תפריט מכללת ידע

דף הבית » זכויות עובדים » תנאי עבודה » עבודה לאחר גיל פרישה

מאמרים חדשים
ארכיון
אפריל 2024
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930 

עבודה לאחר גיל פרישה

גיל הפרישה בישראל

גיל הפרישה בישראל נכון להיום עומד על גיל 67 לגברים ו-62 לנשים. גיל הפרישה לנשים עתיד לעלות בהדרגה בהתאם לשנת הלידה שלהן (החל מינואר 1960).

אנשים רבים מחכים בכיליון עיניים לגיל הפרישה, בעוד אחרים מעוניינים להמשיך ולעבוד. מדובר כמובן בשיקולים אישיים, שתלויים במצב בריאותי, רמת הכנסה ואופי משלח היד בו עסק/ה העובד/ת.

המשך עבודה לאחר גיל פרישה בראי הפסיקה

במסגרת פסק הדין ע"ע (ארצי) 209-10  ליבי וינברגר נ' אוניברסיטת בר אילן בית הדין הארצי לעבודה קבע כי שעה שעובדים מעוניינים להמשיך ולעבוד לאחר גיל פרישה, על המעסיק לבחון את הבקשה ולהפעיל שיקול דעת ענייני לרבות שיקולים הנוגעים לנסיבותיו האישיות של העובד: למשל מספר שנות עבודתו במקום העבודה, היקף זכאותו לגמלה ומצבו הכלכלי.

בנוסף נקבע כי יש לבחון את תרומתו של העובד למקום העבודה; את אופי התפקיד המבוצע על ידו (עבודה פיזית /משרדית) והאם יש חשש אובייקטיבי שכישוריו פחתו עם הגיל (עם מתן אפשרות לבדיקת תפקוד אינדיבידואלית במידת הצורך).

בפסק דין חדש ומעניין שניתן לאחרונה בב"ל  42684-11-18 פלונית נ' המל"ל, נדונה השאלה מהו "גיל הפרישה" ע"פ חוק גיל פרישה התשס"ד-2004 (להלן: "החוק").

התובעת, עובדת עצמאית הגישה תביעת נכות כללית, עת נקלעה למצב רפואי שפגם בכושר השתכרותה. תביעת התובעת נדחתה על ידי המל"ל  בנימוק כי אינה מבוטחת בביטוח נכות הואיל והגיעה לגיל פרישה. משנדחתה התביעה מנימוק זה לא בדק המל"ל את יתר תנאי הזכאות הקבועים כחוק.

המחלוקת בין הצדדים עסקה בשאלת "גיל הפרישה", בעניינה של התובעת.

בעוד המל"ל טען, כי גיל הפרישה של התובעת על פי החוק ובהתאם לתאריך לידתה עומד על 62 שנים, טענה התובעת, כי הוראות חוק גיל פרישה נותנות לאישה את זכות הבחירה להמשיך ולעבוד עד גיל הפרישה הקבוע לגבר ועל כן גיל הפרישה הקבוע הוא גיל 67.

גם היועץ המשפטי לממשלה תמך בעמדתו העקרונית של המוסד לביטוח לאומי אשר לדבריו משקפת את הוראות הדין הרלוונטיות.

לעמדתו, אין כל דרך לפרש את המונח "גיל פרישה" שבחוק הביטוח הלאומי כהצעת התובעת. היועץ המשפטי גרס, כי התובעת הגיעה לגיל 62 עוד בשנת 2013 ואילו את תביעתה לקבלת קצבת נכות הגישה ביום 1.11.16, לאחר שהגיעה לגיל הפרישה הקבוע לגביה בחוק.

יתרה מכך לשיטתו, אדם שהגיע לגיל פרישה אינו מבוטח בנכות כללית כאשר המחוקק החריג מהפרק הדן בביטוח נכות כללית את מי שהגיע לגיל פרישה מבלי שצוין גיל פרישת חובה או תלות בשאלה האם יצא המבוטח לגמלאות והאם החל לקבל קצבת אזרח וותיק. היועץ המשפטי ציין כי הוראות החוק הן ברורות ומפורשות ואינן מצריכות פרשנות.

בית הדין האזורי לעבודה גרס כי עקרון השוויון, הצורך בעידוד אנשים להמשיך לעבוד, וראיית קצבת הנכות כתחליף למשכורת – מטים את הכף לעבר המסקנה שפרשנות הביטוח הלאומי עולה כדי אפליה פסולה שאין לה הצדקה עניינית.

לפיכך התביעה התקבלה ונקבע שהביטוח הלאומי יבחן את זכויותיה של התובעת על בסיס ההנחה שבזמן הגשת התביעה היא טרם הגיעה לגיל פרישה.

על אף שפסק הדין לעיל  אינו מהווה הלכה מחייבת, ניתן להיווכח כי העמדה ההולכת ומתגבשת בפסיקה מעודדת המשך עבודה לאחר גיל פרישה.

נקודות חשובות שכדאי לשים לב אליהן, במידה ועובד/ת ממשיכים לעבוד לאחר גיל הפרישה-

עובדים ועובדות שעברו את גיל פרישת חובה וממשיכים לעבוד זכאים לביטוח פנסיוני כמו כל העובדים במשק, למעט במצב שבו החלו בעבודתם לאחר גיל הפרישה והם מקבלים קצבה (שאינה קצבה או גמלה מטעם  הביטוח הלאומי), כמו למשל פנסיה מעבודה קודמת.

כמו כן, במידה ועובד/ת ממשיכים לעבוד לאחר גיל פרישה, הם עשויים שלא להיות זכאים לקצבת זקנה או להיות זכאים לקצבת זקנה חלקית מחמת גובה הכנסותיהם מעבודה.

במקרה זה, ביטוח לאומי יעניק להם תוספת בגין דחיית הקצבה. שיעור התוספת בגין דחיית הקצבה יעמוד על 5% מהקצבה (כולל תוספת הוותק) עבור כל שנה שתשלום הקצבה נדחה בגלל הכנסות מעבודה.

בכל הנוגע לתשלום דמי ביטוח לאומיעובד/ת אחרי גיל פרישה שאינם משלמים קצבת זקנה, יישאו ביחד עם המעסיק בדמי הביטוח הלאומי,  דהיינו, חלק מדמי הביטוח הלאומי ינוכה משכר העובד/ת וחלקו על חשבון המעסיק, בעוד שאם העובד/ת מקבל/ת קצבת זקנה, תשלום דמי הביטוח  הלאומי יעשה על חשבון המעסיק בלבד.

מה קורה במצב שבו עובד מעוניין להתפטר בשל הגעתו לגיל פרישה? על-פי סעיף 11(ה) לחוק פיצויי פיטורים, התפטרות של עובד (יציאה לגמלאות) לאחר שנשאר לעבוד במקום העבודה אחרי גיל הפרישה נחשבת כפיטורים ומזכה אותו בפיצויי פיטורים,  ( הסעיף לא יחול על עובד אשר התקבל לעבודה לאחר גיל הפרישה).

לסיכום, מומלץ לכל העובדים שמבקשים להמשיך ולעבוד לאחר גיל פרישה לבחון ולשקלל את זכויותיהם והקצבאות המגיעות להם, ביחס להכנסותיהם הצפויות מעבודה ועל מעסיקים להעניק הזמנות תעסוקתית שווה לעובדים בכל גיל, תוך בחינה עניינית  של כישוריהם ותרומתם.

 

    תוכן עניינים