עיקרי הדברים
ביום 24 ביוני 2008 אושר בכנסת תיקון מס' 24 לחוק הגנת השכר, אשר עיקריו מתחלקים לשלושה נושאים כמפורט להלן:
- הטלת חובה על המעביד לנהל פנקס שכר ולהפיק תלוש שכר ברור ומפורט לכל עובד ובמועד שנקבע בחוק.
- קביעת עונשים למעבידים אשר יפרו הוראות חוק זה.
- העברת נטל ההוכחה בתביעות עובדים מהעובד אל המעביד.
- סעיף 24 לחוק מטיל על המעביד חובה לנהל פנקס בדבר שכר העבודה המגיע לכל עובדיו ופרטי השכר ששולם להם. מתוך פנקס השכר הזה על המעביד מוטלת החובה להפיק תלוש שכר לכל עובד שבו מופיע פירוט השכר ששולם לו.
- פנקס שכר הינו גיליון המפרט נתוני העובד המשפיעים על השכר ואופן חישוב השכר עצמו.
- תלוש שכר הינו גיליון המפרט לעובד כיצד חושב השכר, ממה הוא מורכב, מהן הזכאויות המגיעות, מהן ניכויי חובה, מידע על מכסת ימי חופשה וכד' (יפורט בהמשך).
- נקבע בחוק כי רישום בפנקס השכר ומסירת תלוש השכר לעובד ייעשה לא יאוחר מהיום התשיעי לאחר מועד לתשלום שכר עבודה.
עונשין
סעיף 25 לחוק קובע את העונשים להם צפויים המעבידים העוברים על הוראות חוק זה החל מתשלום קנסות בסכומים שנעים מ- 13,500 ₪ ועד מיליון ₪ וכלה במאסר למשך תקופה עד שנתיים, הכל בהתאם לסוג העבירה והנסיבות בהן נעברה.
נטל ההוכחה
סעיף 26 לחוק קובע כי בתביעות העובדים לתשלום שכר עבודה, לרבות גמול שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה שבועית, כאשר תביעות אלה שנויות במחלוקת, נטל ההוכחה הינו על המעביד ויהיה לסתור כל טענה שתעלה כנגדו ביחס לתשלום שכר העבודה.
להלן פירוט הנתונים שעל המעביד לפרט בתלוש שכר (סעיף 24(ב))
1. פרטים לגבי העובד והמעביד–
א. שם פרטי ומשפחה של העובד ומספר הזיהוי שלו
ב. שם המעביד, מספר הזיהוי שלו ומספר התאגיד, ומען מקום העבודה ועסקו של המעביד
ג. תאריך תחילת העסקה
ד. ותק מצטבר אצל המעביד או במקום העבודה, הגבוה מביניהם
ה. לגבי עובד במשכרות – היקף המשרה
ו. לגבי עובד בשכר – הבסיס שלפיו משולם השכר
ז. לגבי עובד ששכר עבודתו נקבע לפי דירוג, מכוח הסכם קיבוצי או לפיו – גם דירוג העובד ודרגתו
2. תקופת התשלום–
א. התקופה הקלנדארית שבעדה שולם השכר
ב. מספר ימי העבודה ושעות העבודה במקום העבודה בתקופה שבעדה שולם השכר
ג. מספר ימי העבודה שבהם עבד העובד בפועל בתקופה שבעדה שולם השכר
ד. לעובדים שעתיים חובה להציג מספר שעות העבודה בפועל של העובד בתקופה שבעדה שולם השכר
ה. מספר ימי חופשה שניתנו בתקופת התשלום ויתרת ימי החופשה
ו. אם העובד אינו מבוטח על ידי מעבידו בביטוח דמי מחלה לפי סעיף 8 לחוק דמי מחלה, אז חובה להציג מספר ימי המחלה שנוצלו בתקופת התשלום ויתרת תקופת המחלה הצבורה
3. השכר ששולם לעובד–
א. ערך השכר המשולם לעובד בעד שעת עבודה רגילה
ב. השכר הרגיל
ג. תשלומים אחרים, נוסף על השכר הרגיל, כגון גמול שעות נוספות ומנוחה שבועית, פריון עבודה, דמי הבראה, חופשה ומחלה, וכד'
ד. סה"כ השכר והתשלומים האחרים החייבים במס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות, וכן הסכום המצטבר שלהם בשנת המס
ה. סה"כ השכר והתשלומים האחרים המובאים בחשבון לעניין זכויות פנסיוניות או זכויות סוציאליות אחרות תוך פירוט לפי סוג הזכויות שלגביהן הוא מובא בחשבון
4. הניכויים–
א. ניכוי מס הכנסה
ב. ניכוי דמי ביטוח לאומי
ג. ניכוי דמי ביטוח בריאות
ד. ניכוי לקופ"ג תוך פירוט הקופה שאליה מיועד הניכוי וסכומו
ה. כל ניכוי אחר תוך פירוט סוג הניכוי וסכומו
ו. סה"כ הניכויים
5. תשלומי המעביד עבור תנאים סוציאליים, אשר אינם משולמים ישירות לעובד ואינם מנוכים משכר העובד, כגון הפרשות המעביד לקופ"ג וקרן השתלמות.
המלצות למעביד:
- לוודא כי הגורם שמכין את תלושי השכר מודע לתיקון וכי תלושי השכר יכללו את כל הפרטים הקבועים בחוק
- לנהל רישום מדויק של שעות העבודה של כל העובדים, ובכלל כך גם לגבי עובדים אשר משולמת להם תוספת גלובלית בגין שעות נוספות, ולשמור את הרישומים למשך 7 שנים (היא תקופת ההתיישנות בתביעה לשעות נוספות).
- לערוך רוויזיה של הסדרי התשלום לעובדים הזכאים לגמול שעות גלובליות, ולוודא כי הסכום המשולם חופף בקירוב את הממוצע השנתי של השעות הנוספות שאלה מבצעים בפועל ובמידה ואין הדבר כך לערוך חלוקה מחדש של השכר, כך שהתוספת הגלובלית תכסה את החבות בגין שעות נוספות.
- לוודא כי במידה ונעשים ניכויים משכרו של העובד, הם עומדים בתנאים הקבועים בסעיף 25 לחוק הגנת השכר.
עוד מאמרים

עבודה בחגים: המדריך המלא והמקיף לדיני עבודה, תגמול ובקרת שכר
עבודה בחגים: המדריך המלא והמקיף לדיני עבודה, תגמול ובקרת שכר ניתוח מעמיק של הדינים, צווי ההרחבה וההלכות הפסוקות: משעות ערבי חג, דרך חישובי

השפעת הבינה המלאכותית על פערי שכר מגדריים: הזדמנות או סיכון חדש?
מחקר זה בוחן את ההשפעה המורכבת של מערכות בינה מלאכותית על פערי השכר המגדריים בישראל ובשווקים גלובליים. הממצאים מצביעים על כך שלצד הפוטנציאל הממשי לזיהוי והפחתת הטיות אנושיות בתהליכי גיוס ותמחור שכר, קיים סיכון משמעותי שמערכות AI דווקא יעמיקו פערים קיימים. הסיבה המרכזית לכך היא שאלגוריתמים המאומנים על נתונים היסטוריים עלולים לשעתק ולהגביר הטיות מגדריות שהיו קיימות בשוק העבודה לאורך שנים. המחקר מדגיש את הצורך במדיניות פיקוח ורגולציה על מערכות AI המשמשות בהחלטות שכר וגיוס, תוך הבטחת שקיפות ובקרה מתמדת על תוצאות האלגוריתמים. המסקנה המרכזית היא שהטכנולוגיה כשלעצמה אינה ניטרלית, ורק יישום מושכל ומפוקח שלה יוכל להפוך את הבינה המלאכותית לכלי לקידום שוויון מגדרי אמיתי בשכר.

מדד שגיאות השכר של ישראל 2026
מדד שגיאות השכר של ישראל לשנת 2026 הוא דוח מוסדי שנתי המרכז נתונים ומגמות הנוגעות לטעויות בחישוב שכר עובדים במשק הישראלי. הדוח בוחן תחומים מגוונים כגון אי-עמידה בדרישות חוקי העבודה, פערי שכר בין קבוצות אוכלוסייה שונות, וליקויים נפוצים בתלושי השכר. הממצאים מבוססים על נתונים מוסדיים ומיועדים לשמש כלי עבודה מעשי הן למעסיקים והן לעובדים המבקשים לוודא כי זכויותיהם נשמרות. הדוח עוסק גם בהשלכות המשפטיות והכלכליות של שגיאות שכר חוזרות ונשנות על ארגונים ועל העובדים הנפגעים מהן. בסך הכול, מדד שגיאות השכר 2026 מהווה מקור מידע אמין ומקיף לכל מי שעוסק בניהול שכר, משאבי אנוש, או ייעוץ עבודה בישראל.

פסיקה וחקיקה – אוגוסט 2026
עדכוני פסיקה וחקיקה בדיני עבודה – אוגוסט 2026 החודש האחרון הביא עמו שורה של התפתחויות חשובות בדיני העבודה. חלקן משנות נהלים באופן מיידי, אחרות קובעות

מחשבון ROI לגיוס עובדים
מחשבון ROI בגיוס איכותי המחשבון ממחיש את הכדאיות הכלכלית של השקעה בבקרת גיוס איכותית. הוא משווה בין עלות הבקרה לבין החיסכון השנתי הצפוי ממניעת גיוסים

עלות גיוס שגוי – ניתוח כלכלי של גיוס לא מוצלח
גיוס שגוי הוא אחת ההחלטות היקרות ביותר שארגון יכול לעשות, ועלויותיו הכלכליות לרוב אינן מתועדות במלואן. מחקרים בארה"ב מראים כי כ-46% מהעובדים החדשים נכשלים בתפקידם תוך 18 חודשים, כאשר הרוב המכריע של הכישלונות נובע מחוסר התאמה תרבותית ולא מפגמים מקצועיים. בישראל, כ-30% מהעובדים עוזבים את מקום עבודתם כבר בשנה הראשונה, חלקם בעקבות תהליך גיוס וקליטה לקוי. העלויות הישירות כוללות הוצאות פרסום המשרה שיכולות להגיע לעשרות אלפי שקלים, שעות עבודה יקרות של מנהלים ומגייסים, ועלויות הדרכה וקליטה המוערכות בין 10,000 ל-20,000 שקל לעובד. המאמר מציע מתודולוגיה מעשית ומובנת לזיהוי מרכיבי העלות הישירים והעקיפים ולחישוב החזר השקעה אמיתי בתהליכי גיוס מדויקים ואיכותיים יותר.