שעות עבודה רגילות
שעות עבודה הוא פרק הזמן שבו עומדים העובדים לרשות העבודה, לרבות הפסקות קצרות ומוסכמות שהעובדים זכאים להן להחלפת כוח, בין אם במקום העבודה עצמו או במקום אחר שהעובדים נדרשים להימצא בו על פי דרישת המעסיקים.
המספר המרבי של שעות העבודה, בהן מותר להעסיק עובדים ביום עבודה ובשבוע עבודה, קבוע בחקיקה.
שעות עבודה רגילות בשבוע עבודה
בחוק נקבע כי שבוע עבודה לא יעלה על 45 שעות שבועיות. עם זאת, צו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק, אשר פורסם ביום 19.3.2018, קובע כי החל מיום 1.4.2018, שבוע עבודה לא יעלה על 42 שעות עבודה (עד למועד פרסום הצו, שבוע העבודה עמד על 43 שעות בהתאם להוראות צו הרחבה להסכם מסגרת משנת 2000).
קיצור שעות העבודה שלפי ההסכם הקיבוצי, לא חל על:
- רופאים, לגביהם חלות, לעניין שעות עבודה, ההוראות שבהסכם קיבוצי שונה.
- עובדים בתחומי עיסוק הקבועים בסעיף 30 לחוק שעות עבודה ומנוחה.
שעות עבודה רגילות ביום עבודה
ככלל, לפי החוק, יום עבודה לא יעלה על:
- 8 שעות ביום, במקום עבודה בו מועסקים עובדים 6 ימים בשבוע
- 9 שעות ביום, במקום עבודה בו מועסקים עובדים 5 ימים בשבוע
- 7 שעות בעבודת לילה (עבודה שלפחות שתי שעות ממנה הן בין 22:00 ל – 6:00)
- 7 שעות ביום שלפני יום המנוחה השבועית וביום שלפני חופשת החג החלה על העובד
חריגים
חוק שעות עבודה ומנוחה והמספר המרבי של שעות העבודה הרגילות הקבוע בו, לא חלים על סוגי עובדים מסוימים כגון: שוטרים, המשרתים בשירות בתי הסוהר, יורדי ים או אנשי צוות אוויר וכן עובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים המחייבים מידה מיוחדת של אמון אישי ועובדים שתנאי עבודתם ונסיבות העבודה, אינם מאפשרים למעסיק כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם. בהתאמה לכך נקבע בפסיקה כי חוק שעות עבודה ומנוחה לא חל על עובדים בתחום הסיעוד המתגוררים בביתו של המעסיק.
לגבי עבודה בתחומי עיסוק מיוחדים (כגון: בחקלאות או בבתי חולים), נקבע מספר שונה של שעות עבודה רגילות בתקנות, בהסכמים קיבוציים וכן בצווי הרחבה.
שעות נוספות
שעות נוספות הן שעות עבודה החורגות משעות העבודה הרגילות ביום עבודה או בשבוע עבודה. ככלל, חל איסור להעסיק עובדים ב"שעות נוספות", אלא לפי היתר של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, או בנסיבות מיוחדות.
היתר כללי מאת שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, אשר פורסם ביום 19.3.2018, קובע כי:
- שעות נוספות מותרות ליום – אורך יום העבודה לפי סעיפים 2, 4 או 5 לחוק, כולל שעות נוספות לא יעלה על 12 שעות.
- שעות נוספות מותרות לשבוע עבודה – בשבוע עבודה לא יועסק עובד מעל 16 שעות נוספות.
- אורך שבוע עבודה כולל – עבד עובד בעבודת לילה לפי הוראות סעיפים 22 או 23 לחוק, אורך שבוע עבודה לא יעלה על 58 שעות, כולל שעות נוספות.
החל מיום 19.3.2018 בוטלו שני ההיתרים הכלליים הקודמים שהתייחסו להעסקת עובדים במקומות עבודה שעובדים בהם חמישה ימים בשבוע או שישה ימים בשבוע.
היתרים מיוחדים להעסקת עובדים בשעות נוספות
ניתן להעסיק עובדים בשעות נוספות, אם ניתן לכך היתר על ידי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים:
- בשל נסיבות מיוחדות או למתן שירות מיוחד – כגון: בשעת חירום, כאשר צרכי האספקה והשירותים החיוניים מחייבים זאת, בשירותים ציבוריים, במסעדות, או בבתי חולים.
- לענפי משק מסוימים – כגון: תחבורה, מפעלים רפואיים או בתי אירוח, נקבע מספר השעות הנוספות בהן מותר להעסיק עובדים.
נסיבות מיוחדות שבהן ניתן להעסיק עובדים בשעות נוספות
החוק מתיר להעסיק עובדים בשעות נוספות, בנסיבות אלו:
- עקב תאונה או מאורע בלתי צפויים או בשל צורך למנוע פגיעה קשה בתהליך העבודה. על המעסיקים עובדים בשעות נוספות בנסיבות אלו למסור, לכל המאוחר למחרת, הודעה בכתב לממונה עבודה אזורי. אין להמשיך ולהעסיק את העובדים בשעות נוספות, אלא בהיתר בכתב של הממונה ובתנאים שבאישור. לפנייה אל הממונה לצורך מתן הודעה על העסקת עובד בנסיבות אלו, יש למלא את טופס 10א – דיווח בגין העסקת עובדים בשעות נוספות (ראה קובץ מצורף).
- בעבודה במשמרות – ביום עד שעה נוספת אחת, ובממוצע בשלושה שבועות, לא יותר מ – 45 שעות בשבוע.
- לצורך הכנת מאזן שנתי, ברישום מלאי הסחורה ובמכירה שלפני חג, עד ל – 4 שעות נוספות ליום ולכל היותר 100 שעות נוספות בשנה.
דוגמאות לשעות עבודה שהן "שעות נוספות"
שעות נוספות עבור עובד המועסק במקום עבודה שבו נהוג שבוע עבודה מקוצר (5 ימים בשבוע):
- עובד שעבד 9 שעות עבודה בכל אחד מהימים א' עד ה' – העובד עבד בסך הכול 45 שעות בשבוע, כלומר: שעתיים מעבר לשעות העבודה הרגילות בשבוע עבודה מקוצר. שעתיים אלו מהוות שעות נוספות.
- עובד שעבד במהלך השבוע 42 שעות בסך הכול, כלומר, לא חרג משעות העבודה הרגילות בשבוע העבודה, אך עבד 12 שעות באחד מהימים א' עד ה' כלומר: 3 שעות מעבר לשעות העבודה הרגילות ביום עבודה. 3 שעות אלו מהוות שעות נוספות.
קבצים להורדה: |
גמול עבור עבודה בשעות נוספות
עובד זכאי לגמול עבור עבודה בשעות נוספות רק בעד שעות עבודה נוספות שאושרו על ידי המעסיק. עובד שעבד בשעות נוספות ללא אישור המעסיק, לא זכאי לתשלום עבורן.
ככלל, עובד המועסק במשרה חלקית, אינו זכאי לגמול שעות נוספות, בעד "שעות עודפות" כלומר: הפער שבין שעות העבודה במשרה החלקית לבין שעות העבודה במשרה מלאה.
תמורת שתי השעות הנוספות הראשונות באותו יום עבודה, זכאי העובד ל – 125% לפחות משכרו הרגיל ובעד כל שעה נוספת שלאחריהן, ל – 150% לפחות משכרו הרגיל.
לדוגמא:
- עובד ששכרו הרגיל הוא 40 שקלים לשעה, שעבד ביום מסוים שעתיים נוספות, זכאי לקבל עבור השעות הנוספות גמול של 100 שקלים. זאת על פי החישוב: 40X2 כפול 125%.
- עובד ששכרו הרגיל הוא 40 שקלים לשעה, שעבד ביום מסוים שלוש שעות נוספות, זכאי לקבל עבור השעות הנוספות גמול של 160 שקלים. זאת על פי החישוב: 40X2 כפול 125% ועוד 40X1 כפול 150%.
עבודה בשעות הלילה
במקום עבודה שעובדים בו במשמרות, אין להעסיק עובדים בעבודת לילה יותר משבוע אחד בתוך שבועיים. זאת בהתאם לתיקון מספר 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה מיום 13.3.2018
עבודת נשים בשעות הלילה
ככלל, מעסיקים אינם רשאים לסרב להעסיק אשה בשל כך בלבד, שהודיעה עם קבלתה לעבודה, שאינה מסכימה לעבוד בשעות הלילה מטעמים משפחתיים.
כלל זה אינו חל על מקומות עבודה ושירותים הכרוכים בעבודת לילה, כגון: שירותי המכס, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, מקום שמטפלים בו בחולים או בנכים, בתי מלון, או לגבי מי שמשמש בתפקיד הנהלה.
עובדות המועסקות בעבודת לילה זכאיות לתנאים הבאים:
- מנוחה של 12 שעות לפחות בין יום עבודה אחד למשנהו, אלא אם כן העובדת הסכימה בכתב להפסקה קצרה יותר, ובתנאי שההפסקה אינה קצרה מ-8 שעות.
- משקה חם ומקום מתאים למנוחה בעת הפסקה.
- אמצעי תחבורה למקום העבודה וממנו, ככל שאין אפשרות להסתייע בשירותי תחבורה אחרים.
- עוד מאמרים בנושא...
