הלנת שכר הוא מצב בו העובד לא קיבל את המשכורת שלו בזמן, או שקיבל אותה באופן חלקי בלבד. נשאלת השאלה, מה הוא הזמן לקבל משכורת?

האם זה לא נתון לשיקול דעתו של המעסיק? ובכן, במידה מסוימת כן. מדובר בתאריך בו המעסיק התחייב לשלם משכורות, בתאריך שנוח לו משיקוליו – אך עליו לדבוק בתאריך זה גם כאשר התאריך מתברר כבעייתי מבחינת הוצאת כספים. אם מנהל מחליט לשנות את תאריך תשלום המשכורות, עליו ליידע מראש ובזמן את עובדיו, ולהבין שמכאן ואילך זהו התאריך החדש, אליו הוא מחויב.

האם העובדים אמורים לגלות סבלנות כלפי קשיי המעביד?

בחברות קטנות זה קורה לא מעט, שמעסיקים בתקופות קשות מתקשים לשלם את משכורות העובדים, ומבקשים מהם "להיות איתם סבלניים" ואפילו מבטיחים שזה ישתלם להם. כמובן, כולנו גדלנו על הסיפור של "כשגוגל היו סטארט אפ מתחיל ולא יכלו לשלם למנקה שלהם, הם נתנו לה כמה מניות והבטיחו לה שזה ישתלם לה, והנה היום היא מיליארדרית רק בגלל שהיה לה את החזון להבין, שהמניה שווה יותר מכסף מזומן בבנק".  אז בואו נעשה סדר: אם החברה בנויה כך העובדים לא נהנים מההצלחות ומההישגים שלה, אין שום סיבה לבקש מהם לגלות סבלנות לעיכוב משכורות בתקופות הקשות שלה.

הלנת שכר עלולה לגרור תביעה

אם מעסיק לא משלם לעובד שלו את משכורתו ביום המשכורת המסוכם ביניהם , העובד יוכל לתבוע אותו – וגם לנצח. גם אם המעסיק התכוון בלב שלם לפצות את העובד בגדול על תשלום המשכורת במועד מאוחר יותר מזה שנקבע.  החוק הוא לצד העובד במקרה זה, וחבל להיכנס להליכים משפטיים מיותרים.

הלנת שכר עלולה לגרור פיצויים כספיים

עובד שלא קיבל את המשכורת שלו בתאריך שאליו התחייב המעסיק, יכול לדרוש פיצויים כדלקמן: שבוע ראשון אחרי המועד של המשכורות: לעובד מגיע לקבל משכורת פלוס חמישה אחוז פיצויים. שבוע לאחר מכן (או אפילו חלק מהשבוע – פיצוי בסך עשרה אחוזים, וכן הלאה, כולל הפרשי הצמדה ועוד). בהחלט לא נעים עבור המעסיק שגם כך שרוי במצב כלכלי לא פשוט. הפתרון היחידי הוא להפסיק את העבודה של העובד לפני שמגיעים למצב בו לא ניתן לשלם לו משכורת, ולא לגרור את הבעיה מתוך מחשבה שיהיה בסדר.