מנכ"לית, שפוטרה לאחר שהחברה נרכשה על ידי קבוצה גדולה, זכתה בפיצויים של כ-180 אלף שקל בין היתר עקב פגמים בהליך השימוע ותשלום פיצויי פיטורים בחסר.
בית הדין לעבודה בתל-אביב קבע לאחרונה כי ההחלטה לפטר את מנכ"לית חברת "דרך המעבדה" הייתה ידועה מראש עוד לפני שנערך לה שימוע, ולכן פיטוריה נעשו שלא כדין. למנכ"לית נפסקו כ-180 אלף שקל שכוללים גם השלמת פיצויי פיטורים ובונוס שנתי. לצד זאת, נדחתה טענתה כי החברה פגעה בשמה הטוב כשפנתה למעסיקה החדשה שלה בטענה להפרת תנאי איסור תחרות.
התובעת פוטרה כ-3 שנים לאחר שהחברה נרכשה על ידי חברה שבבעלות חברת האחזקות "כימוביל".
ב-2016 היא תבעה את "דרך המעבדה" בטענה שנערך לה שימוע למראית עין בלבד כיוון שההחלטה על פיטוריה נלקחה עוד לפני כן. התובעת ציינה כי כבר ביום שבו זומנה לשימוע היא נותקה מהמערכת הממוחשבת ומנכ"ל הקבוצה הודיע לה כי הוחלט לפטר אותה בשל שינויים ארגוניים בחברה. משכך לטענתה פיטוריה נעשו שלא כדין.
עוד היא תבעה להשלמת פיצויי פיטורים שכן קיבלה רק את הפיצויים שנצברו לה בקופות הגמל, ובנוסף טענה כי היא זכאית לבונוס שנתי.
מטעם דרך המעבדה נטען מנגד כי התובעת פוטרה משום שלא התאימה עוד לניהול החברה שצמחה וגדלה. עוד נטען כי הליך השימוע היה תקני וכי ההחלטה לפטר את התובעת נלקחה רק לאחר שטענותיה נשמעו בקשב רב ובנפש חפצה.
ניתוק התובעת מהמחשבים, כך נטען, נעשה מתוך חשש לחשיפת מידע סודי, שהתברר שלא היה לשווא נוכח העובדה שמיד עם פיטוריה עברה התובעת לחברה מתחרה.
בנוסף נטען כי התובעת לא זכאית להשלמת פיצויים משום שהיא חתומה על סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים שמזכה אותה רק בכספים שנצברו לה בקופות הפנסיה, וכי הבונוס ניתן לשיקול הדעת של ההנהלה, והיא לא הייתה שבעת רצון מהתובעת.
נוסח לא תקין
השופטת אסנת רובוביץ-ברכש שוכנעה כי התובעת פוטרה מטעם ענייני עקב סימני השאלה שעלו לגבי ההתאמה שלה להמשיך לנהל את החברה שגדלה והתפתחה לאחר הרכישה.
עם זאת, השופטת קיבלה את הטענה שההחלטה נלקחה עוד לפני השימוע, כפי שעלה מתמלול השיחה. העובדה שהתובעת נותרה ממערכת המחשוב עוד בעת הזימון לשימוע מחזקת מסקנה זו, נקבע. השופטת הוסיפה כי פגם נוסף בפיטורים הוא כי הזימון לשימוע לא היה מפורט דיו.
כמו כן נקבע כי התובעת זכאית להפרשי פיצויי פיטורים על רוב תקופת עבודתה משום שהסכם העבודה שלה לא נוסח בהתאם לתנאי סעיף 14 לחוק. השופטת ציינה כי על הנוסח המלא של הסעיף חתמה התובעת רק ב-2014 ועל כן המעסיקה חייבת לה הפרשי פיצויי פיטורים עד מועד זה.
גם התביעה לבונוס השנתי התקבלה משום שלא הוכחה טענת הנתבעת כי לא הייתה שבעת רצון מעבודת התובעת, בין היתר נוכח העובדה שהציע לה להמשיך לעבוד כיועצת חיצונית.
עם זאת, השופטת דחתה את טענת התובעת כי החברה פגעה בשמה הטוב כשיצרה קשר עם המעסיקה החדשה שלה. השופטת הבהירה כי התובעת חתומה על תניית אי תחרות והנתבעת הייתה רשאית לעדכן את החברה החדשה שהיא מחויבת שלא לגלות סודות מסחריים.
בסיכומו של דבר נפסקו לתובעת כ-180 אלף שקל שכוללים פיצוי על פיטורים שלא כדין, בונוס שנתי, השלמת פיצויי פיטורים, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
- ב"כ התובעת: עו"ד משה בן דת
- ב"כ הנתבעת: טומי מנור ונעה פלר-ממן, עורכי דין לענייני עבודה
עו"ד גל מזרחי נחום עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים
המסלול המשולב: בקרת שכר, HR, AI ורכש חכם לחיסכון העתק
המסלול המשולב להתייעלות ארגונית מחבר בין ארבעה מנועי חיסכון: בקרת שכר, ניהול משאבי אנוש חודשי, בינה מלאכותית ורכש חכם. המאמר מציג כיצד ניתן לזהות עלויות סמויות, להפחית עבודה חוזרת, לשפר את ניהול העובדים ולייעל התקשרויות עם ספקים. בנוסף, הוא כולל מודל חיסכון מצטבר, דוגמה כספית, מדדי ביצוע ותוכנית יישום ל־90 יום. יעד החיסכון של 15%–25% מוצג כפוטנציאל לבחינה בהתאם לנתוני הארגון, ולא כהבטחת תוצאה.
מוקד חירום למעסיק: 7 החלטות רגישות בניהול עובדים ושכר
מוקד חירום למעסיק מסייע בקבלת החלטות רגישות בניהול עובדים ושכר. המדריך מציג שבעה תחומים מרכזיים: פיטורים, שינוי תנאי העסקה, תשלומים וקיזוזים, מילואים, היעדרויות, טיפול בתלונות וביקורות רגולטוריות. בנוסף, המאמר כולל טבלאות בקרה, נוהל קבלת החלטות והמלצות לצמצום סיכונים משפטיים, כספיים ותפעוליים בשגרה ובמצבי חירום.
מבנה ארגוני והגדרת תחומי אחריות וסמכות בניהול משאבי אנוש
מבנה ארגוני נכון מגדיר מי אחראי לכל תחום, מי מוסמך לקבל החלטות וכיצד עוברים מידע ואחריות בין עובדים ומחלקות. המדריך מציג דרך מעשית לתכנון מבנה ארגוני, הגדרת תפקידים, חלוקת אחריות וסמכות, בניית מטריצת סמכויות, שימוש במודל RACI וחיבור בין ניהול משאבי אנוש, תהליכי עבודה ובקרת שכר.
כמה פעמים נוגעים בתלוש? המחיר הסמוי של עבודה ידנית במערך השכר
עבודה ידנית במערך השכר אינה מסתכמת בזמן ההקלדה. כל העתקה, תיקון, אישור או העברת נתון בין עובדים, קבצים ומערכות יוצרת נקודת מגע נוספת שעלולה להגדיל עלויות, להאריך את תהליך סגירת השכר ולהעלות את הסיכון לטעויות. המאמר מציג מודל מעשי למיפוי נקודות מגע ידניות, מדידת זמן וסיכון, איתור צווארי בקבוק ותעדוף תהליכים לאוטומציה. בנוסף, הוא מסביר כיצד לשלב אוטומציה עם בקרות, התאמות נתונים וניהול חריגים, ולמדוד את השיפור באמצעות מדדי ביצוע והשוואה לפני ואחרי.
מדד דליפת השכר: איפה כסף יוצא ממערך השכר בלי שההנהלה רואה?
מודל Payroll Leakage לאיתור תשלומי יתר, כפילויות, שעות חריגות, רכיבים ישנים ופערי נתונים שמגדילים את עלות השכר בלי החלטה מודעת.
עדכוני פסיקה וחקיקה ספטמבר 2026
עדכוני פסיקה וחקיקה לספטמבר 2026 בתחום בקרת השכר: שינויים בשכר המינימום, מדרגות המס, ניכויים לעובדים זרים, היתרי העסקה, זכויות מילואים, חופשה שנתית ואכיפת דיני עבודה. המאמר מרכז את העדכונים המרכזיים ואת המשמעות המעשית שלהם למעסיקים, חשבי שכר ומנהלי משאבי אנוש.