בית הדין לעבודה קבע כי מדובר בהרעה מוחשית בתנאי העבודה ולכן העובדת זכאית לפיצויי פיטורים בנוסף להפרשות החסרות.
בשל התנהלות בעלי החברה והחשש שהיא נמצאת בקשיים, הם חויבו לשלם מכיסם.מנהלת פרויקטים שהתפטרה מחברת "קאדרון טכנולוגיות תעופה" משום שהפסיקו להעביר לה הפרשות לקרנות פנסיה והשתלמות זכתה לאחרונה בפיצויים של כ-300 אלף שקלים. סגן נשיאת בית הדין לעבודה בתל-אביב דורי ספיבק קבע כי מאחר שהעובדת התפטרה בשל הרעה מוחשית בתנאי העבודה היא זכאית לפיצויי פיטורים מלאים ואף פסק לה פיצויי הלנה. עוד נפסקו לה כספים עבור ההפרשות החסרות והוצאות משפט. מאחר שיש חשש שהחברה בקשיים ונוכח המעורבות האישית של בעליה במחדלים, הם חויבו באופן חריג להשתתף בפיצויים מכיסם הפרטי.
מנהלת הפרויקטים עבדה בחברה, העוסקת באינטגרציה של מערכות כלי טיס, יותר מ-13 שנים (2005-2018). במהלך שנת העבודה האחרונה היא קיבלה התראה מחברת הביטוח על פגיעה בזכויות הפנסיוניות שלה וביקשה מהמנכ"לית, שהיא גם בעלת החברה, להסדיר את העניין.
בכל פעם שפנתה הובטח לה כי הנושא יטופל אבל בפועל לא נעשה דבר, גם לא אחרי שהתריעה שאם זכויותיה לא יוסדרו תיאלץ להתפטר משום שמדובר בהרעה מוחשית בתנאי העבודה. בסופו של דבר החברה העבירה תשלומים חלקיים בלבד ולאחר שהביטוח שלה על אובדן כושר עבודה בוטל, העובדת התפטרה והגישה תביעה נגד החברה ובני הזוג שהחברה בבעלותם.
בתביעה היא טענה כי הנסיבות שבהן התפטרה מזכות אותה בפיצויי פיטורים ובפיצויים על ההפרשות החסרות.
החברה טענה לעומת זאת כי העובדת התפטרה מרצונה, אחרי שהתריעו בפניה כי היא ממרידה את העובדים ופוגעת בחברה.
התעקשו לא לשלם
סגן נשיאת בית הדין השופט דורי ספיבק קבע שאין ספק שהתובעת זכאית לפיצויי פיטורים, שכן הפסקת תשלומי פנסיה היא הרעה מוחשית בתנאי העבודה שמזכה עובד להתפטר בדין מפוטר. השופט הדגיש כי במקרה הזה העובדת שלחה במשך תקופה ארוכה התראות למעסיקים שלה אבל פניותיה לא הובילו לפתרון, ובסופו של דבר רק חלק קטן מהחובות סולק.
השופט הוסיף כי גם בהנחה שהתובעת המרידה עובדים, זה לא משנה דבר לעניין זכאותה לפיצויים. גם אם ההידרדרות במערכת היחסים בינה לבין המעסיקים הייתה חלק מהשיקולים שהובילה אותה להתפטרות, אין ספק שהסיבה העיקרית הייתה הפגיעה בזכויותיה הסוציאליות.
עוד נקבע כי מאחר שבמקרה הזה מאוד ברור שהעובדת הייתה זכאית לפיצויי הפיטורים והנתבעים התעקשו שלא לשלם לה את המגיע לה, היא זכאית גם לפיצויים חלקיים על הלנת הפיצויים. התובעת זכתה לפיכך בפיצויי פיטורים של 162,897 שקלים ובפיצויי הלנה של 80,000 שקלים. כמו כן, נפסקו לה פיצויים עבור ההפרשות החסרות בסך של כ- 36,864 שקלים, וכן הוצאות משפט של 20,000 שקלים.
באופן חריג השופט חייב את בעלי החברה להשתתף בתשלום הפיצויים מכיסם. ההחלטה התבססה על כך שהם היו מודעים לעוול שנגרם לתובעת ולא עשו דבר, וכן על חשש כי החברה נמצאת בקשיים ולא תוכל לשלם לתובעת את הסכומים שנפסקו.
- ב"כ התובעת: עו"ד לב שניידר ועו"ד טל שולמנוביץ
- ב"כ הנתבעים: עו"ד לענייני עבודה דניאל לוי
עו"ד ורד שדות עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים
מחשבון ROI לגיוס עובדים
מחשבון ROI בגיוס איכותי המחשבון ממחיש את הכדאיות הכלכלית של השקעה בבקרת גיוס איכותית. הוא משווה בין עלות הבקרה לבין החיסכון השנתי הצפוי ממניעת גיוסים
עלות גיוס שגוי – ניתוח כלכלי של גיוס לא מוצלח
גיוס שגוי הוא אחת ההחלטות היקרות ביותר שארגון יכול לעשות, ועלויותיו הכלכליות לרוב אינן מתועדות במלואן. מחקרים בארה"ב מראים כי כ-46% מהעובדים החדשים נכשלים בתפקידם תוך 18 חודשים, כאשר הרוב המכריע של הכישלונות נובע מחוסר התאמה תרבותית ולא מפגמים מקצועיים. בישראל, כ-30% מהעובדים עוזבים את מקום עבודתם כבר בשנה הראשונה, חלקם בעקבות תהליך גיוס וקליטה לקוי. העלויות הישירות כוללות הוצאות פרסום המשרה שיכולות להגיע לעשרות אלפי שקלים, שעות עבודה יקרות של מנהלים ומגייסים, ועלויות הדרכה וקליטה המוערכות בין 10,000 ל-20,000 שקל לעובד. המאמר מציע מתודולוגיה מעשית ומובנת לזיהוי מרכיבי העלות הישירים והעקיפים ולחישוב החזר השקעה אמיתי בתהליכי גיוס מדויקים ואיכותיים יותר.
אפיון תפקיד מול הגדרת שכר – המדריך המלא למעסיק
אחד האתגרים המורכבים ביותר בניהול משאבי אנוש הוא הקשר בין אפיון התפקיד לבין קביעת השכר הנכון. ארגונים רבים נוטים לדלג על שלב האפיון ולעסוק בנתוני שוק בלבד, דבר העלול להוביל לתשלום יתר או חסר ולפגוע ביכולת הגיוס. אפיון תפקיד מקיף כולל הגדרת אחריות, סמכויות, כישורים נדרשים, מיומנויות ותנאי עבודה, ומהווה את הבסיס לקביעת שכר הוגן ותחרותי. מחקר של חברת Gartner מצא כי ביצוע אפיון מעמיק מפחית שגיאות בקביעת שכר בכ-35% ומשפר את הצלחת העובד החדש בכ-28%. המדריך מציג מתודולוגיה שלב-אחר-שלב המקשרת בין הגדרת הצרכים הארגוניים, אפיון המשרה והשוואה לנתוני שוק ועד לקביעת טווח השכר הסופי. הוא מיועד למעסיקים, מנהלי משאבי אנוש וחשבי שכר המבקשים לבסס את החלטותיהם על תשתית מקצועית ומוצקה.
הקשר בין תהליך גיוס איכותי לבקרת שכר אפקטיבית
ארגונים רבים מפרידים בין תהליך הגיוס לניהול השכר, אך מחקרים מראים כי כ-63% מהטעויות בתלושי שכר נובעות מנתונים שגויים שמקורם כבר בשלב הגיוס. קביעת טווח שכר ריאלי ומדויק, בהתאם לנתוני שוק ולמבנה התגמול הארגוני, היא הצעד הראשון למניעת עיוותי שכר ותחלופה גבוהה. תיעוד מלא של כל רכיבי השכר בחוזה העבודה – לרבות שכר בסיס, בונוסים, הטבות ותנאי פרישה – מונע את תופעת הפער בין ההבנה שבעל-פה לבין הרישום במערכת. שלב קליטת העובד הוא הקריטי ביותר: איסוף מסמכים כגון טופס 101, אישורי מס ופרטי חשבון בנק, והזנתם המיידית במערכת השכר, מצמצמים את הסיכון לניכויים שגויים ולחשיפה משפטית. על פי נתוני Gartner, כ-42% מהארגונים סובלים מטעויות שכר הנובעות מפערי תיעוד בין שלב הגיוס לשלב הקליטה, כאשר כל טעות עולה בממוצע 2.5 שעות עבודה לתיקון.
פרק 5: AI במחלקת השכר: תוכנית 100 הימים להטמעה בטוחה ומבוקרת בארגון
מדריך מעשי לבניית תוכנית 100 ימים להטמעת AI במחלקת השכר, משלב המיפוי והפיילוט ועד הרחבה מבוקרת, כולל בקרות, פרטיות, אימות תוצאות והערכת הצלחה.
