הלנת שכר עבודה

אי תשלום שכר עבודה וההשלכות של הלנת שכר

עובדים רבים בענף הקבלנות בעיקר, העובדים בענפי השמירה האבטחה והניקיון, הנקראים עובדים "מוחלשים" , אשר בחלקם הגדול " זוכים" לא אחת ליחס לא הוגן מהמעבידים, שכן אלו בניגוד לחוק  הגנת השכר, שהינו חוק עבודה מגן אשר בלתי ניתן לוויתור ו/או להתניה,אינם מקבלים את שכר העבודה במועד, זאת אומרת מעבר למועד הקובע שזה המועד האחרון ה-10 לכל חודש לתשלום שכר העבודה.

הרבה עובדים אינם מודעים לזכויותיהם ואף אם הן מודעים לכך, הרי שדרכי הפעולה שלהם מצומצמות ביותר, שכן אין להם את הייעוץ המשפטי הדרוש, הזמן כדי לפנות להליך משפטי ארוך, יקר ואשר תוצאותיו אינן ידועות.

כאשר יש הלנת שכר, החוזרת לעיתים תכופות, זאת אומרת כמעט כל חודשיים, הלנה החוזרת לעיתים תכופות, רצוי לשלוח מכתב דרישה למעביד ולתעד את המכתב ולשמור את המכתב למקרה הצורך, לצורכי תביעה בבית הדין האזורי לעבודה.

יודגש כי, כאשר סכום התביעה לתשלום שכר עבודה הינו עד 22,700-ש"ח, (סכום המתעדכן מעת לעת), ניתן להגישה בדיון מהיר, בבית הדין האזורי לעבודה, בתחום שיפוטו שבו מתבצעת או התבצעה העבודה, כך שדיון ייקבע תוך חודשיים ימים מיום פתיחת והגשת התביעה גם האגרה הינה מאוד זניחה.

תיקון 24 לחוק הגנת שכר, נקבעו סנקציות פליליות חמורות כנגד מעבידים אשר יבצעו ניכויים משכר עובדיהם, שלא כדין.

זאת ועוד, התיקון לחוק מטיל אחריות אישית על מנהלים ונושאי משרה בחברה, לעשות כל שניתן כדי למנוע ניכויים שלא כדין. נושא משרה אשר לא יבצע חובתו זו עשוי לעמוד בפני הליך פלילי.

יודגש כי הפסיקה קבעה, אמנם בצורה חריגה כי, מעביד אשר אינו משלם שכר עבודה, צפוי אף למאסר, שכן אי תשלום שכר עבודה עם התיקון לחוק הגנת השכר הינה עבירה פלילית.

כך קבע בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, אשר הטיל מאסר של 6 חודשים בגין אי תשלום שכר מינימום.

יחד עם זאת, פסיקה זו עדיין חריגה למדי, ובתי הדין לעבודה אינם נוטלים סנקציה זו לעיתים תכופות נגד מעבידים אשר אינם משלמים שכר עבודה לעובדיהם.

הכותב הינו עורך דין, המתמחה בדיני עבודה, אכיפה, הוצאה לפועל, פשיטת רגל ואזרחות צרפתית.
מאת עו"ד דן מיארה