- היתר כללי להעסקה בשעות נוספות לכלל העובדים (י"פ 1977, שנת 1974). היתר כללי זה בוטל ביום ה – 19.3.2018.
- העסקה בשעות נוספות במפעלים שבהם עובדים שבוע עבודה בן חמישה ימים (י"פ 3669, שנת 1989). היתר כללי זה בוטל ביום ה – 19.3.2018.
- היתר כללי להעסקת עובדים בשעות נוספות החל מיום 19.3.2018 (י"פ 7732, שנת 2018). "בתקופת תוקפו של היתר כללי להעסקת עובדים בשעות נוספות (הוראת שעה- התמודדות עם נגיף הקורונה החדש)- לא יחולו סעיפים 1 ו-2 של היתר זה".
- היתר כללי להעסקת עובדים בשעות נוספות (הוראת שעה- התמודדות עם נגיף הקורונה החדש) (י"פ 8753, שנת 2020).
- העסקה בעבודות נמל בשעות נוספות (י"פ 191, שנת 1951).
- העסקה בייצור ובהספקת קרח בשעות נוספות (י"פ 191, שנת 1951).
- שעות נוספות והפסקות בתחבורה (י"פ 451, שנת 1955).
- העסקה ביציקת בטון בשעות נוספות (י"פ 1077, שנת 1964).
- העסקה בעבודות עונתיות בחקלאות בשעות נוספות (י"פ 191, שנת 1951).
- העסקה בעבודות עונתיות בחקלאות בשעות נוספות (י"פ 353, שנת 1954).
- העסקה בשמירה במנוחה השבועית ובשעות נוספות (י"פ 191, שנת 1951).
- העסקה בטיפול בבעלי חיים במנוחה השבועית ובשעות נוספות (י"פ 191, שנת 1951).
- העסקה בלולנות במנוחה השבועית ובשעות נוספות (י"פ 191, שנת 1951).
- העסקה בהספקת מים במנוחה השבועית ובשעות נוספות (י"פ 191, שנת 1951).
- העסקה בבתי אירוח במנוחה השבועית ובשעות נוספות (י"פ 191, שנת 1951).
- העסקה בבתי אירוח במנוחה השבועית ובשעות נוספות (י"פ 7184, שנת 2016).
- העסקה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים (י"פ 191, שנת 1951).
- הודעת תיקון (הוראת שעה) בנוגע להעסקת רופאים בתורנות (תשע"ג, 2012).
- תיקון להיתר בנוגע להעסקת רופאים בתורנות (תשע"ה, 2015).
- הארכת התיקון (הוראת שעה) בעניין העסקת רופאים בתורנות (תשע"ו, 2015).
- הודעה על תיקון ההיתר הכללי להעסקה במנוחה השבועית ושעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים (16 בדצמבר 2020).
- העסקה של רואה חשבון בשעות נוספות לצורך הכנת דוחות כספיים על פי דין (י"פ 6281, שנת 2011).
העסקה בשעות נוספות של עובדי כנסת ישראל (י"פ 7980, שנת 2018).
עוד מאמרים
עבודה בחגים: המדריך המלא והמקיף לדיני עבודה, תגמול ובקרת שכר
עבודה בחגים: המדריך המלא והמקיף לדיני עבודה, תגמול ובקרת שכר ניתוח מעמיק של הדינים, צווי ההרחבה וההלכות הפסוקות: משעות ערבי חג, דרך חישובי
השפעת הבינה המלאכותית על פערי שכר מגדריים: הזדמנות או סיכון חדש?
מחקר זה בוחן את ההשפעה המורכבת של מערכות בינה מלאכותית על פערי השכר המגדריים בישראל ובשווקים גלובליים. הממצאים מצביעים על כך שלצד הפוטנציאל הממשי לזיהוי והפחתת הטיות אנושיות בתהליכי גיוס ותמחור שכר, קיים סיכון משמעותי שמערכות AI דווקא יעמיקו פערים קיימים. הסיבה המרכזית לכך היא שאלגוריתמים המאומנים על נתונים היסטוריים עלולים לשעתק ולהגביר הטיות מגדריות שהיו קיימות בשוק העבודה לאורך שנים. המחקר מדגיש את הצורך במדיניות פיקוח ורגולציה על מערכות AI המשמשות בהחלטות שכר וגיוס, תוך הבטחת שקיפות ובקרה מתמדת על תוצאות האלגוריתמים. המסקנה המרכזית היא שהטכנולוגיה כשלעצמה אינה ניטרלית, ורק יישום מושכל ומפוקח שלה יוכל להפוך את הבינה המלאכותית לכלי לקידום שוויון מגדרי אמיתי בשכר.
מדד שגיאות השכר של ישראל 2026
מדד שגיאות השכר של ישראל לשנת 2026 הוא דוח מוסדי שנתי המרכז נתונים ומגמות הנוגעות לטעויות בחישוב שכר עובדים במשק הישראלי. הדוח בוחן תחומים מגוונים כגון אי-עמידה בדרישות חוקי העבודה, פערי שכר בין קבוצות אוכלוסייה שונות, וליקויים נפוצים בתלושי השכר. הממצאים מבוססים על נתונים מוסדיים ומיועדים לשמש כלי עבודה מעשי הן למעסיקים והן לעובדים המבקשים לוודא כי זכויותיהם נשמרות. הדוח עוסק גם בהשלכות המשפטיות והכלכליות של שגיאות שכר חוזרות ונשנות על ארגונים ועל העובדים הנפגעים מהן. בסך הכול, מדד שגיאות השכר 2026 מהווה מקור מידע אמין ומקיף לכל מי שעוסק בניהול שכר, משאבי אנוש, או ייעוץ עבודה בישראל.
פסיקה וחקיקה – אוגוסט 2026
עדכוני פסיקה וחקיקה בדיני עבודה – אוגוסט 2026 החודש האחרון הביא עמו שורה של התפתחויות חשובות בדיני העבודה. חלקן משנות נהלים באופן מיידי, אחרות קובעות
מחשבון ROI לגיוס עובדים
מחשבון ROI בגיוס איכותי המחשבון ממחיש את הכדאיות הכלכלית של השקעה בבקרת גיוס איכותית. הוא משווה בין עלות הבקרה לבין החיסכון השנתי הצפוי ממניעת גיוסים
עלות גיוס שגוי – ניתוח כלכלי של גיוס לא מוצלח
גיוס שגוי הוא אחת ההחלטות היקרות ביותר שארגון יכול לעשות, ועלויותיו הכלכליות לרוב אינן מתועדות במלואן. מחקרים בארה"ב מראים כי כ-46% מהעובדים החדשים נכשלים בתפקידם תוך 18 חודשים, כאשר הרוב המכריע של הכישלונות נובע מחוסר התאמה תרבותית ולא מפגמים מקצועיים. בישראל, כ-30% מהעובדים עוזבים את מקום עבודתם כבר בשנה הראשונה, חלקם בעקבות תהליך גיוס וקליטה לקוי. העלויות הישירות כוללות הוצאות פרסום המשרה שיכולות להגיע לעשרות אלפי שקלים, שעות עבודה יקרות של מנהלים ומגייסים, ועלויות הדרכה וקליטה המוערכות בין 10,000 ל-20,000 שקל לעובד. המאמר מציע מתודולוגיה מעשית ומובנת לזיהוי מרכיבי העלות הישירים והעקיפים ולחישוב החזר השקעה אמיתי בתהליכי גיוס מדויקים ואיכותיים יותר.
