הסכמים קיבוציים כלליים נחתמים בין שני צדדים, היינו בין ההסתדרות הכללית כארגון העובדים היציג והגדול במדינה, לבין ארגוני המעבידים.
הסכמים אלה מיועדים להסדיר נושאים מוגדרים שיכולים להיות נשוא להסכם על פי חוק הסכמים קיבוציים התשי"ז – 1957, והמיועדים לחול על מרבית העובדים במשק. להסכם כזה יכול שתצטרף – לפי העניין – גם המדינה, כמעביד. הסכמים אלה מסדירים נושאים כגון תוספת-יוקר, נסיעות (החזר הוצאות נסיעה), חמישה ימי עבודה בשבוע, דמי הבראה, ביטוח מחלה, קיצור שעות עבודה שבועיות.
הסכם קיבוצי כללי / ענפי
קיים סוג-משנה של הסכם קיבוצי כללי, שנועד להסדיר שכר ותנאי עבודה בענפים מסוימים (כגון: מתכת, מזון, טכסטיל, חקלאות, בנין) ואזי מדובר בהסכם קיבוצי ענפי. בין הנושאים המוסדרים בהסכמים אלה ניתן למנות: שכר לפי תעריפים, תוספת וותק, תוספת בשל עבודה במשמרות, חופשות מיוחדות, דמי חגים, הודעה מוקדמת, ביגוד.
צו הרחבה
זכויות שמקורן בהסכמים הקיבוציים הענפיים ואחרים, תקפות בדרך כלל מעבר לצדדים שעליהם חלות הוראות ההסכמים במישרין, היינו על כל העובדים בענף או במשק. זאת מכוח הוראות צווי ההרחבה שמתקין שר הכלכלה בהתאם לחוק ההסכמים הקיבוציים. השר מוסמך לקבוע בצו, כי הוראות הסכם קיבוצי מסוים, או חלק מהוראותיו יחולו גם על עובדים ומעבידים נוספים. דוגמא לכך – תוספת היוקר. תוספת זו היא תשלום תקופתי הניתן לעובד כפיצוי בעד התייקרויות מוצרים ושירותים בפרק זמן מוגדר. התשלום מבוצע מכוח הסכם קיבוצי כללי שנחתם מדי פעם בין ההסתדרות לבין נשיאות הארגונים העסקיים, שבעקבותיו בא צו הרחבה המחיל אותו על כלל העובדים והמעבידים בישראל.
בפסיקה נקבע כי צו הרחבה ענפי אינו חל רטרואקטיבית על התקופה שקדמה לתאריך פרסומו ברשומות.
הסכמים קיבוציים מיוחדים
הסכמי עבודה קיבוציים מיוחדים מסדירים את תנאי העבודה, השכר וזכויות נוספות במפעל מסוים או אצל מעביד מסוים. הסכמים אלה מעניקים תנאי עבודה טובים יותר מאלה שנקבעו בהסכמים הענפיים, תוך מתן ביטוי לנסיבות המיוחדות למקום העבודה הספציפי. הסכמים אלה נחתמים בין נציגי העובדים מצד אחד לבין המעביד מצד שני. אשר לוועד העובדים – כלל העובדים במקום העבודה בוחר בנציגים המייצגים אותם כלפי המעביד בנושאי הפרט ובנושאים כלליים, יחד עם מועצת הפועלים (המרחב) שבתחומה נמצא מקום העבודה.
לוועד העובדים מעמד הקבוע בחוקת ההסתדרות והוא נבחר ופועל בהתאם להוראות תקנונים שאושרו לעניין זה. הוועד הוא התא הראשוני של ההסתדרות והאיגוד המקצועי והוא עומד על משמר יישום ההסכמים הכלליים, הענפיים והמקומיים. כמו כן מארגן הוועד ומקיים פעילויות תרבות, חברה, רווחה, ספורט ועוד.
הסכמי העבודה הקיבוציים המיוחדים יכולים רק להוסיף זכויות על אלו הקיימות על פי חוק או אלו המעוגנות בהסכמים קיבוציים כלליים. אין עובד יכול לוותר על זכות מוקנית על פי חוק או על פי הסכם קיבוצי. גם אם הוחתם על כתב ויתור כאמור, הוויתור איננו תקף.
עוד מאמרים

תלוש 2030: אילו רכיבי שכר יהפכו את בקרת השכר למורכבת יותר?
מחקר תרחישים על תלוש 2030: עבודה היברידית, תגמול משתנה, מערכות AI, עובדים גלובליים, הטבות גמישות וריבוי מקורות נתונים.

עובדים שלא ניצלו חופשה: העלות הסמויה שמצטברת במאזן הארגון
יתרות חופשה גבוהות הן לא רק עניין של משאבי אנוש. הן עשויות להפוך להתחייבות כספית משמעותית ולהשפיע על תכנון כוח האדם, תקציב השכר ותהליכי סיום העסקה. המאמר מסביר כיצד לזהות הצטברות חריגה, למדוד את העלות הארגונית ולבנות מנגנון בקרה שוטף.

מדריך חגי תשרי תשפ"ז (2026)
מדריך חגי תשרי תשפ"ז מספק סקירה משפטית ומעשית מקיפה לקראת חודש תשרי תשפ"ז, הכולל את לוח מועדי החגים לתקופה ספטמבר–אוקטובר 2026. המדריך עוסק בחישוב דמי חגים הן לעובדים חודשיים והן לעובדים שעתיים, תוך התייחסות לכללים המיוחדים החלים כאשר חג נופל בשבת.

שי לחג: מתנה, זכות או חובה? כל מה שרציתם לדעת
מדי ערב ראש השנה ופסח מתעוררת מחדש השאלה האם מעסיקים חייבים על פי דין להעניק שי לחג לעובדיהם, או שמדובר במחווה וולונטרית בלבד. המאמר סוקר את המסגרת המשפטית הרלוונטית, לרבות הסכמים קיבוציים, צווי הרחבה והסדרים ענפיים הקובעים את החובה בפועל.

