הנהג טען כי החברה לא שילמה לו על שעות נוספות וחישבה את פיצויי הפיטורים שלו על בסיס שגוי.
עיון בתלושי השכר שלו העלה כי אכן נכללו בהם רכיבים פיקטיביים שלא תאמו את תנאי העבודה.
בית הדין לעבודה בבאר שבע פסק לאחרונה פיצויים של כ-191 אלף שקל עבור הפרשי פיצויי פיטורים, גמול העסקה בשעות נוספות ותוספת אש"ל, לנהג סמיטריילר שהתפטר מעבודתו בחברת התובלה "אייל מטענים והשגחה" מחמת מצבו הבריאותי. השופט משה טוינה קיבל את טענת הנהג כי תלושי השכר שלו שיקפו רכיבים פיקטיביים ולא עמדו בתנאי ההסכם הקיבוצי בענף התובלה. לצד זאת, נדחו טענותיו להפחתת שכר לא חוקית ולהפקדות בחסר לקרן ההשתלמות.
התובע עבד בחברה במשך כ-9 שנים (2006-2015), עד שהתפטר משום שמצבו הבריאותי הלקוי לא אפשר לו להמשיך בתפקיד.
לאחר שקיבל פיצויי פיטורים של 56,459 שקלים, שלטענתו שולמו לו בחסר, הוא הגיש נגד המעסיקה תביעה לתשלום הפרשי פיצויים של 44,973 שקלים. בנוסף הוא טען כי החברה לא שילמה לו שכר עבור שעות נוספות כפי שהיא מחויבת לפי תנאי ההסכם הקיבוצי בענף התובלה. רכיב זה הועמד על 141,751 שקל. כמו כן הוא טען כי לא בוצעו לו הפקדות מלאות לקרן ההשתלמות וכי שכרו עבור ימי שישי הופחת בחצי שלא כדין.
מנגד טענה החברה כי היא עמדה בכל תנאי ההסכם הקיבוצי בענף התובלה, ולפיהם התובע לא היה זכאי לשעות נוספות במתכונת השכר שסוכמה עמו ומלוא זכויותיו ושכרו שולמו לו כדין.
הערכה שמרנית
לאחר עיון בתלושי השכר של התובע, שוכנע השופט טוינה כי תלושי נכללו בהם רכיבים פיקטיביים שאינם מתיישבים עם הוראות ההסכם הקיבוצי המחייבות את המעסיקה בתשלום שכר בסיס בנוסף לפרמיה בשיעור 10% מהכנסות המשאית מעל לסכום של 28,000 שקל. לעומת זאת, תלושי שכר של התובע העלו כי החברה לא ביססה את חישוב הרכיבים השונים על נוסחה ההולמת את הוראות ההסכם.
בנוסף, נדחתה טענת הנתבעת כי הפרמיה ששולמה לתובע שללה את זכאותו לתשלום בשעות נוספות. לפיכך נפסק שהתובע זכאי לתשלום עבור היקף של 60 שעות נוספות בחודש. הערכה שמרנית זו בוצעה נוכח העובדה שהתובע הוכיח ברישומיו כי הועסק בפועל בשעות נוספות ואילו הנתבעת – כמעסיקה – כשלה מלהציג הוכחות הסותרות אותם. משכך, נפסקו לתובע מלוא הפיצויים על השעות הנוספות שעבד.
כמו כן התובע הוכיח כי בחלק מן החודשים לא קיבל תוספת אש"ל לה היה זכאי, ונפסקו לו ברכיב זה 25,00 שקל. בנוסף, ומאחר שפיצויי הפיטורים שלו נגזרו משכר שגוי נפסקו לתובע הפרשים של 14,632 שקל.
לצד זאת, נדחו טענות התובע בנוגע להפחתת השכר בימי שישי שלא הוכחה ואף נזנחה על ידו וכן להפרשי הפקדות לקרן ההשתלמות – שלא הצליח להוכיח כי לא שולמו לו במלואם.
בסיכומו של דבר נפסקו לתובע 181,382 שקלים בנוסף להפרשי הצמדה וריבית, וכן תשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 10,000 שקל.
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
עו"ד אליהו עמר עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים
עבודה בחגים: המדריך המלא והמקיף לדיני עבודה, תגמול ובקרת שכר
עבודה בחגים: המדריך המלא והמקיף לדיני עבודה, תגמול ובקרת שכר ניתוח מעמיק של הדינים, צווי ההרחבה וההלכות הפסוקות: משעות ערבי חג, דרך חישובי
השפעת הבינה המלאכותית על פערי שכר מגדריים: הזדמנות או סיכון חדש?
מחקר זה בוחן את ההשפעה המורכבת של מערכות בינה מלאכותית על פערי השכר המגדריים בישראל ובשווקים גלובליים. הממצאים מצביעים על כך שלצד הפוטנציאל הממשי לזיהוי והפחתת הטיות אנושיות בתהליכי גיוס ותמחור שכר, קיים סיכון משמעותי שמערכות AI דווקא יעמיקו פערים קיימים. הסיבה המרכזית לכך היא שאלגוריתמים המאומנים על נתונים היסטוריים עלולים לשעתק ולהגביר הטיות מגדריות שהיו קיימות בשוק העבודה לאורך שנים. המחקר מדגיש את הצורך במדיניות פיקוח ורגולציה על מערכות AI המשמשות בהחלטות שכר וגיוס, תוך הבטחת שקיפות ובקרה מתמדת על תוצאות האלגוריתמים. המסקנה המרכזית היא שהטכנולוגיה כשלעצמה אינה ניטרלית, ורק יישום מושכל ומפוקח שלה יוכל להפוך את הבינה המלאכותית לכלי לקידום שוויון מגדרי אמיתי בשכר.
מדד שגיאות השכר של ישראל 2026
מדד שגיאות השכר של ישראל לשנת 2026 הוא דוח מוסדי שנתי המרכז נתונים ומגמות הנוגעות לטעויות בחישוב שכר עובדים במשק הישראלי. הדוח בוחן תחומים מגוונים כגון אי-עמידה בדרישות חוקי העבודה, פערי שכר בין קבוצות אוכלוסייה שונות, וליקויים נפוצים בתלושי השכר. הממצאים מבוססים על נתונים מוסדיים ומיועדים לשמש כלי עבודה מעשי הן למעסיקים והן לעובדים המבקשים לוודא כי זכויותיהם נשמרות. הדוח עוסק גם בהשלכות המשפטיות והכלכליות של שגיאות שכר חוזרות ונשנות על ארגונים ועל העובדים הנפגעים מהן. בסך הכול, מדד שגיאות השכר 2026 מהווה מקור מידע אמין ומקיף לכל מי שעוסק בניהול שכר, משאבי אנוש, או ייעוץ עבודה בישראל.
פסיקה וחקיקה – אוגוסט 2026
עדכוני פסיקה וחקיקה בדיני עבודה – אוגוסט 2026 החודש האחרון הביא עמו שורה של התפתחויות חשובות בדיני העבודה. חלקן משנות נהלים באופן מיידי, אחרות קובעות
מחשבון ROI לגיוס עובדים
מחשבון ROI בגיוס איכותי המחשבון ממחיש את הכדאיות הכלכלית של השקעה בבקרת גיוס איכותית. הוא משווה בין עלות הבקרה לבין החיסכון השנתי הצפוי ממניעת גיוסים
עלות גיוס שגוי – ניתוח כלכלי של גיוס לא מוצלח
גיוס שגוי הוא אחת ההחלטות היקרות ביותר שארגון יכול לעשות, ועלויותיו הכלכליות לרוב אינן מתועדות במלואן. מחקרים בארה"ב מראים כי כ-46% מהעובדים החדשים נכשלים בתפקידם תוך 18 חודשים, כאשר הרוב המכריע של הכישלונות נובע מחוסר התאמה תרבותית ולא מפגמים מקצועיים. בישראל, כ-30% מהעובדים עוזבים את מקום עבודתם כבר בשנה הראשונה, חלקם בעקבות תהליך גיוס וקליטה לקוי. העלויות הישירות כוללות הוצאות פרסום המשרה שיכולות להגיע לעשרות אלפי שקלים, שעות עבודה יקרות של מנהלים ומגייסים, ועלויות הדרכה וקליטה המוערכות בין 10,000 ל-20,000 שקל לעובד. המאמר מציע מתודולוגיה מעשית ומובנת לזיהוי מרכיבי העלות הישירים והעקיפים ולחישוב החזר השקעה אמיתי בתהליכי גיוס מדויקים ואיכותיים יותר.
