הסכמים קיבוציים כלליים נחתמים בין שני צדדים, היינו בין ההסתדרות הכללית כארגון העובדים היציג והגדול במדינה, לבין ארגוני המעבידים.
הסכמים אלה מיועדים להסדיר נושאים מוגדרים שיכולים להיות נשוא להסכם על פי חוק הסכמים קיבוציים התשי"ז – 1957, והמיועדים לחול על מרבית העובדים במשק. להסכם כזה יכול שתצטרף – לפי העניין – גם המדינה, כמעביד. הסכמים אלה מסדירים נושאים כגון תוספת-יוקר, נסיעות (החזר הוצאות נסיעה), חמישה ימי עבודה בשבוע, דמי הבראה, ביטוח מחלה, קיצור שעות עבודה שבועיות.
הסכם קיבוצי כללי / ענפי
קיים סוג-משנה של הסכם קיבוצי כללי, שנועד להסדיר שכר ותנאי עבודה בענפים מסוימים (כגון: מתכת, מזון, טכסטיל, חקלאות, בנין) ואזי מדובר בהסכם קיבוצי ענפי. בין הנושאים המוסדרים בהסכמים אלה ניתן למנות: שכר לפי תעריפים, תוספת וותק, תוספת בשל עבודה במשמרות, חופשות מיוחדות, דמי חגים, הודעה מוקדמת, ביגוד.
צו הרחבה
זכויות שמקורן בהסכמים הקיבוציים הענפיים ואחרים, תקפות בדרך כלל מעבר לצדדים שעליהם חלות הוראות ההסכמים במישרין, היינו על כל העובדים בענף או במשק. זאת מכוח הוראות צווי ההרחבה שמתקין שר הכלכלה בהתאם לחוק ההסכמים הקיבוציים. השר מוסמך לקבוע בצו, כי הוראות הסכם קיבוצי מסוים, או חלק מהוראותיו יחולו גם על עובדים ומעבידים נוספים. דוגמא לכך – תוספת היוקר. תוספת זו היא תשלום תקופתי הניתן לעובד כפיצוי בעד התייקרויות מוצרים ושירותים בפרק זמן מוגדר. התשלום מבוצע מכוח הסכם קיבוצי כללי שנחתם מדי פעם בין ההסתדרות לבין נשיאות הארגונים העסקיים, שבעקבותיו בא צו הרחבה המחיל אותו על כלל העובדים והמעבידים בישראל.
בפסיקה נקבע כי צו הרחבה ענפי אינו חל רטרואקטיבית על התקופה שקדמה לתאריך פרסומו ברשומות.
הסכמים קיבוציים מיוחדים
הסכמי עבודה קיבוציים מיוחדים מסדירים את תנאי העבודה, השכר וזכויות נוספות במפעל מסוים או אצל מעביד מסוים. הסכמים אלה מעניקים תנאי עבודה טובים יותר מאלה שנקבעו בהסכמים הענפיים, תוך מתן ביטוי לנסיבות המיוחדות למקום העבודה הספציפי. הסכמים אלה נחתמים בין נציגי העובדים מצד אחד לבין המעביד מצד שני. אשר לוועד העובדים – כלל העובדים במקום העבודה בוחר בנציגים המייצגים אותם כלפי המעביד בנושאי הפרט ובנושאים כלליים, יחד עם מועצת הפועלים (המרחב) שבתחומה נמצא מקום העבודה.
לוועד העובדים מעמד הקבוע בחוקת ההסתדרות והוא נבחר ופועל בהתאם להוראות תקנונים שאושרו לעניין זה. הוועד הוא התא הראשוני של ההסתדרות והאיגוד המקצועי והוא עומד על משמר יישום ההסכמים הכלליים, הענפיים והמקומיים. כמו כן מארגן הוועד ומקיים פעילויות תרבות, חברה, רווחה, ספורט ועוד.
הסכמי העבודה הקיבוציים המיוחדים יכולים רק להוסיף זכויות על אלו הקיימות על פי חוק או אלו המעוגנות בהסכמים קיבוציים כלליים. אין עובד יכול לוותר על זכות מוקנית על פי חוק או על פי הסכם קיבוצי. גם אם הוחתם על כתב ויתור כאמור, הוויתור איננו תקף.
עוד מאמרים
אפיון תפקיד מול הגדרת שכר – המדריך המלא למעסיק
אחד האתגרים המורכבים ביותר בניהול משאבי אנוש הוא הקשר בין אפיון התפקיד לבין קביעת השכר הנכון. ארגונים רבים נוטים לדלג על שלב האפיון ולעסוק בנתוני שוק בלבד, דבר העלול להוביל לתשלום יתר או חסר ולפגוע ביכולת הגיוס. אפיון תפקיד מקיף כולל הגדרת אחריות, סמכויות, כישורים נדרשים, מיומנויות ותנאי עבודה, ומהווה את הבסיס לקביעת שכר הוגן ותחרותי. מחקר של חברת Gartner מצא כי ביצוע אפיון מעמיק מפחית שגיאות בקביעת שכר בכ-35% ומשפר את הצלחת העובד החדש בכ-28%. המדריך מציג מתודולוגיה שלב-אחר-שלב המקשרת בין הגדרת הצרכים הארגוניים, אפיון המשרה והשוואה לנתוני שוק ועד לקביעת טווח השכר הסופי. הוא מיועד למעסיקים, מנהלי משאבי אנוש וחשבי שכר המבקשים לבסס את החלטותיהם על תשתית מקצועית ומוצקה.
הקשר בין תהליך גיוס איכותי לבקרת שכר אפקטיבית
ארגונים רבים מפרידים בין תהליך הגיוס לניהול השכר, אך מחקרים מראים כי כ-63% מהטעויות בתלושי שכר נובעות מנתונים שגויים שמקורם כבר בשלב הגיוס. קביעת טווח שכר ריאלי ומדויק, בהתאם לנתוני שוק ולמבנה התגמול הארגוני, היא הצעד הראשון למניעת עיוותי שכר ותחלופה גבוהה. תיעוד מלא של כל רכיבי השכר בחוזה העבודה – לרבות שכר בסיס, בונוסים, הטבות ותנאי פרישה – מונע את תופעת הפער בין ההבנה שבעל-פה לבין הרישום במערכת. שלב קליטת העובד הוא הקריטי ביותר: איסוף מסמכים כגון טופס 101, אישורי מס ופרטי חשבון בנק, והזנתם המיידית במערכת השכר, מצמצמים את הסיכון לניכויים שגויים ולחשיפה משפטית. על פי נתוני Gartner, כ-42% מהארגונים סובלים מטעויות שכר הנובעות מפערי תיעוד בין שלב הגיוס לשלב הקליטה, כאשר כל טעות עולה בממוצע 2.5 שעות עבודה לתיקון.
פרק 5: AI במחלקת השכר: תוכנית 100 הימים להטמעה בטוחה ומבוקרת בארגון
מדריך מעשי לבניית תוכנית 100 ימים להטמעת AI במחלקת השכר, משלב המיפוי והפיילוט ועד הרחבה מבוקרת, כולל בקרות, פרטיות, אימות תוצאות והערכת הצלחה.
AI במחלקת השכר: כיצד מאמתים תוצאות ומונעים טעויות קריטיות
AI במחלקת השכר 0מאמר הפתיחה 1מוכנות ארגונית 2פרטיות ואבטחת מידע 3אימות תוצאות 4הוגנות אלגוריתמית 5תוכנית 100 הימים מאמר 3 מתוך 5 בסדרת AI במחלקת השכר
