רשת המרכולים טענה שנאלצה לצמצם את מחלקת האריזה בגלל "חוק השקיות" אבל תוך כדי בירור התביעה נחשפה הסיבה האמיתית לפיטורים. הפיצויים ישולמו על אפליה ופגמים בשימוע.

בית הדין לעבודה בתל-אביב קבע לאחרונה כי עובדת אריזה הסובלת מעיוורון לילה עקב אירוע מוחי פוטרה שלא כדין ובניגוד לחוק שוויון זכויות לבעלי מוגבלות. בפסק הדין, שחייב את רשת המרכולים ב-87 אלף שקל פיצויים והוצאות, נקבע כי השימוע שנערך לעובדת לכאורה בשל צמצומים היה פגום, וכי לא הייתה סיבה מוצדקת לפיטוריה למעט מגבלת הראייה שלא אפשרה לה לעבוד במשמרות ערב.

העובדת הועסקה מ-2011 כאורזת מוצרים בסניף פתח-תקווה. כעבור 5 שנים היא לקתה באירוע מוחי, וכשחזרה מחופשת מחלה הורה רופא תעסוקתי לשבץ אותה במשמרות בוקר בלבד כיוון שהיא סובלת מעיוורון לילה.

לא חלפו 3 חודשים והתובעת זומנה לשימוע בטענה לחוסר שביעות רצון מעבודתה. לשימוע היא הגיעה עם אביה ועורכת דין ולאחריו הוחלט להמשיך להעסיק אותה ולהתאים את תנאי העבודה למוגבלויות שלה.

אלא שחצי שנה לאחר מכן היא זומנה לשימוע נוסף בטענה לצמצום כוח אדם במחלקה בעקבות החוק לצמצום השימוש בשקיות. הפעם השימוע נערך כשהתובעת הייתה לבדה, ויום למחרת הודיעו לה שהיא מפוטרת.

בתביעה שהגישה נגד הרשת טענה העובדת לאפליה ולפיטורים שלא כדין. התובעת טענה כי השימוע היה פגום משום שלנוכח מוגבלויותיה הייתה רשת חייבת להתעקש שתגיע בליווי נציג. עוד נטען כי לא הייתה סיבה מוצדקת לפטר את התובעת למעט המוגבלות שמנעה ממנה לעבוד בערב.

הרשת טענה מנגד כי הפיטורים לא היו קשורים למגבלותיה של התובעת אלא לחוסר שביעות רצון מהתפקוד שלה, ואחרי ניסיונות רבים לדרבן אותה להשתפר. עוד נטען כי התובעת ידעה שהיא רשאית להיות מיוצגת בשימוע אבל טענה שהיא מסתדרת לבד.

לא קיבלה הזדמנות

סגנית נשיאת בית הדין לעבודה השופטת רוית צדיק קבעה כי הטענה של הרשת שהתובעת פוטרה עקב חוסר שביעות רצון לא הועלתה בשימוע. למעשה, רק תוך כדי התביעה התברר לראשונה כי זו הייתה לכאורה הסיבה לפיטוריה ולא "צמצומים". המשמעות היא שהתובעת לא קיבלה הזדמנות להביע את עמדתה ולהתגונן מפני הטענות "האמיתיות" כלפיה.

יתרה מכך, השופטת לא הבינה איך אפשר היה לערוך לתובעת שימוע ללא ייצוג. "דווקא לאור מוגבלות התובעת וניסיון העבר, המלמד כי התובעת זקוקה לייעוץ ותיווך בהבנת הדברים, היה על הנתבעת לעצור את שיחת השימוע ולקבוע מועד נוסף", נכתב.

משתי סיבות אלה קבעה השופטת כי הפיטורים היו פגומים וחייבה את הרשת לפצות אותה ב-30 אלף שקל.

עוד נקבע כי לא הוצגה כל ראיה או עדות לגבי תפקוד לקוי שהצדיק את פיטורי התובעת – עובדת ותיקה שטרם האירוע המוחי לא הועלתה כל טענה כלפי ההתנהלות שלה.

למעשה, הוכחה מובהקת לכך שבעיית הראייה היא שהובילה לפיטורים הגיעה מתוך דברי נציגת הרשת בעדותה, לפיהם ייתכן שהתובעת הייתה נשארת לו יכלה לעבוד במשמרות ערב. "התוצאה היא כי מוגבלות התובעת עמדה לה לרועץ והובילה לקבלת ההחלטה בדבר פיטוריה", נכתב.

לאור הדברים האמורים השופטת קבעה כי פיטרה את התובעת בניגוד להוראות חוק שוויון זכויות לבעלי מוגבלות, וחייבה אותה בפיצוי גבוה של 45 אלף שקל.

בסיכומו של דבר זכתה התובעת בפיצויים של 75 אלף שקל בתוספת שכר טרחת עורך דין של 12,000 שקל.

• ב"כ התובעת: עו"ד איריס אלמוג
• ב"כ הנתבעת: כוכי טבקה, עו"ד דיני עבודה

עו"ד עמוס ברכה עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

פורסם באתר פסק דין