מנכ"לית, שפוטרה לאחר שהחברה נרכשה על ידי קבוצה גדולה, זכתה בפיצויים של כ-180 אלף שקל בין היתר עקב פגמים בהליך השימוע ותשלום פיצויי פיטורים בחסר.
בית הדין לעבודה בתל-אביב קבע לאחרונה כי ההחלטה לפטר את מנכ"לית חברת "דרך המעבדה" הייתה ידועה מראש עוד לפני שנערך לה שימוע, ולכן פיטוריה נעשו שלא כדין. למנכ"לית נפסקו כ-180 אלף שקל שכוללים גם השלמת פיצויי פיטורים ובונוס שנתי. לצד זאת, נדחתה טענתה כי החברה פגעה בשמה הטוב כשפנתה למעסיקה החדשה שלה בטענה להפרת תנאי איסור תחרות.
התובעת פוטרה כ-3 שנים לאחר שהחברה נרכשה על ידי חברה שבבעלות חברת האחזקות "כימוביל".
ב-2016 היא תבעה את "דרך המעבדה" בטענה שנערך לה שימוע למראית עין בלבד כיוון שההחלטה על פיטוריה נלקחה עוד לפני כן. התובעת ציינה כי כבר ביום שבו זומנה לשימוע היא נותקה מהמערכת הממוחשבת ומנכ"ל הקבוצה הודיע לה כי הוחלט לפטר אותה בשל שינויים ארגוניים בחברה. משכך לטענתה פיטוריה נעשו שלא כדין.
עוד היא תבעה להשלמת פיצויי פיטורים שכן קיבלה רק את הפיצויים שנצברו לה בקופות הגמל, ובנוסף טענה כי היא זכאית לבונוס שנתי.
מטעם דרך המעבדה נטען מנגד כי התובעת פוטרה משום שלא התאימה עוד לניהול החברה שצמחה וגדלה. עוד נטען כי הליך השימוע היה תקני וכי ההחלטה לפטר את התובעת נלקחה רק לאחר שטענותיה נשמעו בקשב רב ובנפש חפצה.
ניתוק התובעת מהמחשבים, כך נטען, נעשה מתוך חשש לחשיפת מידע סודי, שהתברר שלא היה לשווא נוכח העובדה שמיד עם פיטוריה עברה התובעת לחברה מתחרה.
בנוסף נטען כי התובעת לא זכאית להשלמת פיצויים משום שהיא חתומה על סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים שמזכה אותה רק בכספים שנצברו לה בקופות הפנסיה, וכי הבונוס ניתן לשיקול הדעת של ההנהלה, והיא לא הייתה שבעת רצון מהתובעת.
נוסח לא תקין
השופטת אסנת רובוביץ-ברכש שוכנעה כי התובעת פוטרה מטעם ענייני עקב סימני השאלה שעלו לגבי ההתאמה שלה להמשיך לנהל את החברה שגדלה והתפתחה לאחר הרכישה.
עם זאת, השופטת קיבלה את הטענה שההחלטה נלקחה עוד לפני השימוע, כפי שעלה מתמלול השיחה. העובדה שהתובעת נותרה ממערכת המחשוב עוד בעת הזימון לשימוע מחזקת מסקנה זו, נקבע. השופטת הוסיפה כי פגם נוסף בפיטורים הוא כי הזימון לשימוע לא היה מפורט דיו.
כמו כן נקבע כי התובעת זכאית להפרשי פיצויי פיטורים על רוב תקופת עבודתה משום שהסכם העבודה שלה לא נוסח בהתאם לתנאי סעיף 14 לחוק. השופטת ציינה כי על הנוסח המלא של הסעיף חתמה התובעת רק ב-2014 ועל כן המעסיקה חייבת לה הפרשי פיצויי פיטורים עד מועד זה.
גם התביעה לבונוס השנתי התקבלה משום שלא הוכחה טענת הנתבעת כי לא הייתה שבעת רצון מעבודת התובעת, בין היתר נוכח העובדה שהציע לה להמשיך לעבוד כיועצת חיצונית.
עם זאת, השופטת דחתה את טענת התובעת כי החברה פגעה בשמה הטוב כשיצרה קשר עם המעסיקה החדשה שלה. השופטת הבהירה כי התובעת חתומה על תניית אי תחרות והנתבעת הייתה רשאית לעדכן את החברה החדשה שהיא מחויבת שלא לגלות סודות מסחריים.
בסיכומו של דבר נפסקו לתובעת כ-180 אלף שקל שכוללים פיצוי על פיטורים שלא כדין, בונוס שנתי, השלמת פיצויי פיטורים, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
- ב"כ התובעת: עו"ד משה בן דת
- ב"כ הנתבעת: טומי מנור ונעה פלר-ממן, עורכי דין לענייני עבודה
עו"ד גל מזרחי נחום עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים
מחשבון ROI לגיוס עובדים
מחשבון ROI בגיוס איכותי המחשבון ממחיש את הכדאיות הכלכלית של השקעה בבקרת גיוס איכותית. הוא משווה בין עלות הבקרה לבין החיסכון השנתי הצפוי ממניעת גיוסים
עלות גיוס שגוי – ניתוח כלכלי של גיוס לא מוצלח
גיוס שגוי הוא אחת ההחלטות היקרות ביותר שארגון יכול לעשות, ועלויותיו הכלכליות לרוב אינן מתועדות במלואן. מחקרים בארה"ב מראים כי כ-46% מהעובדים החדשים נכשלים בתפקידם תוך 18 חודשים, כאשר הרוב המכריע של הכישלונות נובע מחוסר התאמה תרבותית ולא מפגמים מקצועיים. בישראל, כ-30% מהעובדים עוזבים את מקום עבודתם כבר בשנה הראשונה, חלקם בעקבות תהליך גיוס וקליטה לקוי. העלויות הישירות כוללות הוצאות פרסום המשרה שיכולות להגיע לעשרות אלפי שקלים, שעות עבודה יקרות של מנהלים ומגייסים, ועלויות הדרכה וקליטה המוערכות בין 10,000 ל-20,000 שקל לעובד. המאמר מציע מתודולוגיה מעשית ומובנת לזיהוי מרכיבי העלות הישירים והעקיפים ולחישוב החזר השקעה אמיתי בתהליכי גיוס מדויקים ואיכותיים יותר.
אפיון תפקיד מול הגדרת שכר – המדריך המלא למעסיק
אחד האתגרים המורכבים ביותר בניהול משאבי אנוש הוא הקשר בין אפיון התפקיד לבין קביעת השכר הנכון. ארגונים רבים נוטים לדלג על שלב האפיון ולעסוק בנתוני שוק בלבד, דבר העלול להוביל לתשלום יתר או חסר ולפגוע ביכולת הגיוס. אפיון תפקיד מקיף כולל הגדרת אחריות, סמכויות, כישורים נדרשים, מיומנויות ותנאי עבודה, ומהווה את הבסיס לקביעת שכר הוגן ותחרותי. מחקר של חברת Gartner מצא כי ביצוע אפיון מעמיק מפחית שגיאות בקביעת שכר בכ-35% ומשפר את הצלחת העובד החדש בכ-28%. המדריך מציג מתודולוגיה שלב-אחר-שלב המקשרת בין הגדרת הצרכים הארגוניים, אפיון המשרה והשוואה לנתוני שוק ועד לקביעת טווח השכר הסופי. הוא מיועד למעסיקים, מנהלי משאבי אנוש וחשבי שכר המבקשים לבסס את החלטותיהם על תשתית מקצועית ומוצקה.
הקשר בין תהליך גיוס איכותי לבקרת שכר אפקטיבית
ארגונים רבים מפרידים בין תהליך הגיוס לניהול השכר, אך מחקרים מראים כי כ-63% מהטעויות בתלושי שכר נובעות מנתונים שגויים שמקורם כבר בשלב הגיוס. קביעת טווח שכר ריאלי ומדויק, בהתאם לנתוני שוק ולמבנה התגמול הארגוני, היא הצעד הראשון למניעת עיוותי שכר ותחלופה גבוהה. תיעוד מלא של כל רכיבי השכר בחוזה העבודה – לרבות שכר בסיס, בונוסים, הטבות ותנאי פרישה – מונע את תופעת הפער בין ההבנה שבעל-פה לבין הרישום במערכת. שלב קליטת העובד הוא הקריטי ביותר: איסוף מסמכים כגון טופס 101, אישורי מס ופרטי חשבון בנק, והזנתם המיידית במערכת השכר, מצמצמים את הסיכון לניכויים שגויים ולחשיפה משפטית. על פי נתוני Gartner, כ-42% מהארגונים סובלים מטעויות שכר הנובעות מפערי תיעוד בין שלב הגיוס לשלב הקליטה, כאשר כל טעות עולה בממוצע 2.5 שעות עבודה לתיקון.
פרק 5: AI במחלקת השכר: תוכנית 100 הימים להטמעה בטוחה ומבוקרת בארגון
מדריך מעשי לבניית תוכנית 100 ימים להטמעת AI במחלקת השכר, משלב המיפוי והפיילוט ועד הרחבה מבוקרת, כולל בקרות, פרטיות, אימות תוצאות והערכת הצלחה.
פרק 4: AI במחלקת השכר: הוגנות אלגוריתמית, הטיות ופערי שכר בארגון
כיצד מזהים ומונעים הטיות במערכות AI המשמשות את מחלקת השכר? מדריך מעשי לבדיקת פערי שכר, הוגנות אלגוריתמית, מדדי בקרה, קבוצות השוואה ותהליכי ניטור.