השופטת דחתה את עמדת החברה המעסיקה, וקבעה כי על יחסי הצדדים חלות הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, לפיהן אחרי 8 שעות יומיות יש לשלם שעות נוספות.
בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב קיבל חלקית את תביעתה של עובדת לשעבר בחברת "בין הרים שירותי תיירות", והורה לחברה לשלם לה פיצויים בסך כ-445,000 שקל עבור זכויות שלא שולמו לה במהלך עבודתה כמדריכת טיולים בחברה.
התובעת – כבת 70 עם ותק של 48 שנים בהדרכת טיולים – עבדה בחברה במשך כארבע שנים, עד שנת 2014. השאלה המרכזית שנדונה בפני השופטת דגית ויסמן היתה איזה הסדר הנורמטיבי חל על הצדדים – האם ההסכם הקיבוצי בענף מורי הדרך או שחל עליהם צו ההרחבה בענף זה, התואם את הסדר חוק שעות עבודה ומנוחה.
שאלה זו היתה רלוונטית במיוחד בנוגע לרכיב התביעה המרכזי והוא התמורה עבור שעות נוספות.
התובעת טענה בין היתר כי חלות בעניינה הוראות צו ההרחבה בענף מורי דרך. לעומת זאת, החברה טענה כי הוסכם עם התובעת שעל יחסי העבודה יחולו הוראות ההסכם הקיבוצי בענף, ולפיו יום העבודה הרגיל בענף הוא 12 שעות, כך שהשכר ששולם לה בהתאם להסכם, היווה תמורה בגין עבודה במשך 12 שעות ביום.
התובעת אף טענה כי עבדה כ-11 שעות ביום, בעוד שהחברה טענה כי התובעת עבדה הרבה פחות כאשר החלה לעבוד בבוקר אולם לא נשארה עד לסיום פיזור התיירים במלונות.
לא "משרת אמון"
אלא שהשופטת ויסמן קיבלה את עמדת התובעת וקבעה כי במועדים הרלוונטיים, ההסכם הקיבוצי לא חל על הצדדים מאחר שהחברה לא היתה חברה בארגון המעסיקים, ואף לא הוכח כי הצדדים הסכימו להחיל את הוראות ההסכם הקיבוצי על מערכת היחסים ביניהם. בהקשר זה השופטת הזכירה כי "הוראות חוזיות בדבר הצמדה להסדר נורמטיבי חיצוני לחוזה שבין הצדדים, צריכות להיות מפורשות וברורות."
בהתאם לכך נקבע כי על התובעת חלות הוראות צו ההרחבה, לפיהן אורכו של יום עבודה הוא 8 שעות ומעבר לכך מדובר בעבודה בשעות נוספות – הסדר התואם את ההסדר שנקבע בחוק שעות עבודה ומנוחה.
בהמשך נדחתה טענת החברה שלפיה חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על התובעת, מאחר שמדובר במשרת "אמון אישי". מעבר לכך שמשרת אמון אישי צריכה לגלם בכירות ולתגמל בשכר גבוה, השופטת הבהירה כי בעבר בתי הדין לעבודה קבעו שחוק שעות עבודה ומנוחה חל על מורי דרך.
כמו כן, השופטת הבהירה כי החברה לא דרשה מהתובעת לערוך דיווחי שעות כנדרש, ומכאן שהנתבעת לא עמדה בחובות הרישומיות המוטלות עליה.
יש לציין כי השופטת שוכנעה שהתובעת פעלה בחוסר תום לב מסוים, כיוון שלא פנתה לנתבעת בנושא של שעות נוספות, אף שהיתה מדריכה ותיקה ואף תבעה בעבר מעסיק אחר בגין אותו עניין בדיוק.
השופטת אמנם לא מצאה שהתנהגות זו מצדיקה את דחיית התביעה, אולם לאור התנהלות התובעת, הוחלט לחשב את הפרשי ההצמדה והריבית ממועד סיום עבודתה ולא מהמועד בו התגבשה הזכות בפועל.
בסיכומו של דבר, לאחר ניתוח מפורט של זכויות התובעת, השופטת חייבה את הנתבעת בפיצויים של כ-445,000 שקל, מהם כ-323,000 על שעות נוספות. יתר הפיצוי נפסק עבור דמי חגים, פדיון חופשה, דמי הבראה, פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקופת גמל ותוספת שכר "גמול הדרכה בשתי שפות". הנתבעת אף חויבה בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 שקל.
ב"כ התובעת: עו"ד רונן בר אבן
ב"כ הנתבעת: עו"ד בן ציון רזניק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
מאת: עו"ד חבצלת ינאי העוסקת בדיני עבודה
הכותבת לא ייצגה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל
עוד מאמרים

מדריך חגי תשרי תשפ"ז (2026)
מדריך חגי תשרי תשפ"ז מספק סקירה משפטית ומעשית מקיפה לקראת חודש תשרי תשפ"ז, הכולל את לוח מועדי החגים לתקופה ספטמבר–אוקטובר 2026. המדריך עוסק בחישוב דמי חגים הן לעובדים חודשיים והן לעובדים שעתיים, תוך התייחסות לכללים המיוחדים החלים כאשר חג נופל בשבת.

שי לחג: מתנה, זכות או חובה? כל מה שרציתם לדעת
מדי ערב ראש השנה ופסח מתעוררת מחדש השאלה האם מעסיקים חייבים על פי דין להעניק שי לחג לעובדיהם, או שמדובר במחווה וולונטרית בלבד. המאמר סוקר את המסגרת המשפטית הרלוונטית, לרבות הסכמים קיבוציים, צווי הרחבה והסדרים ענפיים הקובעים את החובה בפועל.

עבודה בחגים: המדריך המלא והמקיף לדיני עבודה, תגמול ובקרת שכר
עבודה בחגים: המדריך המלא והמקיף לדיני עבודה, תגמול ובקרת שכר ניתוח מעמיק של הדינים, צווי ההרחבה וההלכות הפסוקות: משעות ערבי חג, דרך חישובי

השפעת הבינה המלאכותית על פערי שכר מגדריים: הזדמנות או סיכון חדש?
מחקר זה בוחן את ההשפעה המורכבת של מערכות בינה מלאכותית על פערי השכר המגדריים בישראל ובשווקים גלובליים. הממצאים מצביעים על כך שלצד הפוטנציאל הממשי לזיהוי והפחתת הטיות אנושיות בתהליכי גיוס ותמחור שכר, קיים סיכון משמעותי שמערכות AI דווקא יעמיקו פערים קיימים. הסיבה המרכזית לכך היא שאלגוריתמים המאומנים על נתונים היסטוריים עלולים לשעתק ולהגביר הטיות מגדריות שהיו קיימות בשוק העבודה לאורך שנים. המחקר מדגיש את הצורך במדיניות פיקוח ורגולציה על מערכות AI המשמשות בהחלטות שכר וגיוס, תוך הבטחת שקיפות ובקרה מתמדת על תוצאות האלגוריתמים. המסקנה המרכזית היא שהטכנולוגיה כשלעצמה אינה ניטרלית, ורק יישום מושכל ומפוקח שלה יוכל להפוך את הבינה המלאכותית לכלי לקידום שוויון מגדרי אמיתי בשכר.

מדד שגיאות השכר של ישראל 2026
מדד שגיאות השכר של ישראל לשנת 2026 הוא דוח מוסדי שנתי המרכז נתונים ומגמות הנוגעות לטעויות בחישוב שכר עובדים במשק הישראלי. הדוח בוחן תחומים מגוונים כגון אי-עמידה בדרישות חוקי העבודה, פערי שכר בין קבוצות אוכלוסייה שונות, וליקויים נפוצים בתלושי השכר. הממצאים מבוססים על נתונים מוסדיים ומיועדים לשמש כלי עבודה מעשי הן למעסיקים והן לעובדים המבקשים לוודא כי זכויותיהם נשמרות. הדוח עוסק גם בהשלכות המשפטיות והכלכליות של שגיאות שכר חוזרות ונשנות על ארגונים ועל העובדים הנפגעים מהן. בסך הכול, מדד שגיאות השכר 2026 מהווה מקור מידע אמין ומקיף לכל מי שעוסק בניהול שכר, משאבי אנוש, או ייעוץ עבודה בישראל.

פסיקה וחקיקה – אוגוסט 2026
עדכוני פסיקה וחקיקה בדיני עבודה – אוגוסט 2026 החודש האחרון הביא עמו שורה של התפתחויות חשובות בדיני העבודה. חלקן משנות נהלים באופן מיידי, אחרות קובעות