בית הדין לעבודה ביצע ״הרמת מסך״ וחייב בעל חברת שמירה לפצות שני עובדים שתשלומים שנוכו משכרם לא הועברו לקרן הפנסיה. ״מדובר בהתנהלות פסולה שהתמשכה על פני חודשים רבים״, נכתב בפסק הדין
השופטת אופירה דגן-טוכמכר קיבלה לאחרונה תביעה שהגישו שני עובדים שהועסקו בחברת השמירה ״אי.איי.סי. אבטחה״. בתביעה נטען כי המעסיקה ניכתה משכרם הפרשות לפנסיה אך לא העבירה את הסכומים ליעדם. מאחר שהחברה נכנסה להליכי חדלות פירעון, התבררה התביעה נגד בעל המניות בלבד. השופטת ביצעה ״הרמת מסך״ והטילה על המנהל לפצות את העובדים מכיסו.
התובעים סיפרו שעבדו בחברה במהלך שנת 2015 לתקופה של כ-11 חודשים.
לטענתם, לאורך תקופת עבודתם לא הופרשו עבורם תשלומים לקרן פנסיה ולקרן השתלמות. עוד לדבריהם, משכרם נוכו תשלומים לפנסיה ולקרן השתלמות, אלא שהכספים לא הועברו ליעדם, אלא נותרו בידי החברה ומנהלה. בנוסף, לא שולמו להם דמי הבראה כדין.
הם סיפרו שעם סיום עבודתם פנו לקרן הפנסיה על מנת למשוך את הסכומים שהופקדו עבורם ואולם נמסר להם כי כלל לא הופקדו כספים ולמעשה לא נפתח להם חסכון כלשהו לא בקרן פנסיה ולא בקרן השתלמות.
התביעה הוגשה נגד החברה ונגד בעל המניות שלה. מאחר שהחברה נכנסה להליכי חדלות פירעון וההליכים נגדה הוקפאו, התבררה התביעה רק נגד בעל החברה.
בעל החברה הכחיש את הדברים והוסיף כי כי לא עומדת לתובעים כל תביעה אישית נגדו. הוא הוסיף כי התובעים התפטרו בלא מתן הודעה מוקדמת ויש לקזז מכל סכום לו הם זכאים דמי הודעה מוקדמת.
המוציא והמביא בחברה
השופטת אופירה דגן-טוכמכר מבית הדין לעבודה בתל אביב כתבה כי עיון בתצהירי התובעים ובמסמכים שצורפו להם מעלה בבירור כי משכרם נוכו סכומים בגין הפרשות לקרן פנסיה ולקרן השתלמות. ואולם, הסכומים שנוכו לא הועברו ליעדים וממילא אף לא שולמו בגינם הפרשות מעבידם לקרן.
עוד היא קבעה כי התובעים היו זכאים בגין תקופת עבודתם לתשלום דמי הבראה, שלא בוצע.
השופטת הוסיפה כי התובעים העמידו תשתית מספיקה לצורך הרמת מסך תוך יחוס חובות החברה לבעל המניות.
היא הסבירה בהקשר זה כי חוק החברות מאפשר בנסיבות מסוימות להטיל על בעלי-מניות או נושאי משרה אחריות אישית למעשיה של החברה.
זאת ועוד, בית הדין הארצי לעבודה עמד לא אחת על החומרה שאותה יש ליחס להתנהלות מעביד אשר מנכה משכר עובד תשלומים לקרן פנסיה מבלי להעביא את הכספים ליעדם, תוך יצירת מראית עין בתלושים של הפרשות לפנסיה. בית הדין עמד על כך שמדובר ביצירת מצג שוא ובשליחת יד בכספי העובד, וראה בכך עילה מספקת לצורך הרמת מסך ההתאגדות.
הנתבע היה המוציא והמביא בחברה ולא הובאה כל ראיה לכך שהיתה בעיה טכנית או אחרת בהעברת הכספים ליעדם. כמו כן, מדובר בהתנהלות פסולה שהתמשכה על פני חודשים רבים.
עוד כתבה השופטת כי אמנם יש להניח שבעקבות פירוק החברה התובעים יוכלו לקבל את מרבית התשלומים מהביטוח הלאומי, ואולם אין בכך כדי לפתור את הנתבע מאחריות, ולו למען המסר ההרתעתי שבכך.
בסופו של דבר קבעה השופטת שעל הנתבע לפצות את התובעים בסך כולל של 23,648 שקל בתוספת הוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 2,000 שקל לכל אחד מהם.
- ב״כ התובע: עו"ד א. גולן
- ב״כ הנתבע: עו״ד סטיבן פארס
עו״ד אחז אגם עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים בנושא…
אפיון תפקיד מול הגדרת שכר – המדריך המלא למעסיק
אחד האתגרים המורכבים ביותר בניהול משאבי אנוש הוא הקשר בין אפיון התפקיד לבין קביעת השכר הנכון. ארגונים רבים נוטים לדלג על שלב האפיון ולעסוק בנתוני שוק בלבד, דבר העלול להוביל לתשלום יתר או חסר ולפגוע ביכולת הגיוס. אפיון תפקיד מקיף כולל הגדרת אחריות, סמכויות, כישורים נדרשים, מיומנויות ותנאי עבודה, ומהווה את הבסיס לקביעת שכר הוגן ותחרותי. מחקר של חברת Gartner מצא כי ביצוע אפיון מעמיק מפחית שגיאות בקביעת שכר בכ-35% ומשפר את הצלחת העובד החדש בכ-28%. המדריך מציג מתודולוגיה שלב-אחר-שלב המקשרת בין הגדרת הצרכים הארגוניים, אפיון המשרה והשוואה לנתוני שוק ועד לקביעת טווח השכר הסופי. הוא מיועד למעסיקים, מנהלי משאבי אנוש וחשבי שכר המבקשים לבסס את החלטותיהם על תשתית מקצועית ומוצקה.
הקשר בין תהליך גיוס איכותי לבקרת שכר אפקטיבית
ארגונים רבים מפרידים בין תהליך הגיוס לניהול השכר, אך מחקרים מראים כי כ-63% מהטעויות בתלושי שכר נובעות מנתונים שגויים שמקורם כבר בשלב הגיוס. קביעת טווח שכר ריאלי ומדויק, בהתאם לנתוני שוק ולמבנה התגמול הארגוני, היא הצעד הראשון למניעת עיוותי שכר ותחלופה גבוהה. תיעוד מלא של כל רכיבי השכר בחוזה העבודה – לרבות שכר בסיס, בונוסים, הטבות ותנאי פרישה – מונע את תופעת הפער בין ההבנה שבעל-פה לבין הרישום במערכת. שלב קליטת העובד הוא הקריטי ביותר: איסוף מסמכים כגון טופס 101, אישורי מס ופרטי חשבון בנק, והזנתם המיידית במערכת השכר, מצמצמים את הסיכון לניכויים שגויים ולחשיפה משפטית. על פי נתוני Gartner, כ-42% מהארגונים סובלים מטעויות שכר הנובעות מפערי תיעוד בין שלב הגיוס לשלב הקליטה, כאשר כל טעות עולה בממוצע 2.5 שעות עבודה לתיקון.
פרק 5: AI במחלקת השכר: תוכנית 100 הימים להטמעה בטוחה ומבוקרת בארגון
מדריך מעשי לבניית תוכנית 100 ימים להטמעת AI במחלקת השכר, משלב המיפוי והפיילוט ועד הרחבה מבוקרת, כולל בקרות, פרטיות, אימות תוצאות והערכת הצלחה.
AI במחלקת השכר: כיצד מאמתים תוצאות ומונעים טעויות קריטיות
AI במחלקת השכר 0מאמר הפתיחה 1מוכנות ארגונית 2פרטיות ואבטחת מידע 3אימות תוצאות 4הוגנות אלגוריתמית 5תוכנית 100 הימים מאמר 3 מתוך 5 בסדרת AI במחלקת השכר
