נקבע כי העובד פוטר שלא כדין, ללא שימוע תקין וללא הודעה מוקדמת.
בית הדין לעבודה בירושלים מתח לאחרונה ביקורת חריפה על התנהלותה של חברת אבטחה עקב פיטורי עובד ללא הודעה מוקדמת, עריכת שימוע בדיעבד – לא פחות מחמישה שבועות לאחר הפיטורים, והנפקת תלושי שכר לא תקינים. סגן נשיא בית הדין השופט כאמל אבו קאעוד פסק למאבטח שפוטר כ-74 אלף שקל עבור פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, פיצוי על פיטורים ללא שימוע ועל פגמים בתלושי השכר והוצאות.
המאבטח הוצב מטעם החברה בפרויקט של רשות השידור בירושלים במשך יותר מ-14 שנה. לפני כ-3 שנים הוא פלט כדור מנשקו וזומן לשיחה עם הקב"ט האזורי, שלאחריה נאמר לו כי בחצי שנה הקרובה יעבוד על תנאי ואם יפר שוב את הנהלים – יפוטר באופן מיידי.
בפועל, בתום תקופת התנאי הוא פוטר ללא סיבה ואף הוזמן כחמישה שבועות לאחר הפסקת עבודתו למעין "שימוע" ושולמו לו פיצויי פיטורים של כ-50 אלף שקל.
בתביעה שהגיש נגד החברה לפני כשנתיים, ביקש התובע בין היתר פיצויים על פיטורים ללא שימוע, דמי הודעה מוקדמת, פיצוי על פגמים בתלושי השכר והפסד דמי אבטלה בשל איחור במסירת מכתב הפיטורים ועגמת נפש.
הנתבעת טענה מנגד כי התובע הוא שביקש לעבוד רק עד יולי – המועד שבו סיים את לימודיו האקדמיים בתחום התקשורת בו רצה להשתלב. לטענתה, הפגישה שאליה זומן הייתה לצורך שיבוץ מחדש אך התובע סירב לפרויקטים השונים שהוצעו לו והתפטר.
למראית עין
אולם סגן הנשיא אבו קאעוד קיבל את גרסת התובע בנוגע להשתלשלות העניינים עד לסיום העסקתו.
התובע, קבע השופט, היה בטוח שאם יבצע את תפקידו כיאות ימשיך בעבודתו באותו מתקן. בפועל, בתום תקופת התנאי עבודתו הופסקה בהפתעה ואז, כחמישה שבועות לאחר מכן הוא זומן לפתע לשיחת שימוע שנועדה למראית עין בלבד. בכך, קבע השופט, פגעה התובעת בזכות הטיעון של התובע והפרה את הדין.
ביקורת נוספת נמתחה על הנתבעת לאחר שהשופט עיין בתלושי השכר שלה ולא הבין מה כתוב בהם. השופט התייחס לכך בחומרה רבה נוכח הפגיעה בזכותו של התובע לדעת מהן זכויותיו וממה מורכבים שכרו וזכויותיו הסוציאליות.
"אין המדובר בעניין טכני", כתב השופט בהקשר זה, "אלא חלק מהחובה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת, ואין להסתפק במסירת תלוש עם נתונים גדושים שרק חשב השכר של המעסיק יכול להבין את האמור בו".
מאחר שהשופט ראה את התנהלות הנתבעת בנושא התלושים בחומרה רבה וביקש להרתיע אותה ומעסיקים נוספים מהתנהלות שכזו המנצלת את חולשת העובדים ומקשה על בירור תביעותיהם, הוא החליט לחייב אותה בפיצוי משמעותי של 30,000 שקל רק ברכיב זה.
בנוסף נפסקו לתובע הפרשי פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ופיצוי על פיטורים שלא כדין.
עם זאת, רכיבי התביעה של עיכוב מכתב הפיטורים, הפסד דמי אבטלה ועגמת הנפש נדחו בהיעדר ביסוס עובדתי.
בסיכומו של דבר נפסקו לתובע פיצויים של כ-74 אלף שקל כולל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
- ב"כ התובע: עו"ד אלעד גז
- ב"כ הנתבעת: נעמי בן אברהם, עו"ד לענייני עבודה
עו"ד אבי רסיוק עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים
מדריך חגי תשרי תשפ"ז (2026)
מדריך חגי תשרי תשפ"ז מספק סקירה משפטית ומעשית מקיפה לקראת חודש תשרי תשפ"ז, הכולל את לוח מועדי החגים לתקופה ספטמבר–אוקטובר 2026. המדריך עוסק בחישוב דמי חגים הן לעובדים חודשיים והן לעובדים שעתיים, תוך התייחסות לכללים המיוחדים החלים כאשר חג נופל בשבת.
שי לחג: מתנה, זכות או חובה? כל מה שרציתם לדעת
מדי ערב ראש השנה ופסח מתעוררת מחדש השאלה האם מעסיקים חייבים על פי דין להעניק שי לחג לעובדיהם, או שמדובר במחווה וולונטרית בלבד. המאמר סוקר את המסגרת המשפטית הרלוונטית, לרבות הסכמים קיבוציים, צווי הרחבה והסדרים ענפיים הקובעים את החובה בפועל.
עבודה בחגים: המדריך המלא והמקיף לדיני עבודה, תגמול ובקרת שכר
עבודה בחגים: המדריך המלא והמקיף לדיני עבודה, תגמול ובקרת שכר ניתוח מעמיק של הדינים, צווי ההרחבה וההלכות הפסוקות: משעות ערבי חג, דרך חישובי
השפעת הבינה המלאכותית על פערי שכר מגדריים: הזדמנות או סיכון חדש?
מחקר זה בוחן את ההשפעה המורכבת של מערכות בינה מלאכותית על פערי השכר המגדריים בישראל ובשווקים גלובליים. הממצאים מצביעים על כך שלצד הפוטנציאל הממשי לזיהוי והפחתת הטיות אנושיות בתהליכי גיוס ותמחור שכר, קיים סיכון משמעותי שמערכות AI דווקא יעמיקו פערים קיימים. הסיבה המרכזית לכך היא שאלגוריתמים המאומנים על נתונים היסטוריים עלולים לשעתק ולהגביר הטיות מגדריות שהיו קיימות בשוק העבודה לאורך שנים. המחקר מדגיש את הצורך במדיניות פיקוח ורגולציה על מערכות AI המשמשות בהחלטות שכר וגיוס, תוך הבטחת שקיפות ובקרה מתמדת על תוצאות האלגוריתמים. המסקנה המרכזית היא שהטכנולוגיה כשלעצמה אינה ניטרלית, ורק יישום מושכל ומפוקח שלה יוכל להפוך את הבינה המלאכותית לכלי לקידום שוויון מגדרי אמיתי בשכר.
מדד שגיאות השכר של ישראל 2026
מדד שגיאות השכר של ישראל לשנת 2026 הוא דוח מוסדי שנתי המרכז נתונים ומגמות הנוגעות לטעויות בחישוב שכר עובדים במשק הישראלי. הדוח בוחן תחומים מגוונים כגון אי-עמידה בדרישות חוקי העבודה, פערי שכר בין קבוצות אוכלוסייה שונות, וליקויים נפוצים בתלושי השכר. הממצאים מבוססים על נתונים מוסדיים ומיועדים לשמש כלי עבודה מעשי הן למעסיקים והן לעובדים המבקשים לוודא כי זכויותיהם נשמרות. הדוח עוסק גם בהשלכות המשפטיות והכלכליות של שגיאות שכר חוזרות ונשנות על ארגונים ועל העובדים הנפגעים מהן. בסך הכול, מדד שגיאות השכר 2026 מהווה מקור מידע אמין ומקיף לכל מי שעוסק בניהול שכר, משאבי אנוש, או ייעוץ עבודה בישראל.
פסיקה וחקיקה – אוגוסט 2026
עדכוני פסיקה וחקיקה בדיני עבודה – אוגוסט 2026 החודש האחרון הביא עמו שורה של התפתחויות חשובות בדיני העבודה. חלקן משנות נהלים באופן מיידי, אחרות קובעות
