחשבון ממחיש את הכדאיות הכלכלית של השקעה בבקרת גיוס איכותית. הוא משווה בין עלות הבקרה לבין החיסכון השנתי הצפוי ממניעת גיוסים
עלות גיוס שגוי – ניתוח כלכלי של גיוס לא מוצלח
גיוס שגוי הוא אחת ההחלטות היקרות ביותר שארגון יכול לעשות, ועלויותיו הכלכליות לרוב אינן מתועדות במלואן. מחקרים בארה"ב מראים כי כ-46% מהעובדים החדשים נכשלים בתפקידם תוך 18 חודשים, כאשר הרוב המכריע של הכישלונות נובע מחוסר התאמה תרבותית ולא מפגמים מקצועיים. בישראל, כ-30% מהעובדים עוזבים את מקום עבודתם כבר בשנה הראשונה, חלקם בעקבות תהליך גיוס וקליטה לקוי. העלויות הישירות כוללות הוצאות פרסום המשרה שיכולות להגיע לעשרות אלפי שקלים, שעות עבודה יקרות של מנהלים ומגייסים, ועלויות הדרכה וקליטה המוערכות בין 10,000 ל-20,000 שקל לעובד. המאמר מציע מתודולוגיה מעשית ומובנת לזיהוי מרכיבי העלות הישירים והעקיפים ולחישוב החזר השקעה אמיתי בתהליכי גיוס מדויקים ואיכותיים יותר.
