החברה מסרה לעובד מכתב פיטורים לאחר שדרש לקבל את טופס תנאי ההעסקה ואת העמלות להן הוא זכאי. בתום הליך משפטי היא חויבה לשלם לו יותר מ-182 אלף שקלים.
בית הדין לעבודה בירושלים חייב לאחרונה את חברת ייצור מוצרי הפלסטיק "קלבר תעשיות וסחר" לשלם כ-182 אלף שקלים פיצויים ושכר טרחת עורך דין לאיש מכירות שפוטר משום שביקש לקבל את סיכום תנאי ההעסקה שלו ואת העמלות להן הוא זכאי. כמחצית מהפיצוי נפסקה לו עבור העמלות והיתרה עבור אי-עריכת שימוע, עגמת הנפש שנגרמה לו עקב התכחשות החברה להתחייבויותיה, אי-מסירת תנאי העסקה, הפרשי פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות.
התובע (67) החל לעבוד בחברה ב-2013. לטענתו, בפברואר 2017 קיבל מכתב פיטורים לא צפוי, מבלי שנערך לו שימוע, רק משום שדרש את זכויותיו החוקיות. עוד הוא טען כי פיצויי הפיטורים שקיבל בסך 26,844 שקלים נמוכים ממה שהגיע לו בפועל, ובנוסף עתר לפיצויים על עגמת הנפש שנגרמה לו נוכח התנהלות החברה וזכויות סוציאליות שונות.
המעסיקה טענה בתגובה כי התובע זומן לפגישה עם המנהל בעקבות חוסר שביעות מהישגיו אך לא ניצל את ההזדמנות שניתנה לו לאחריה, ומשכך זומן לפגישת שימוע שלאחריה פוטר כדין. עוד נטען כי התובע קיבל את מלוא השכר והזכויות שהגיעו לו, וכי לא היה זכאי לעמלות משום שלא הגיע ליעדים. כדי להוכיח את טענתה צירפה המעסיקה העתק מטופס סיכום תנאי העסקה שלכאורה נחתם על-ידי התובע.
התובע הבהיר כי הפגישות היו פגישות עבודה רגילות, שלא נרמז לו בהן דבר על פיטורים. הוא אף הכחיש כי חתם על הטופס, וביקש מהחברה את המסמך המקורי כדי לשלוח אותו לבדיקה גרפולוגית אך היא לא המציאה אותו.
המכירות דווקא גדלו
השופטת שרה שדיאור קבעה כי עדותו של מנהל החברה הייתה "מתחמקת ומתחכמת" ולא ניתן לתת בה אמון כלל.
השופטת הבהירה כי לאורך ההליך החברה הציגה בפניה שלוש גרסאות שונות לגבי תנאי ההעסקה של התובע, באופן שאינו מאפשר לקבל אף אחת מהן, מה גם שהטופס שהוגש אינו אמין. מהצד השני עדות התובע הותירה רושם חיובי ומהימן והשופטת קיבלה את גרסתו למתווה העמלות. בהתאם לכך, נפסקו לו 84,725 שקלים עבור עמלות לשנים 2014-2016.
גם בסוגיית השימוע העדיפה השופטת את גרסת התובע. "התובע הציג גרסה סדורה ואמינה לפיה פוטר מבלי שהודע לו מראש כי נשקלת אפשרות לפטרו, מבלי שנמסרו לו הנימוקים והטענות כלפיו, מבלי שניתן לו זמן סביר להיערך לשימוע, מבלי שהוזמן לשימוע, מבלי שהתקיים שימוע בעניינו, ומבלי שניתן לו פרוטוקול לאחר קיום שימוע", נכתב.
השופטת הוסיפה כי טענת החברה שהתובע פוטר בשל אכזבה מנתוני המכירות שלו לא עולה בקנה אחד עם הנתונים שמעידים על גידול בהיקף המכירות. לעומת זאת, גרסת התובע שלפיה פוטר לאחר שביקש לקבל סיכום תנאי עבודה ועמלות הייתה אמינה ולא נסתרה. משכך, חויבה החברה בפיצויים של 50 אלף שקל על פיטורים ללא שימוע.
עוד כי באופן חריג זכאי התובע לפיצויים מתונים על עגמת הנפש שנגרמה לו עקב התנהלות החברה, שלא מילאה אחר התחייבויותיה מתחילת העסקתו.
בסיכומו של דבר זכה התובע בפיצויים של 157,397 שקלים שכללו גם השלמת פיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה, לגמל ודמי חופשה ואי מסירת הודעה על תנאי העסקה. לסכום זה הוסיפה השופטת 25 אלף שקלים עבור שכר טרחת עורך דין.
- ב"כ התובע: עו"ד ציון בהלול
- ב"כ הנתבעת: משה מאיר, עורך דין דיני עבודה
עו"ד סרגיי (דוד) מורין עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים

עדכוני פיסקה וחקיקה פבר' 2026
לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף. דיני עבודה 2026: בין מצב חירום במבצע "שאגת הארי" לשיגרת אפריל מבצע "שאגת הארי", שפתח צה"ל ב-28

טופס 106: המסמך הכי חשוב שאף אחד לא בודק. איך תדעו אם מגיע לכם החזר מס?
פברואר הוא חודש קריטי בכלכלה הישראלית. זה הזמן שבו מעסיקים מתחילים להנפיק את טופס 106 לעובדיהם. אם קיבלתם מייל עם קובץ מצורף בשם "106" או שקיבלתם מעטפה מהמעסיק

זכויות עובדים למעסיקים ולעובדים 2026 – מדריך מעשי
מבוא שנת 2026 מביאה עמה שורה של עדכונים משמעותיים בתחום דיני העבודה בישראל, המשקפים את ההתמודדות המתמשכת של המחוקק, בתי הדין לעבודה והשותפות החברתית עם

מאמר חובת הפרשה לפנסיה – מדריך מעודכן
חובת הפרשה לפנסיה – מדריך מעודכן למעסיקים ולעובדים חובת ההפרשה לפנסיה היא אחת מאבני היסוד של דיני העבודה בישראל. מדובר בזכות סוציאלית בסיסית שנועדה להבטיח

איך מתנהלת ביקורת שכר של משרד העבודה – שלב אחר שלב, המסמכים הנדרשים והטעויות שמובילות לקנסות
איך מתנהלת ביקורת שכר של משרד העבודה – שלב אחר שלב ביקורת שכר של משרד העבודה היא אחד ממנגנוני האכיפה המרכזיים בדיני העבודה בישראל. מטרתה

עדכונים בדיני עבודה וזכויות עובדים בישראל 2025–2026 – סקירה מוסדית מקיפה
עדכונים בדיני עבודה וזכויות עובדים בישראל 2025–2026 – סקירה מוסדית מקיפה שוק העבודה בישראל חווה בשנים האחרונות טלטלה רגולטורית עמוקה. שילוב של חקיקה חדשה, פסיקות