מועמדת לעבודה בחברת ביטוח נשאלה אם היא בהיריון ולא התקבלה לעבודה. עם זאת, הפיצוי שתקבל נמוך יחסית, מאחר שבית הדין לעבודה שוכנע כי היא פעלה בחוסר תום לב.
בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב קיבל את תביעתה של מי שהיתה מועמדת לעבודה ב"מ.ד. תשובה סוכנות לביטוח", והורה לסוכנות הביטוח לשלם לתובעת פיצוי בסך 15,000 שקל, כיון שמועמדותה נדחתה לאחר שמנהלת בסוכנות חשבה שהיא בהריון.
עם זאת, השופטת אירית הרמל פסקה פיצוי נמוך ביותר לתובעת, מאחר ששוכנעה כי התובעת פעלה בחוסר תום לב, ולא באמת ביקשה לעבוד בחברה.
התובעת, שהיתה מובטלת באותה עת וקיבלה דמי אבטלה, הופנתה בנובמבר 2016 לנתבעת על ידי לשכת התעסוקה. מנהלת תיקי לקוחות בנתבעת שלחה לה דואר אלקטרוני במטרה לתאם איתה ראיון למשרת מזכירה.
התובעת ביקשה לתאם "ליום שני בצהריים", ובדרך אגב הזכירה שהיא "עם בחילות בוקר". בתגובה לכך שאלה אותה מנהלת האם התובעת בהריון. התובעת השיבה שעוד "מוקדם מכדי לומר". על כך השיבה המנהלת: אם יש הריון באופק אז אנחנו נוותר. תודה לך".
מאוחר יותר התברר שהתובעת לא היתה בהריון במועד זה. בכל מקרה היא לא פנתה יותר אל הנתבעת, ומצאה עבודה אחרת מספר שבועות לאחר אותה התכתבות.
לאחר שהגישה את תביעתה לפיצוי, בעלי החברה-הנתבעת התקשר אליה לברר את פשר התביעה ואף הציעה לה עבודה שכן עדיין היה זקוק לעובדים, אולם התובעת סירבה וסיפרה לו שכבר מצאה עבודה.
התובעת טענה כי מגיע לה פיצוי בהתאם לחוק חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, והגישה את תביעתה על סך 100,000 שקל.
לעומת זאת, הנתבעת טענה כי אפליה בשל הריון אינה רלוונטית משום שהתובעת כלל לא הייתה בהריון בזמן שמועמדותה נדחתה.
דעתה הפרטית
אלא שהשופטת הרמל ציינה כי "פסילת מועמדותה של אישה בשל עילה הנוגעת להריון אסורה", והבהירה כי העובדה שהתובעת לא היתה הרה, אינה משנה את העובדה שהדחייה נעשתה בשל הסברה שהיא בהריון, ודי בכך כדי להפר את הוראת החוק ולקבוע כי התובעת הופלתה על רקע הריון.
יחד עם זאת, השופטת החליטה לפסוק פיצוי נמוך וזאת משתי סיבות עיקריות. ראשית, לאחר ששמעה את העדויות, השופטת שוכנעה כי אותה מנהלת פעלה בחוסר סמכות כאשר החליטה על דעת עצמה לפסות את מועמדות התובעת בשל "הריון באופק. כמו כן, השופטת שוכנעה כי החלטת המנהלת אינה משקפת את מדיניות החברה אלא את דעתה הפרטית.
שנית, השופטת השתכנעה שהתובעת פעלה בחוסר תום לב באופן שבו פנתה את הנתבעת, ואף לא היתה מעוניינת במשרה מלכתחילה. "השתכנענו כי התובעת פתחה את הודעת הדואר האלקטרוני הראשונה שלה אל הנתבעת בציון 'בחילות בוקר', על מנת שלא להתקבל למשרה זו, באופן שלא יפגע בזכאותה כדורשת עבודה", נכתב.
בהקשר זה השופטת אף התחשבה בכך שלאחר שנדחתה מועמדותה, התובעת לא פנתה אל המעסיק בשנית, לאפשר לו לתקן את הפגם, ואף לא שלחה מכתב התראה, אלא הגישה תביעה לבית הדין.
בנסיבות אלה, השופטת החליטה לפסוק לזכות התובעת פיצוי בסך 15,000 שקל בלבד, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 3,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד שי שרון אידגה
- ב"כ הנתבעת: עו"ד דורות שמעוני
עו"ד גלינה דוסקליוק עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים

מדריך חגי תשרי תשפ"ז (2026)
מדריך חגי תשרי תשפ"ז מספק סקירה משפטית ומעשית מקיפה לקראת חודש תשרי תשפ"ז, הכולל את לוח מועדי החגים לתקופה ספטמבר–אוקטובר 2026. המדריך עוסק בחישוב דמי חגים הן לעובדים חודשיים והן לעובדים שעתיים, תוך התייחסות לכללים המיוחדים החלים כאשר חג נופל בשבת.

שי לחג: מתנה, זכות או חובה? כל מה שרציתם לדעת
מדי ערב ראש השנה ופסח מתעוררת מחדש השאלה האם מעסיקים חייבים על פי דין להעניק שי לחג לעובדיהם, או שמדובר במחווה וולונטרית בלבד. המאמר סוקר את המסגרת המשפטית הרלוונטית, לרבות הסכמים קיבוציים, צווי הרחבה והסדרים ענפיים הקובעים את החובה בפועל.

עבודה בחגים: המדריך המלא והמקיף לדיני עבודה, תגמול ובקרת שכר
עבודה בחגים: המדריך המלא והמקיף לדיני עבודה, תגמול ובקרת שכר ניתוח מעמיק של הדינים, צווי ההרחבה וההלכות הפסוקות: משעות ערבי חג, דרך חישובי

השפעת הבינה המלאכותית על פערי שכר מגדריים: הזדמנות או סיכון חדש?
מחקר זה בוחן את ההשפעה המורכבת של מערכות בינה מלאכותית על פערי השכר המגדריים בישראל ובשווקים גלובליים. הממצאים מצביעים על כך שלצד הפוטנציאל הממשי לזיהוי והפחתת הטיות אנושיות בתהליכי גיוס ותמחור שכר, קיים סיכון משמעותי שמערכות AI דווקא יעמיקו פערים קיימים. הסיבה המרכזית לכך היא שאלגוריתמים המאומנים על נתונים היסטוריים עלולים לשעתק ולהגביר הטיות מגדריות שהיו קיימות בשוק העבודה לאורך שנים. המחקר מדגיש את הצורך במדיניות פיקוח ורגולציה על מערכות AI המשמשות בהחלטות שכר וגיוס, תוך הבטחת שקיפות ובקרה מתמדת על תוצאות האלגוריתמים. המסקנה המרכזית היא שהטכנולוגיה כשלעצמה אינה ניטרלית, ורק יישום מושכל ומפוקח שלה יוכל להפוך את הבינה המלאכותית לכלי לקידום שוויון מגדרי אמיתי בשכר.

מדד שגיאות השכר של ישראל 2026
מדד שגיאות השכר של ישראל לשנת 2026 הוא דוח מוסדי שנתי המרכז נתונים ומגמות הנוגעות לטעויות בחישוב שכר עובדים במשק הישראלי. הדוח בוחן תחומים מגוונים כגון אי-עמידה בדרישות חוקי העבודה, פערי שכר בין קבוצות אוכלוסייה שונות, וליקויים נפוצים בתלושי השכר. הממצאים מבוססים על נתונים מוסדיים ומיועדים לשמש כלי עבודה מעשי הן למעסיקים והן לעובדים המבקשים לוודא כי זכויותיהם נשמרות. הדוח עוסק גם בהשלכות המשפטיות והכלכליות של שגיאות שכר חוזרות ונשנות על ארגונים ועל העובדים הנפגעים מהן. בסך הכול, מדד שגיאות השכר 2026 מהווה מקור מידע אמין ומקיף לכל מי שעוסק בניהול שכר, משאבי אנוש, או ייעוץ עבודה בישראל.

פסיקה וחקיקה – אוגוסט 2026
עדכוני פסיקה וחקיקה בדיני עבודה – אוגוסט 2026 החודש האחרון הביא עמו שורה של התפתחויות חשובות בדיני העבודה. חלקן משנות נהלים באופן מיידי, אחרות קובעות