לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.

בסקר החברתי של הלמ"ס לשנת 2016 פורסמו פערי השכר החציוני בין גברים לנשים במקצועות האקדמיים והתברר שהפער בשכר המשפטנים עומד על 54.3%. השכר החציוני לגבר עומד על 10,118 ₪ ושל אישה 6,558 ₪. הפער בשכר במדעים הביולוגיים עומד על 46.88% -השכר החציוני לגבר 8,371  ₪, לעומת אישה – 5,699 ₪. פערי שכר כגון אלה עמדו בפתחו של בית הדין האזורי לעבודה סע"ש 969-08-15 עניינו של המקרה שלפנינו הינו בטענת העובדת לפערי שכר בינה ובין חמישה עובדים גברים שעבדו יחד עמה, בהתאם להוראות חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, תשנ"ו-1996. על כן, העובדת ביקשה

קיימות הוראות הקובעות כי בנסיבות מסוימות אסור לפטר עובד/ת, או הקובעות הגבלות לעניין פיטורים. הוראות אלה מעוגנות בחקיקה, בהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה ולעיתים גם בהסכם העבודה שבין העובד ומעסיקו.

אפליה אסורה בעולם העבודה הינה התייחסות שונה לאדם על רקע מין, נטייה מינית, מעמד אישי, גיל, הריון, טיפולי פוריות, הורות, טיפולי הפריה חוץ גופית, גזע, דת, לאום, ארץ מוצא, השקפה, מפלגה או שירות מילואים. מהי אפליה בעבודה? אפליה בעבודה נגרמת בשל דעות קדומות או אינטרסים כלכליים או אחרים של המעסיק/ה. אלו מובילים אותם להניח שהאדם אינו כשיר ומתאים לעבודה̈ ושניתן להעסיקו בתנאים לא הוגנים, לפטרו או לגרום לו להתפטר וזאת רק בשל השתייכותו לקבוצה מסוימת כגון: איש/אשה, צעיר/מבוגר, דתייה/חילונית, יהודי/ ערבי, אשכנזית/ מזרחית.  הזכות לעבוד,

חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו-1996, נועד לקדם שוויון ולמנוע אפליה בין המינים בכל הנוגע לשכר או לכל גמול אחר בקשר לעבודה.

אפליה על רקע מין (מגדר) בעבודה היא הבחנה בין עובדים/ות או מועמדים/ות לעבודה, שאינה מתבססת על שיקולים רלוונטיים לאופיו ומהותו של התפקיד, אלא על פי מינו/ה בלבד.