מבצע שאגת הארי, אשר החל בסוף חודש פברואר 2026, יצר מציאות ביטחונית וכלכלית חדשה בישראל והשפיע באופן ישיר על שוק העבודה ועל יחסי העבודה בין עובדים למעסיקים. כאשר המדינה נכנסת למצב חירום, המשמעות אינה מוגבלת רק לזירה הביטחונית או הצבאית. ההשלכות נוגעות כמעט לכל תחום אזרחי – פעילות המשק, תפקוד מוסדות המדינה, פעילות בתי המשפט, הפעלת שירותים ציבוריים וכמובן גם עולם העבודה.

ביום 28 בפברואר 2026 בשעה 08:10 הכריז שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף בכל שטח מדינת ישראל. הכרזה זו נעשתה במסגרת מבצע שאגת הארי והיא מעניקה למדינה סמכויות מיוחדות מכוח חוק ההתגוננות האזרחית וחוק שירות עבודה בשעת חירום. סמכויות אלו מאפשרות לממשלה להסדיר את פעילות המשק בהתאם לצרכים הביטחוניים ולמצב החירום.

כתוצאה מהכרזה זו פרסם פיקוד העורף שורה של הנחיות מחייבות הכוללות בין היתר איסור על התקהלויות, סגירת מוסדות חינוך, הגבלת פעילות עסקית ואיסור על פתיחת מקומות עבודה שאינם חיוניים. במקביל החלו צעדים נוספים כגון גיוס מילואים רחב, מעבר מערכת המשפט למתכונת חירום ופרסום צווים מיוחדים הנוגעים להעסקת עובדים בשעת חירום.

המשמעות המעשית היא כי יחסי העבודה בישראל בתקופה זו פועלים במסגרת חריגה, שבה זכויות עובדים וחובות מעסיקים מושפעות באופן ישיר מהנחיות הביטחון והחקיקה המיוחדת לשעת חירום. עובדים רבים אינם יכולים להגיע לעבודה משום שמקום העבודה שלהם סגור, בעוד עובדים אחרים נדרשים להמשיך לעבוד כחלק מהמשק החיוני.

המאמר שלפניכם מסביר בצורה מקיפה ומעשית מהן הזכויות והחובות של עובדים ומעסיקים בזמן מבצע שאגת הארי, אילו מקומות עבודה רשאים לפעול, מה הדין לגבי שכר עובדים, כיצד משפיע גיוס מילואים על יחסי העבודה, ומה קורה כאשר מוסדות החינוך נסגרים והורים נאלצים להישאר בבית עם הילדים.

כאשר הממשלה מכריזה על מצב מיוחד בעורף, היא מפעילה מנגנון משפטי המאפשר לה לנהל את המשק בהתאם לצרכים הביטחוניים של המדינה. מדובר בכלי משמעותי המאפשר לממשלה ולשרי הממשלה לפרסם צווים מיוחדים המשנים באופן זמני את כללי הפעילות של המשק. בהקשר של עולם העבודה, המשמעות היא שהנחיות פיקוד העורף הופכות להיות הגורם המרכזי הקובע האם עובדים רשאים להגיע לעבודה, האם עסקים יכולים לפעול, ומהן החובות של עובדים במקומות עבודה חיוניים.

במבצע שאגת הארי קבע פיקוד העורף מספר הנחיות מרכזיות המשפיעות על שוק העבודה:

• איסור על התקהלויות – הגבלה על כמות העובדים שיכולים לשהות בחלל עבודה סגור או פתוח.
• סגירת מוסדות חינוך – כלל הגנים, בתי הספר והמסגרות הפורמליות.
• סגירת מקומות עבודה שאינם חיוניים – עסקים שאינם עוסקים בשירותים קיומיים או ביטחוניים.
• המשך פעילות של שירותים חיוניים בלבד – תוך דגש על תשתיות, בריאות, מזון וביטחון.
• גיוס מילואים רחב – צווי קריאה לעשרות אלפי משרתי מילואים.

הנחיות אלו יצרו מצב שבו חלק גדול מהמשק אינו פועל כלל, בעוד חלק אחר מהמשק ממשיך לפעול כדי לשמור על תפקוד המדינה.

בהתאם להנחיות פיקוד העורף, חל איסור על פתיחת מקומות עבודה שאינם מספקים שירותים חיוניים או קיומיים. משמעות הדבר היא כי עובדים רבים אינם יכולים להגיע לעבודה משום שהעסק שבו הם עובדים אינו רשאי לפעול בתקופת החירום. חוק שירות עבודה בשעת חירום מגדיר שירות חיוני כשירות הנדרש לצורך קיום המדינה, ביטחון הציבור או אספקת שירותים בסיסיים לאוכלוסייה.

בין הענפים הנחשבים שירותים חיוניים ניתן למצוא (רשימה חלקית על פי הגדרות רשות החירום הלאומית ופיקוד העורף):

• מערכת הבריאות והאשפוז (בתי חולים, קופות חולים, רפואה דחופה).
• אספקת מים וחשמל, תשתיות אנרגיה.
• אספקת מזון (רשתות שיווק, מאפיות, לוגיסטיקה קירור).
• תקשורת (סלולר, אינטרנט, תחנות רדיו חיוניות).
• תחבורה ציבורית, נמלים, נתב"ג.
• שירותי ביטחון והצלה (משטרה, מכבי אש, שב"ס).
• רשויות מקומיות – תפעול שירותי חירום, תברואה.
• מערכת הפיננסים (בנקים, סליקה, בורסה לניירות ערך).
• מס ומכס (רציפות תפקודית).
• תשתיות לאומיות – תחבורה, גשרים, תקשורת.
• שירותי רווחה, הגנה על קטינים וחסרי ישע.
• שירותי דת וקבורה – שמירה על כבוד המת ומענה חיוני.

בנוסף קבעו משרד הביטחון ורשות החירום הלאומית כי גם שרשרת האספקה (לוגיסטיקה, הובלה, אחסנה) נחשבת חלק מהמשק החיוני. משמעות הדבר היא שגם עסקים שאינם מוגדרים רשמית כמפעל חיוני עשויים להיחשב כחלק מהמשק החיוני אם פעילותם תומכת באספקת שירותים חיוניים.

עובדים במפעלים חיוניים מחויבים להמשיך לעבוד כל עוד אין מניעה ביטחונית ממשית. מניעה ביטחונית יכולה להיות למשל היעדר מרחב מוגן תקני או הוראה ספציפית של פיקוד העורף האוסרת פעילות באזור מסוים. כאשר עובד מקבל צו קריאה לשירות עבודה במפעל חיוני, הוא מחויב להתייצב לעבודה בהתאם להנחיות המעסיק. צו כזה יכול לחייב התייצבות לעבודה פיזית או עבודה מרחוק. אי התייצבות לעבודה ללא הצדקה עשויה להיחשב עבירה פלילית ואף להוביל להשלכות משמעתיות במקום העבודה.

עובדים רבים במשק אינם מועסקים במקומות עבודה חיוניים. כאשר מקום העבודה שלהם סגור בעקבות הנחיות פיקוד העורף, הם אינם מחויבים להגיע לעבודה. החוק מעניק לעובדים אלה הגנה מפני פיטורים. כלומר, מעסיק אינו רשאי לפטר עובד בשל העובדה שהוא נעדר מהעבודה בעקבות הנחיות ביטחוניות רשמיות. עם זאת, חשוב להדגיש כי ההגנה מפני פיטורים אינה בהכרח כוללת גם זכאות לשכר.

אחת השאלות המרכזיות בתקופת מבצע שאגת הארי היא שאלת השכר. עובדים רבים אינם יכולים להגיע לעבודה משום שמקום העבודה שלהם סגור בהתאם להנחיות פיקוד העורף. נכון לעכשיו (תחילת מרץ 2026), אין הוראה המחייבת מעסיקים לשלם שכר עבור ימים שבהם העובדים נעדרים מהעבודה בשל הנחיות ביטחוניות. עם זאת, ניסיון העבר בישראל מלמד כי במקרים רבים נקבעים בדיעבד מנגנוני פיצוי לעובדים ולמעסיקים. כך קרה במבצעים ביטחוניים קודמים כגון מלחמת לבנון השנייה, מבצע צוק איתן ומלחמת חרבות ברזל. לעיתים מנגנוני הפיצוי נקבעים חודשים לאחר האירוע, ולכן מומלץ למעסיקים לתעד באופן מסודר את היקף ההיעדרויות ואת הסדרי העבודה בתקופת החירום.

עבודה מרחוק הפכה בשנים האחרונות לפתרון נפוץ במצבי חירום. כאשר סוג העבודה מאפשר זאת, מעסיקים רבים מאפשרים לעובדים לבצע את עבודתם מהבית. עם זאת, החוק אינו מחייב מעסיקים לאפשר עבודה מהבית. ההחלטה בנושא נתונה לשיקול דעת המעסיק ובהתאם לצרכי הארגון. מצד שני, עובד המסרב לעבוד מהבית ללא הצדקה סבירה עשוי לאבד את זכאותו לשכר.

במהלך מבצע שאגת הארי נסגרו מוסדות חינוך רבים בהתאם להנחיות פיקוד העורף. מצב זה יוצר קושי משמעותי עבור הורים עובדים שנאלצים להישאר בבית עם ילדיהם. החוק (בהתאם לתקנות שעת חירום והפסיקה) מעניק הגנה מפני פיטורים לעובדים שנעדרים מהעבודה לצורך השגחה על ילד עד גיל 14, או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21. עם זאת, גם במקרה זה אין בהכרח זכאות לשכר, אלא אם ייקבע מנגנון פיצוי במסגרת הסדרים עתידיים.

מבצע שאגת הארי כלל גיוס מילואים רחב. החוק בישראל (חוק שירות מילואים) מעניק הגנה רחבה לעובדים המשרתים במילואים. אסור לפטר עובד במהלך שירות מילואים וכן במשך 30 ימים לאחר סיום השירות. עובד ששירת במילואים מקבל תגמולים מהמוסד לביטוח לאומי (בהתאם למסלול התגמולים) במקום שכרו הרגיל. בנוסף נחתם הסכם קיבוצי חדש (פברואר 2026) המרחיב את ההגנות על משרתי מילואים ובני זוגם, אך הסכם זה טרם הורחב בצו הרחבה ולכן אינו מחייב כלל המעסיקים בשלב זה.

מקור מוסדי: לפי פרסומי רשות החירום הלאומית (רח"ל) ופיקוד העורף מיום 1.3.2026, רשימת השירותים החיוניים עודכנה ופורסמה באחת עשרה קטגוריות ראשיות. כמו כן, משרד הכלכלה והתעשייה הנחה כי עסקים שימשיכו לפעול בניגוד להנחיות צפויים לקנסות ולצווי סגירה מנהליים. באתר כל זכות והמוסד לביטוח לאומי פורסמו הנחיות מפורטות לדיווח מקוון למשרתי מילואים ולהורים. התשתית המשפטית העיקרית: חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשי"ז-1957, ותקנות שעת חירום (נגיף קורונה – היעדרות מעבודה) שהותאמו למצב הביטחוני.

מבצע שאגת הארי יצר מציאות מורכבת עבור שוק העבודה בישראל. הנחיות פיקוד העורף הפכו לגורם המרכזי הקובע האם מקומות עבודה יכולים לפעול, מי מחויב להגיע לעבודה ומהן הזכויות של עובדים שנאלצים להיעדר מהעבודה. המצב בפועל הוא שרוב מקומות העבודה במשק אינם פועלים, ורק שירותים חיוניים ממשיכים לעבוד. עובדים רבים נשארים בבית בעקבות סגירת מקומות העבודה ומוסדות החינוך, בעוד עובדים אחרים ממשיכים לעבוד כחלק מהמערך החיוני של המדינה.

במקביל החוק מעניק הגנה לעובדים מפני פיטורים כאשר ההיעדרות נובעת מהנחיות רשמיות של המדינה. עם זאת, שאלת השכר עדיין אינה מוסדרת במלואה, וייתכן כי בעתיד ייקבע מנגנון פיצוי כפי שקרה במבצעים ביטחוניים קודמים.

במציאות זו חשוב במיוחד לעקוב אחר ההנחיות המתעדכנות של פיקוד העורף, משרד הכלכלה, רשות החירום הלאומית והביטוח הלאומי. הנחיות אלו הן הגורם המרכזי הקובע את הכללים המשפטיים והמעשיים המסדירים את עולם העבודה בזמן מצב חירום.