ניהול נוכחות עובדים
עבור ניהול נוכחות עובדים ישנן שני פרוצדורות, כלעיל:
- אחד מן הדברים אשר מסבים הכי הרבה נזק להצלחה של חברה הינו תחום האיחור של עובד. לצד אי הבקרה בנוכחות של עובד במקום עבודה שלו, כמעט ואי אפשר לעקוב אחר שעת הנוכחות של העובדים שלכם, ללא לבזבז הרבה זמן על כך. במציאות של היום נוכל למצוא מענה נהדר עבור ניהול נוכחות עובדים, כמו תוכנות לניהול נוכחות, דרך מערכת ניהול החשבונות שלכם, דבר אשר ניתן לערוך נוכחות גם דרך הטלפון הנייד שלכם.
- על פי סעיף עשרים וחמישה לחוק שעות עבודה ומנוחה, אשר נקבע בשנת 1951, נקבע כי מעסיק נדרש לנהל יומן על שעות העבודה, גמול שעות נוספות ,גמול עבודה במנוחה שבועית, וכן שעות מנוחה שבועיות. דבר נוסף אשר מציין חוק זה הינו כי הרישום ביומן יבוצע באופן קבוע ויפרט רישום של שעות עבודה אשר בוצעו הלכה למעשה.
ניהול נוכחות מחוץ למשרד
מעביד אשר מעסיק עובדים ששוהים מחוץ למקום העבודה, כמו למשל – פועלי בניין, אנשי מכירות או נהגים, מוצא קושי לבצע רישום ספציפי שלהם. כיום ישנו מענה על ידי דיווח בטלפון נייד, אבל למעביד לא קיימת אינפורמציה לגבי האזור אשר בו נמצא העובד שלו ובמידה ואכן הוא נמצא באזור זה. כיום יש כל מיני אפליקציות הפותרות סוגיה זו, על ידי דיווח של כניסה ודיווח של יציאה ממקום אחד למקום אחר. הפירוט הזה ייעשה על ידי טלפון חכם או על ידי טבלט, אשר יועבר באופן מלא למערכת של ניהול עובדים בכל מיני אפליקציות.
עוד מאמרים
עבודה בחגים: המדריך המלא והמקיף לדיני עבודה, תגמול ובקרת שכר
עבודה בחגים: המדריך המלא והמקיף לדיני עבודה, תגמול ובקרת שכר ניתוח מעמיק של הדינים, צווי ההרחבה וההלכות הפסוקות: משעות ערבי חג, דרך חישובי
השפעת הבינה המלאכותית על פערי שכר מגדריים: הזדמנות או סיכון חדש?
מחקר זה בוחן את ההשפעה המורכבת של מערכות בינה מלאכותית על פערי השכר המגדריים בישראל ובשווקים גלובליים. הממצאים מצביעים על כך שלצד הפוטנציאל הממשי לזיהוי והפחתת הטיות אנושיות בתהליכי גיוס ותמחור שכר, קיים סיכון משמעותי שמערכות AI דווקא יעמיקו פערים קיימים. הסיבה המרכזית לכך היא שאלגוריתמים המאומנים על נתונים היסטוריים עלולים לשעתק ולהגביר הטיות מגדריות שהיו קיימות בשוק העבודה לאורך שנים. המחקר מדגיש את הצורך במדיניות פיקוח ורגולציה על מערכות AI המשמשות בהחלטות שכר וגיוס, תוך הבטחת שקיפות ובקרה מתמדת על תוצאות האלגוריתמים. המסקנה המרכזית היא שהטכנולוגיה כשלעצמה אינה ניטרלית, ורק יישום מושכל ומפוקח שלה יוכל להפוך את הבינה המלאכותית לכלי לקידום שוויון מגדרי אמיתי בשכר.
מדד שגיאות השכר של ישראל 2026
מדד שגיאות השכר של ישראל לשנת 2026 הוא דוח מוסדי שנתי המרכז נתונים ומגמות הנוגעות לטעויות בחישוב שכר עובדים במשק הישראלי. הדוח בוחן תחומים מגוונים כגון אי-עמידה בדרישות חוקי העבודה, פערי שכר בין קבוצות אוכלוסייה שונות, וליקויים נפוצים בתלושי השכר. הממצאים מבוססים על נתונים מוסדיים ומיועדים לשמש כלי עבודה מעשי הן למעסיקים והן לעובדים המבקשים לוודא כי זכויותיהם נשמרות. הדוח עוסק גם בהשלכות המשפטיות והכלכליות של שגיאות שכר חוזרות ונשנות על ארגונים ועל העובדים הנפגעים מהן. בסך הכול, מדד שגיאות השכר 2026 מהווה מקור מידע אמין ומקיף לכל מי שעוסק בניהול שכר, משאבי אנוש, או ייעוץ עבודה בישראל.
פסיקה וחקיקה – אוגוסט 2026
עדכוני פסיקה וחקיקה בדיני עבודה – אוגוסט 2026 החודש האחרון הביא עמו שורה של התפתחויות חשובות בדיני העבודה. חלקן משנות נהלים באופן מיידי, אחרות קובעות
מחשבון ROI לגיוס עובדים
מחשבון ROI בגיוס איכותי המחשבון ממחיש את הכדאיות הכלכלית של השקעה בבקרת גיוס איכותית. הוא משווה בין עלות הבקרה לבין החיסכון השנתי הצפוי ממניעת גיוסים
עלות גיוס שגוי – ניתוח כלכלי של גיוס לא מוצלח
גיוס שגוי הוא אחת ההחלטות היקרות ביותר שארגון יכול לעשות, ועלויותיו הכלכליות לרוב אינן מתועדות במלואן. מחקרים בארה"ב מראים כי כ-46% מהעובדים החדשים נכשלים בתפקידם תוך 18 חודשים, כאשר הרוב המכריע של הכישלונות נובע מחוסר התאמה תרבותית ולא מפגמים מקצועיים. בישראל, כ-30% מהעובדים עוזבים את מקום עבודתם כבר בשנה הראשונה, חלקם בעקבות תהליך גיוס וקליטה לקוי. העלויות הישירות כוללות הוצאות פרסום המשרה שיכולות להגיע לעשרות אלפי שקלים, שעות עבודה יקרות של מנהלים ומגייסים, ועלויות הדרכה וקליטה המוערכות בין 10,000 ל-20,000 שקל לעובד. המאמר מציע מתודולוגיה מעשית ומובנת לזיהוי מרכיבי העלות הישירים והעקיפים ולחישוב החזר השקעה אמיתי בתהליכי גיוס מדויקים ואיכותיים יותר.
