ככלל, מעסיק אינו רשאי לסרב להעסיק אשה בשל כך בלבד, שהודיעה, עם קבלתה לעבודה, שאינה מסכימה, מטעמים משפחתיים, לעבוד בשעות הלילה.

כלל זה אינו חל על מקומות עבודה ושירותים הכרוכים בעבודת לילה, כגון: שירותי המכס, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, מקום שמטפלים בו בחולים או בנכים, בתי מלון, או לגבי מי שמשמש בתפקיד הנהלה.

עובדת המועסקת בעבודת לילה זכאית לתנאים הבאים:

• מנוחה של 12 שעות לפחות בין יום עבודה אחד למשנהו, אלא אם כן העובדת הסכימה בכתב, להפסקה קצרה יותר ובתנאי שההפסקה אינה קצרה מ-8 שעות.
• משקה חם ומקום מתאים למנוחה בעת הפסקה.
• אמצעי תחבורה, למקום העבודה וממנו, ככל שאין אפשרות להסתייע בשירותי תחבורה אחרים.

זכות להיעדר מהעבודה

אשה השוהה, באישור לשכת הסעד ומשרד הרווחה, במקלט לנשים מוכות, זכאית להיעדר מעבודתה, בתקופת השהות במקלט, אם עבדה  אצל המעסיק (או באותו מקום עבודה) שישה חודשים רצופים לפחות.

זאת בתנאי שתקופת ההיעדרות לא תעלה על שישה חודשים במהלך שנים עשר החודשים שלאחר תחילת השהייה של העובדת במקלט.

היעדרות מעבודה, בנסיבות אלה, כמוה כחופשה ללא תשלום ותקופת ההיעדרות לא מוכרת בקשר לזכויות התלויות בוותק בעבודה, כגון: פיצויי פיטורים או תוספת ותק.

הגבלת פיטורים:

בתקופה שבה עובדת רשאית להיעדר מעבודתה עקב היותה במקלט לנשים מוכות וכן במשך 90 ימים מכן, אין לפטר עובדת ואין לפגוע בהיקף משרתה או בהכנסתה, ובתקופות אלה, אין לתת לעובדת הודעה מוקדמת לפיטורים, אלא אם ניתן לפיטורים היתר ממשרד הכלכלה והתעשייה.