הענקת זכויות סוציאליות לעובדים – זכות או חובה?

כיום אין זה משנה מה גובה המשכורת של העובד, ומה תפקידו: ברור לחלוטין שעליו לקבל זכויות הסוציאליות, שמאפשרות לו להגיע לעבודה וליהנות משלל הטבות שנקבעו עבורו בחוק. מה שמעניין לבחון זה, שלא תמיד הזכויות הסוציאליות מיושמות, ולא תמיד העובד מעוניין בהן.

כשמעסיקים לא מכבדים את הזכויות הסוציאליות של העובדים

יש מעסיקים המתעלמים מההיקף המלא של זכויות סוציאליות, המגיעות לעובדים שלהם על פי חוק. חשוב לציין, שהם עוברים על החוק, וצפויים לעונשים במידה והעובדים יחליטו לתבוע אותם. מתן זכויות סוציאליות אינו בונוס או פריבילגיה – אלה הטבות החקוקות בחוקי מדינת ישראל.

לא תמיד העובדים מעוניינים בזכויות סוציאליות

לפעמים המעסיקים מנצלים את החוק, כדי להכניס זכויות פיקטיביות במשכורת. למשל, כשמכניסים לתלוש הטבות של החברה כמו שימוש בחדר הכושר, חדר אוכל חינמי ועוד. העובד יכול לקבל את תלוש המשכורת שלו ולהבין שהורידו לו הרבה מאד כסף עבור "זכויות" שהוא כלל לא מעוניין לקבל – ולא היה מיודע על כך שהן מגולמות לו במשכורת.

מה הן הזכויות הסוציאליות המגיעות לכל עובד במדינת ישראל?

הזכויות הבסיסיות שכל מעסיק חייב להפריש ולכבד הן: ימי חופשה, פיצויי פיטורים, ימי מחלה וההפרשות לגמלת הפנסיה. אלה הם הדברים הבסיסיים שעובד זקוק להם, בכדי להמשיך לשמור על מקום העבודה שלו מבלי להרגיש שהוא עבד, שהוא לא יכול לקחת חופש מדי פעם או לנוח בבית בזמן מחלה. מעבר לזכויות אלה כל מעסיק רשאי להוסיף הטבות כאוות נפשו ולפי רצונו.

האם ההפרשות ופדיון הזכויות זהים מעובד לעובד?

השכר עבור ימי חופשה או מחלה, פיצויי הפיטורין או ההפרשות לפנסיה מבוססים על השכר החודשי, כך שברור שאי אפשר להשוות בין זכויות של אדם אחד לאדם אחר, כל אחד על פי שכרו, גובה המיסים שהוא משלם או ההטבות על פי מצבו המשפחתי והאישי. בנוסף, אנשים שרוב המשכורת שלהם מורכבת מבונוסים ועמלות, יכולים לגלות בזעזוע שהפדיון הכספי היה נמוך בהרבה ממה שחישבו, כי הוא התבסס על המשכורת הבסיסית שלהם ולא על המשכורת הכוללת, שבה גולמו בכל חודש הבונוסים והעמלות.