הפליית נשים בשכר העבודה הינה אחד הביטויים הנפוצים להפלייתן של נשים בשוק העבודה.

פערים בשכר בין עובדת לעובד, בהיעדר נסיבות המצדיקות זאת, עלולים לגרום לתחושת השפלה ופגיעה בערך העצמי של העובדת או העובד.

חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו – 1996, נחקק מתוך מטרה לשרש את אפלייתן המבנית וההיסטורית של נשים כפי שהוכרה על ידי המחוקק, על ידי השוואת שכרן לשכר של גבר המבצע עבודה שווה, שווה בעיקרה או שוות-ערך.

כידוע, ביום 25.08.2020, התקבל תיקון מס' 6 לחוק שכר שווה, אשר נועד להגביר את השקיפות ולהביא לצמצום פערי השכר בשוק העבודה. 
על פי התיקון לחוק, חלה חובה, בין היתר, על גוף פרטי וציבורי, אשר מעסיק למעלה מ- 518 עובדים/ות, להפיק 2 דוחות (דו"ח פנימי ופומבי), מדי שנה, המפרטים את פערי השכר במקום העבודה בין גברים לנשים וכן למסור הודעה לעובד/ת בדבר פערי השכר בקבוצה אליה הוא/היא משתייכ/ת.
המעסיקים נדרשים למלא אחר הוראות התיקון לחוק לא יאוחר מיום ב' בסיוון, התשפ"ב, 1 ביוני 2022, לגבי השנה שקדמה למועד הדיווח.

בכדי להקל על המעסיקים בקיום חובת הדיווח ולהנגיש להם את הוראות התיקון לחוק, כינסה נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה מספר מפגשים בהשתתפות נציגים ממשרדים ממשלתיים, ארגוני נשים, אקדמיה, ארגוני מעסיקים וארגוני עובדים, על מנת לדון באי בהירויות העולות מהתיקון לחוק ולגבש הנחיות מפורטות למעסיקים ודוחות לדוגמא.