מאת: עו”ד רינת טבאי
סע”ש 45633-04-18 ניתן ביום 11.01.2024
העובדות
חברה לסוכנות ביטוח, הגישה תביעה לפיצוי כנגד העובדת שלה שעניינה גזל סוד מסחרי, מאחר ולטענת החברה העובדת עשתה שימוש אסור בסודותיה המסחריים של החברה, בכך שלקחה רשימת לקוחות- מסמכים ופרטים של לקוחות ללא רשות המעסיק וללא ידיעתו.
הנתבעת מנגד הגישה תביעה לתשלומים סוציאליים שונים אשר לא שולמה לה לטענתה במהלך יחסי עובד – מעביד שהיה בין הצדדים.
מאמר זה יעסוק בתביעה הראשית אשר בליבה שאלת הגזל המסחרי – האם פרטי הלקוחות והמסמכים הקשורים אליהם הם בגדר סודות מסחר?
והאם הנתבעת פעלה נכון בכך שנטלה את פרטיהם של העובדים והעבירה אותם לצד שלישי?
הכרעת בית הדין
בית הדין ציין כי על פי הפסיקה הנטל להוכיח דבר קיומו של סוד מסחר הוא על המעסיק. כאשר “רשימת לקוחות” עשויה להיות סוד מסחרי וזאת בהתאם לנסיבות המקרה הספציפי שכן לא כל “רשימת לקוחות” מהווה סוד מסחרי, כלומר, לא מדובר בקביעה גורפת.
במקרה דנן, הוכח כי מדובר במידע שאינו נגיש לכלל הציבור ואינו ניתן לגילוי בקלות. הנתבעת אשר עבדה בחברת הסוכנות נטלה את הפרטים והעבירה אותם לצד שלישי וזאת בהיעדר הסכמה מפורשת של המעסיק, יתרה מזאת הנתבעת ביצעה זאת לאחר שסיימה לעבוד באותה חברה. הנתבעת נכנסה למערכות החברה באמצעות מייל של עובדת אחרת (שפרטיו היו ידועים לה בעקבות העבודה השוטפת בו הייתה משתמשת בכפוף לאישור הממונים לטובת צרכי העבודה) ושלפה זאת מהמערכת. כמו כן, הוכח כי מדובר במידע שהוא בעל יתרון מסחרי לחברה, מאחר ובאמצעות רשימה זו ניתן לפנות ללקוחות קיימים ממשיים על מנת שיחדשו את הפוליסות שלהם. החברה נקטה באמצעים כדי להבטיח את שמירת פרטי הלקוחות בסוד, שכן הם היו מצויים בספר מיוחד ויצירת הרשימה הייתה כרוכה בהשקעה של מאמץ זמן וממון.
פסק דין
בהתאם לאמור לעיל, ביה”ד האזורי לעבודה חייב את העובדת בתשלום פיצוי לחברה בסך 60,000 ₪ בגין הפרת חוק עוולות מסחריות.
